ישראל מחדשת גם בעולם הטלקו
חברת RAD הישראלית היא בין הראשונות בעולם הטלקו שמציגה מוצרים בטכנולוגיית D-NFV. מדובר במהפכה בדרך שבה נצרוך שירותי תקשורת בעתיד - במקום להזמין טכנאי להתקנת השירות, פשוט נוריד אותו עם השלט. בדומה לדרך בה אנו מורידים יישומים לסמארטפון. "אחד החסמים לפיתוח התחום בארץ הוא מחסור בעובדים", מסביר אוליק ברוידה, סמנכ"ל השיווק של רד
חברת RAD הישראלית עתידה לעשות מהפיכה בתחום הטלקום בעולם באמצעות פתרונות תחת השם D-NFV. "האייפון זו אנאלוגיה טובה לפתרון D-NFV. אתה רוכש טלפון אחד, שיכול להריץ הרבה יישומים שונים. אפל יצרו אקו סיסטם של יישומים סביב האייפון, כך שכל אחד יכול לפתח עבורו יישום. אנחנו רוצים להגיע למצב דומה בעולם הטלקו. סוג של iTunes למוצר ה-D-NFV של RAD", מסביר אוליק ברוידה סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברה.
D-NFV?
בשלב הזה חלקכם שואלים מזה בכלל D-NFV. נתחיל עם ראשי תיבות. NFV - Network functions virtualization . בשפת הקודש - וירטואליזציה של פונקציות (או שירותים) רשתיים. D-NFV - Distributed Network Functions Virtualization. אותו דבר, רק מבוזר.
כדי להסביר בצורה מופשטת את הרעיון, נדמיין את הנתב של בזק בבית. בזק היא ספקית שירותי טלקו ישראלי המספקת למנוי טלפון, אינטרנט ושירותים נוספים. כדי לעשות זאת, היא צריכה לשים בבית המנוי ציוד קצה לכל שירות. זה יכול להיות נתב עבור האינטרנט , מכשיר טלפון עבור הטלפון ופקס עבור הפקס. בצורה דומה פועלות גם יס והוט עם ממיר הכבלים. בשביל שירות, צריך ציוד קצה בבית המנוי.
הבעיה מתחילה כאשר רוצים לספק מספר שירותים לאותו מנוי. אם כל שירות דורש ציוד קצה משלו, זה הופך להיות בעיה גם עבור המנוי וגם עבור ספק השירותים. המנוי, בעיקר העסקי, לא רוצה לאחסן עשרות קופסאות בבית או במשרד שלו. זוכרים את האייפון? תחשבו שלכל יישום הייתם צריכים טלפון אחר. אי אפשר להסתובב בכיס עם עשרות טלפונים. כך גם בבית או במשרד.
גם עבור ספק השירותים מדובר ב'תיק'. ראשית, כל התקנת ציוד בבית המנוי עולה כסף, ולא מעט. כך גם התמיכה בציוד לאחר מכן. עובדה שמייקרת את עלות המוצר/שירות למנוי. כמו כן, העלות הלוגיסטית הזו משמשת כחסם השקה לשירותים חדשים - אם מחיר המטרה של השירות יורד בגלל תחרות, ועלות היישום שלו עולה, לא שווה להשיק אותו. זו גם אחת הסיבות העיקריות שכמות היישומים בעולם הסלולר גדולה בסדרי גודל מעולם הטלקו המסורתי.
טכנולגיית ה-NFV רוצה לשנות זאת. חברות הטלקו בעולם (ידועות גם בכינוי 'מפעילים'), רוצות לתת למנוי הרבה מאד שירותים שכל אחד עולה קצת. כמו באייפון. בצורה כזו, הן מקוות לאזן את ההפסדים שנגרמו להן מתוכנות טלפוניה חינמיות כמו סקייפ, ווייבר, וואטסאפ ואחרות. נכון להיום, מרביתנו משתמשים בשי?ותים של בזק כצינור לרשת האינטרנט העולמית. זה המצב גם בשאר העולם. ספקיות השירותים, הפכו למעשה לספקיות צינורות שמחברים את המנויים לרשת האינטרנט. שם הם כבר בוחרים את השירותים שהם רוצים.
על ידי אימוץ ארכיטקטורת NFV המפעילים רוצים להקים חנויות יישומים בעצמם. מעין iTunes של בזק, שבה המנוי יוכל לבחור מגוון שירותים. כדי לעשות זאת, המפעיל צריך שתהיה לו יכולת להתקין קופסא אחת בבית מנוי שעליה אפשר להריץ הרבה שירותים. כמו באייפון. בגדול - זה ה-NFV. הקופסא הזו בבית הלקוח תהיה מחוברת לענן של המפעיל ובאמצעות השלט המנוי יזמין שירותים חדשים בלחיצת כפתור.
בחברת RAD הלכו על גרסה קצת אחרת של הרעיון הזה תחת השם D-NFV. במקום מצב שבו השירות מסופק ללקוח מענן המפעיל, הקופסא של רד תאפשר להריץ את השירות בצורה משולבת - גם בענן וגם באתר המנוי. מכאן מגיע הביזור. למעשה ברד מבזרים חלק מהשירות לאתר המנוי. היתרון בצורה הזו בא לידי ביטוי בשירותים מסויימים, בעיקר כאלו שרלוונטים לעולם העסקי. דוגמאות לשירותים כאלו כוללות שירות הצפנה של התעבורה או שירות מיטוב רוחב פס (WAN accelerator). יש עוד מספר שירותים כאלו.
תצורה כזו מספקת יתרון גם למגזרים שונים שלא רוצים שכל המידע שלהם יעבור לענן המפעיל, כדוגמאת בנקים. אם בנק עובד עם שירות ענן של המפעיל, הוא לא רוצה שפרטי הלקוחות שלו יעברו לענן במהלך השימוש בשירות. פתרון D-NFV מאפשר לו להריץ את היישום בצורה מקומית כאשר רק חלקים מסויימים מהשירות יוצרים קשר עם הענן. כך פרטי הלקוחות לא עוזבים את מתחם הבנק מחד, ומאידך הבנק יכול להנות משירותים חדשים של המפעיל.
קיצור זמני השקת שירותים
"פיתוח שירות חדש בעולם הטלקו לוקח בממוצע כ-18 חודשים מרגע הייזום עד שלב המכירה ללקוח", מסביר ברוידה. "מדובר בזמן יציאה לשוק (TTM) מאד ארוך. לפעמים עד שהשירות מגיע ללקוח, הוא לא רלוונטי. ה-NFV אמור לקצר את הזמן הזה.
"יתרון נוסף שטמון ב-NFV הוא ניצול הווירטואליזציה בעולם ה-IT לטובת הטמעת שירותים חדשים. במקום לשים כל פעם קופסא חדשה באתר הלקוח, אפשר להתקין פעם אחת קופסא שלמעשה יודעת לקחת שירותים מענן המפעיל ולאפשר אותם באתר הלקוח. בצורה כזו, המפעיל מתקין את השירות החדש אצלו בשרת, ובלחיצת כפתור יכול להציע אותו ללקוח. בלי להחליף חומרה. כניסת רשתות דור 4 לעולם הטלקום עם פס מאד רחב, תשמש כזרז ליישום שירותים בשיטת NFV".
אחד המרכיבים העיקריים שיקבע אם השיטה תצליח או לא הוא אקו סיסטם של ספקי יישומים. איך זה יעבוד? ובכן, כמו באייפון, המפעיל יקים חנות שירותים מבוססת על ארכיטקטורת NFV שעליה ספקי יישומים שונים יוכלו להציע למנויי אותו מפעיל שירותים חדשים. ספק היישום יתקין את היישום שלו בשרת המפעיל, ומאותו רגע הוא יהיה זמין למנוי הקצה. בשיווק של רד ממוקדים בדיוק בזה, וכבר הצליחו לרתום לעניין את אחד המפעילים הגדולים בארה"ב בשם Centurylink.
