בג"ץ קבע: המסתננים לא יכלאו, מתקן "חולות" ייסגר
ברוב משמעותי קבע הרכב מורחב של שופטי בג"ץ כי לא ניתן להחזיק את המסתננים במתקן כליאה למשך שנה ללא העמדתם לדין. בנוסף נקבע כי מתקן השהייה בו הם מוחזקים ייסגר בתוך 90 יום
עוד כותרות ב-nrg:
• מסתמן: נתניהו ימנה את ארדן לתפקיד שר הפנים
• מועמד לסנאט: "עם יהודים, אנחנו מפסידים"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ארגוני זכויות אדם הגישו עתירה דחופה לבג"ץ בחודש דצמבר האחרון, בדרישה לבטל את התיקון שהוסף לחוק למניעת הסתננות. הארגונים טענו כי התיקון החדש אינו עומד בעקרונות שהתוו שופטי בית המשפט העליון בפסיקתם האחרונה בעניין זה, ואף מהווה הסדר חמור יותר מהתיקון הקודם שנפסל. לפיכך, קראו הארגונים לדיון דחוף בעתירה וכן דורשים מתן צו ביניים שישהה את המשך העברתם של מבקשי מקלט למתקן השהייה "חולות".
השופט עוזי פוגלמן שכתב את פסק הדין "אני מבקש להדגיש כי אין בתוצאה זו שאליה הגענו ביחס לעתירה כדי להעיד על כך שקולם של תושבי דרום תל-אביב לא נשמע בהליך זה. מצוקתם הייתה לנגד עינינו, וכאבם על סביבת מגוריהם ששינתה פניה ללא היכר ברור ומובן לכל. בתוך עמנו אנו חיים.. אין חולק על כך שמצב הדברים בדרום תל-אביב קשה ומחייב התייחסות. החובה למצוא פתרונות מתאימים היא לפתחן של רשויות המדינה. מצוקתם של תושבי דרום תל-אביב אינה גזרת גורל; היא בידיהן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת".
פוגלמן הדגיש את מודעותו לבעייתיות בפסילת חוק על ידי בג"ץ: "לא נעלם מעינינו כי תוצאת פסק דיננו זה היא שאנו שבים ומבטלים חקיקה ראשית של הכנסת. ערים אנו לכובד משקלה של דוקטרינת הפרדת הרשויות... אלא שהסדרים שקבע התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות פוגעים בצורה מהותית, עמוקה ויסודית בזכויות אדם. אין הם עומדים בתנאי פסקת ההגבלה, ואין הם צולחים את הביקורת החוקתית. משכך, לא ניתן אלא להכריז על בטלותם. לא ברצון עשינו זאת; מכוח חובתנו עשינו זאת".
השופט פוגלמן מדגיש כי כליאת המסתננים אינו הליך עונשי אלא מינהלי, שמטרתו לאפשר למדינה לברר את זהותם של המסתננים, וכי תכליתו אינה יכולה להיות ליצור הרתעה "אין פגם בכך שלמעצר מסתנן, שנועד לקדם את הליכי גירושו, נלווה אפקט הרתעתי, ואולם, אין להסיק מכך כי ניתן להחזיק מסתנן במעצר לשם הרתעת אחרים, גם לאחר שזהותו התבררה, וגם לאחר שנמצא כי אין אפשרות אפקטיבית להרחיקו מהארץ". פוגלמן ציין כי ברוב מדינות העולם פרק הזמן המקסימלי לכליאה הוא מספר חודשים בלבד, וכי לאור העובדה שרוב המסתננים אינם ברי הרחקה מהארץ מכיוון שנשקפת סכנה לחייהם בסודן ואריתריאה, אין הצדקה לכליאתם.
בתגובה טען נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס שהיה בדעת המיעוט, שלפי ההשוואה של השופט פוגלמן, הויכוח הוא על הפער בין מספר חודשים לשנה שלמה, והוא אינו מותיר מרחב תימרון למחוקק "לדעתו של חברי, שנה אחת הינה תקופה ארוכה מידי וכנראה שתקופה של חצי שנה הייתה מקובלת עליו. ומה לגבי תקופה של שמונה חודשים?! הצגתה של השאלה בצורה זו מלמדת, כי אם תתקבל דעתו של חברי, הופך בית המשפט לגוף שקובע באופן כמעט מדויק את הנורמה, בלא שנותר מרווח תימרון ממשי למחוקק. איני יכול להסכים לעמדה חוקתית זו, שכן לפיה הופך בית המשפט למחוקק, אם לא להלכה הרי למעשה".
גרוניס התייחס לכך שהחוק צומצם בעקבות פסיקת בג"ץ הקודמת, וכעת הוא תקף רק לגבי מסתננים שנכנסו לאחר כניסתו של התיקון לחוק לתוקף ב 11.12.2013, וכי תקופת הכליאה קוצרה משלוש שנים לשנה. עם זאת הוא הסכים עם פוגלמן כי דרישת ההתייצבות במתקן הכליאה שלוש פעמים ביום אינה מידתית והציע לצמצם אותה לפעמיים ביום, בוקר וערב.
"אל לו לבית המשפט להציב עצמו בנעלי המחוקק, ולקבוע הלכה למעשה, במקום המחוקק, את ההסדר החקיקתי הראוי" מזהיר השופט גרוניס מפני התערבות בג"ץ בהליכי חקיקה "אכן, אין ספק כי לביקורת השיפוטית תפקיד חשוב בהגנה על זכויות האדם בישראל. אך בשום אופן אין היא אמורה להוות אמצעי להחלפת שיקול דעתו של המחוקק בזה של בית המשפט".
מי שעמד מאחורי חוק המסתננים הוא שר הפנים גדעון סער, שהצליח להעביר את החוק החדש לאחר פסילת הקודם על ידי בג"ץ. החוק אושר ברוב של 30 תומכים מול 15מתנגדים והוא נועד למנוע את כניסתם של מסתננים בלתי חוקיים חדשים לתחום גבולותיה של מדינת ישראל ולהוסיף כלים להתמודדות עם תופעת המסתננים הבלתי חוקיים השוהים כבר בישראל.
כזכור, בג"צ ביטל את החוק הקודם בו נקבע בין היתר כי ניתן להחזיק מסתנן במשמורת עד שלוש שנים. בג"צ קבע כי מדובר בסנקציה לא מידתית וסותרת את יסוד החירות הקבוע בחוק כבוד אדם וחירותו. הצעת החוק החדשה קובעת כי תקופת החזקתם של מסתננים לא חוקיים במשמורת ללא משפט,
מסתננים שיופנו למתקן השהייה לא יוכלו לעבוד ולראשונה ייאכף האיסור גם על המעסיקים. מי שיתפס מעסיק מסתנן לא חוקי יהיה צפוי לקנסות כבדים. על הפעלת המתקן יהיה ממונה המשרד לביטחון פנים באמצעות שב"ס והמסתננים השוהים בו יהיו חייבים להתייצב לביקורת שלוש פעמים ביום.
כוונת הרשויות היא לנסות להחזיר את השוהים במתקן הפתוח לארצות מוצאם או להעבירם למדינה שלישית כמו כן יבדק מעמדו של כל אחד מהשוהים. אלה שיוגדרו כפליטים יוכלו לעזוב את המתקן ולקבל היתר עבודה.
תגובת המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, קו לעובד, רופאים למען זכויות אדם ואמנסטי אינטרנשיונל ישראל: "בית המשפט הבהיר היום פעם נוספת, באופן חד משמעי וחריף, כי המדיניות כלפי מבקשי מקלט לא יכולה להסתכם בכליאה המונית של אנשים חפים מפשע או הזנחה מוחלטת של הנושא. אנו קוראים לממשלה: זה הזמן לפעול באופן אמיתי למען תושבי דרום תל אביב ומבקשי המקלט גם יחד – על ידי השקעת כספים בשיפור שירותי הרווחה, הבריאות, והדיור במקומות המאכלסים מבקשי מקלט, ויצירת פיזור טבעי של הקהילות על ידי הענקת רישיונות עבודה מוסדרים ותמריצים לבעלי עסקים ברחבי הארץ".
יו"ר מרצ, זהבה גלאון, בתגובה להחלטת בג"צ לבטל את התיקון לחוק ההסתננות ולסגור את מתקן "חולות": "שוב מוכיח בג"צ שהוא שומר הסף האחרון ומגן לא רק על שלטון החוק, אלא, גם על דמותה המוסרית והערכית של מדינת ישראל. פסק הדין הוא הוקעה חד משמעית של היחס הבלתי אנושי של המדינה כלפי מבקשי המקלט. יש לקוות שהפעם לא ייעשו ניסיונות נפסדים מצד הכנסת לעקוף את פסיקת בג"צ ויכבדו אותה וינהגו על פי האמנות הבינלאומיות המחייבות שלא להתעמר במבקשי מקלט".