בג"ץ דחה עתירה לחייב לימודי ליב"ה במוסדות חרדים

מספר גורמים עתרו לבג"ץ לפני ארבע שנים בדרישה לחייב את כל המוסדות המתוקצבים על ידי המדינה ללמד לימודי ליב"ה בבתי הספר. נשיא ביהמ"ש העליון השופט גרוניס כתב בהחלטתו: "לא כל בעיה חברתית היא סוגיה חוקתית"

יעל פרידסון | 17/9/2014 16:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ניצחון לחרדים בבית המשפט: בג"ץ דחה היום את עתירה לחייב את מוסדות החינוך המתוקצבים על ידי המדינה ללמד לימודי ליבה. בעתירה שהוגשה בשנת 2010, דרשו העותרים  ח"כ אלעזר שטרן, שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין ומייסד המרכז הבינתחומי אוריאל רייכמן, לחייב מוסדות חרדים אשר כוללים תלמידים בכיתות ט' ומעלה, ללמד תוכנית לימודים בסיסית הכוללת את המקצועות מתמטיקה, אנגלית, מדעים אזרחות והיסטוריה של עם ישראל.

• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

הרכב מורחב של תשעת שופטי בג"ץ בראשות הנשיא אשר גרוניס קבע כי "כי גם אם יש אמת בטענות העותרים לגבי הקשיים שבהם נתקלים חברי הקהילה החרדית ברצותם להשתלב במעגל העבודה, הרי שמצביעים הם על בעיה חברתית. סוגיה זו עשויה להיות חשובה ביותר לחברה בישראל, אולם לא כל בעיה חברתית היא גם סוגיה חוקתית". עם זאת, השופטים עדנה ארבל וסלים ג'ובראן היו בדעת מיעוט וסברו כי יש לקבל את העתירה.

 
פלאש 90
ניצחון חרדי בבג''ץ פלאש 90

במהלך השנים הוגשו ארבע עתירות בנסיונות לחייב את מוסדות החינוך החרדיים ללמד לימודי ליבה או למנוע מהם תקציבים, בינחהם של הח"כ לשעבר יוסף פריצקי, ארגון המורים והמרכז לפלורליזם יהודי. בעקבות עתירות אילו אושר בשנת 2008 חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים שאיפשר למשרד החינוך להכיר במוסדות החרדיים ולהעניק להם תקצוב של עד 60%. העתירה הנוכחית ביקשה לפסול את החוק מכיוון שאיננו חוקתי.

לעותרים הצטרפו מספר תלמידי ישיבה חרדים בוגרי מוסדות בהם לא נלמדו לימודי ליבה, שטענו כי הדבר פוגע באוטונומיה של הצעירים החרדים כאשר נמנעת מהם רכישת מיומנויות בסיס לקיום חיים עצמאיים ולמציאת עבודה המכבדת את בעליה "לטעמם הזכות לחינוך מהווה חלק מכבוד
  האדם ולפיכך מוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. טענתם המרכזית היא כי החוק פוגע בזכות החינוך של הילדים הלומדים במוסדות בהם לא נלמדים לימודי ליבה, ובכך נפגע כבוד האדם של אותם ילדים".

"בית משפט זה קבע לא אחת, כי ככלל, ההנחה היא שההורים הם הגורם הטוב ביותר לקבל החלטות מושכלות לטובת ילדיהם, וכי קיימת להם אוטונומיה רחבה בהקשר זה" קיבל הנשיא גרוניס את טענת המשיבים כי חיוב לימודי הליבה הוא פטרנליזם מדובר בעתירה חריגה, שבה מבקש צד שלישי כי נחייב את המדינה לנהוג בפטרנליזם כלפי אחר. אף שייתכן, כי דרישה מן המדינה לנהוג בפטרנליזם כלפי צד שלישי עשויה להתקבל במקרים קיצוניים, מובן שענייננו אינו נמנה עליהם. מאפיין ייחודי נוסף של העתירה הוא, כי לאמיתו של דבר, זו עתירה המבקשת לקדם אינטרס ציבורי רחב, במחיר של פגיעה בזכויות (שייתכן שהן חוקתיות) של אחרים".

בדעת המיעוט שכתבה השופטת היוצאת עדנה ארבל, היא התייחסה לטענות אלו "פטרנליזם אינה מילת גנאי. החוק הישראלי רצוף בדוגמאות אשר יש בהן משום פטרנליזם. למעשה, בתחום החינוך עצמו קיימת גישה פטרנליסטית מובהקת הבאה לידי ביטוי בחובת החינוך על פי חוק החלה בישראל". כמו כן היא הסכימה עם העותרים ש "מניעת לימודי הליבה בשנות נערותו תחסום בפניו במידה רבה דרכים שהיו פתוחות בפניו לו היה מקבל את הידע הבסיסי הנדרש" ועל כן סברה שיש לקבל את העתירה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...