מהפיכה בעולם הטלקו
ה-NFV עתידה לחולל מהפיכה גם בשמות החברות שיתנו פתרונות טכנולגיים למפעילים. זה קשור לטכנולוגיה אחרת בשם SDN שגם מתפתחת בימים אלו לצד ה-NFV ועתידה להפוך את ציוד הרשת לוירטואלי. במקום מתגים ונתבים פיזיים, יהיו בקרים טיפשים שיקבלו הוראות מתוכנות חכמות. או במילים אחרות, הנתב והמתג הופכים להיות וירטואלים ומבוססי תוכנה. לא נרחיב כאן אודות ה-SDN, אך אם עד היום שלטו בשוק הרשתות חברות כמו סיסקו וג'וניפר, אנו צפויים למהפך עם חברות כמו HP ו-IBM שיכנסו למשחק.
"אנחנו ממוקדים בצד הגישה באתר הלקוח (Access). כלומר, לא מתחרים בצד הרשת ביצרנים כמו סיסקו או ג'וניפר", מדגיש ברוידה. "יש יישומים שצריכים לעבוד אצל הלקוח. כמו יישומי הצפנה למשל. זה חייב לשבת באתר הלקוח". יחד עם זאת, הפתרון של RAD הוא חלק מהמהפיכה. כפי שציינו קודם לכן, המנוי של השירות רוצה קופסא אחת, ואם זו של RAD נמצאת שם, היא תהיה היחידה.
עוד נקודה לטובת ביזור ה-NFV היא כלכלית מסביר ברוידה. "כאשר אתה שם את היישומים בחוות השרתים, יש צורך ברוחב פס רחב מאד כדי לאפשר אותם באתר הלקוח. רוחב פס כזה עולה הרבה, והרצה של היישומים באתר הלקוח חוסכת את התשלום עליו. חשוב לזכור שההחלטה האם לבזר את היישום או לספק אותו מהמרכז היא תלויית יישום. יש כאלו שזה מתאים להם, ויש כאלו שלא", הוא אומר.
ה-D-NFV גם מאפשרת למפעיל 'להרגיש את השטח' בעלות נמוכה וכמעט בלי סיכון. כפי שציינו קודם לכן, לוקח למפעיל כמעט שנה וחצי להוציא שירות לשוק בהשקעה כספית גדולה. כלומר, יש כאן סיכון גדול שמשמש כחסם לחדשנות. במקום זאת, המפעיל יכול להתקין ציוד של RAD במתחם עסקי מסויים, ולחשוף רק את העסקים באותו מתחם לשירות ביטא (טריק ישן של גוגל). בצורה כזו, אם השירות מצליח במתחם פותחים אותו לכל הארץ, אם לא סוגרים אותו ומנסים אחד אחר. בגלל שמדובר בשירות וירטואלי, העלות של הניסוי זניחה ביחס להפסד של השקת שירות כושל בצורה הנוכחית.
אין ספק כי פתרון ה-D-NFV של RAD הוא עוד דוגמא לחדשנות ישראלית. חשוב להדגיש שה-NFV וה-SDN הן טכנולוגיות חדשות בעולם הטלקו והנוכחות של מוצרים ישראלים בעולם זה היא הוכחה לכך שגם חברות גדולות בארץ 'לא איבדו את זה'. יחד עם זאת, ברוידה אומר שכדי להישאר תחרותיים צריך כוח אדם, ואת זה קשה להשיג. "אנחנו מחפשים חבר'ה שרוצים להצטרף אלינו לתחום ה-D-NFV. אנחנו מגייסים עובדים ומי שרוצה שיצור קשר עם RAD", אומר ברוידה.
שווה לציין שלא רק RAD בעניין. גם המדען הראשי תחת משרד הכלכלה רואה ב-NFV וב-SDN תחומים עם פוטנציאל עסקי, והוא הקים בסוף חודש יולי האחרון מאגד טכנולוגי בשם Neptune. במאגד שותפות חברות תקשורת ישראליות יחד עם האקדמיה. התחומים העיקריים שיחקרו במסגרת המאגד הם: הקצאה דינמית ואוטומטית של משאבי רשת, אופטימיזציה רב-שכבתית למשאבי הרשת, בקרת עומס בזמן-אמת ומנגנוני ניתוב גמישים, ניהול אופטימלי בסביבת SDN ו-NFV, הקמה מהירה של שירותי רשת מורכבים הכוללת ניתוב אופטימלי בזמן אמת ומיקום מיטבי של פונקציות רשת, וכן שילוב והסבת רשתות מורשת עם רשתות SDN/NFV.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם