"בוחנים הקלות בייצוא מל"טים"
ראש מנהלת מל"טים במפאת דיבר בכנס הכלים הבלתי מאוישים ואמר כי המדינה שוקלת מתן הקלות בייצוא הכלים. מפקד בסיס פלמחים: "עדיין יש סיכוי לכשל בבלתי מאוישים"
מערכת IsraelDefense
לאור המשיך ואמר כי "הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל דחפה את האויב לאזורים אורבניים. בשטח פתוח היה לצה"ל יתרון ברור. האויב בחר בהיטמעות באוכלוסייה אזרחית ופעילות מתוכה כאשר היא משמשת כמגן. אופי המטרות של חיל האוויר משתנה. בעבר היו שדות תעופה. אחר כך היו טילי קרקע-אוויר. אחר כך היה תק"א נייד. האמל"ח התבזר, והיום אנחנו רודפים אחרי אנשים עם צינורות. זה תרם להתפתחות הבלתי מאוישים.
"עליונות אווירית היא הכרח. בשנים האחרונות זה הופך להיות אתגר. האויב הופך להיות נייד ומהיר והוא פועל לטווחים ארוכים. אם אתה לא שם בזמן שהאויב פועל, אתה לא רלוונטי. אלו כלים עם חתימה נמוכה מאוד. חלק מהכלים נראים אזרחיים לגמרי. למצוא מטרות זה אתגר. פצמ"רים. רואים אותם לשניות בודדות, לא זיהית - אבוד".
לאור התייחס גם להתמודדות עם אתגר המנהרות שעלה לכותרות במהלך מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. "מדינות משתמשות במנהרות מול כוח אווירי. יש ניוד מהיר בין זירות. מפיקים לקחים בין סבבי לחימה. הידע עובר בין ארגוני טרור. ברגע שאתה מבין שהכטב"מ הוא פלטפורמה, זה מקנה יתרון. הזהות בין המשתמש ליצרן זו נקודת חוזק. הכלים הללו דורשים את האדם, הם לא מוציאים אותו מהלופ. הטסת הפלטפורמה היא חלק מהעבודה. עיבוד התוצרים הוא חלק נכבד."
הוא גם דיבר על האנשים המפעילים את הכלים הבלתי מאוישים ואמר כי "היום בונים על נושרים מקורס טיס. זה אתגר, אנחנו לקראת מצוקה בכוח אדם חדש. היום אין פעילות מבצעית בלי כטב"מ. יש מבצעים שבהם מפעילים יותר כלים בלתי מאוישים מאשר מאוישים. הידע לגבי העולם הזה מחלחל לכל המקומות בחיל. אנחנו מפתחים את התפיסה מאיסוף קשית לאחיזת שטח. בממד הגיאוגרפי וגם בממד הזמן. צריך לדעת לחקור לאחור מתוך המידע הנאסף. עוברים לפעילות און-ליין. האמל"ח מקדים את התפיסה.
"במהלך הלחימה האחרונה הכנסנו לפעילות את ה"הרמס 900". גם את ה"איתן" השבחנו במהלך הלחימה. קצב המימוש מאד גבוה. יש קשר הדוק בין הצורך המבצעי למימוש. זה אלמנט ש?אפשר לנו להיות מובילים עולמיים. התפיסות המבצעיות שאנו מפתחים הם יתרון בשוק העולמי. זה יתרון שאין להרבה מדינות. הוויתור על האדם בחוג טומן סיכונים. יש עדיין במערכים בלתי מאוישים נקודות כשל פוטנציאליות".
חיים כהן, ראש מינהלת מל"טים במפא"ת במשרד הביטחון אמר כי "אנחנו מסתכלים עשרים שנים קדימה. בכל תחום של הבלתי מאוישים יש מפות דרכים. אחת המגמות היא מזעור. הוורסטיליות של הכלים מאפשרת לכלים להגיב לאיומים משתנים. יש גם דילמות. הטכנולוגיה מקדימה את תורת הלחימה. לא תמיד יודעים להשתמש בה.
"תפיסות ההפעלה צריכות להשתנות מהר יותר. התעצמות התחרות בשוק הבינלאומי. ישראל בין המובילות והשימור של המובילות הוא אתגר. אחד החסמים הוא תקינה. מי שלא עומד בתקינה של הפלטפורמה והתעבורה, ימצא את עצמו מחוץ לתחרות. כדי להיות מעודכן בתחום הזה אנחנו שותפים בקבוצות תקינה של נאט"ו.
"התחום השני הוא מדיניות ייצוא של ישראל. אנו רוצים לתת לתעשייה הקלות. זו עבודת מטה שנמצאת בעיצומה. אתגר נוסף הוא חיי אדם של חיילים. בלתי מאושים יכולים לחסוך חיי אדם. מבחינת תקציב הביטחון אנחנו מנסים לקדם שיתופי פעולה לטובת ייצוא. כמו כן, אנו בוחנים את הפיתוחים של הבלתי מאוישים על בסיס כלכלי. לישראל יש יתרון באנשים וטכנולוגים. גם שיתוף הפעולה בין התעשייה לצבא הוא יתרון ייחודי לישראל. זה אחד היתרונות היחסיים שלנו וצריך לשמר אותו".
בכנס הכלים הבלתי מאוישים הבינלאומי השלישי לוקחים חלק כ-1200 איש. את הכנס מארגן מגזין ישראל דיפנס בשיתוף ארגון AUVSI ISRAEL.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם