ראשי » חדשות » בארץ

אם הילד שנהרג: "לא נוכל עוד לחזור לנחל עוז"

גילה טרגרמן סיפרה על ההחלטה לעזוב את הקיבוץ, בכנס בו נכח שר הביטחון, שהתחייב כי "ישראל לא תאפשר טפטוף מהרצועה"

על רקע החששות מפני חידוש הירי, התכנסו היום (ה') עשרות חברי התנועה הקיבוצית, מרביתם מיישובי עוטף עזה,  לישיבת מועצה בסימן הוקרה לתושבי הדרום. הכינוס התקיים במעמד שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, ובנוכחותה של גילה טרגרמן, אמו של הילד דניאל שנהרג מירי פצצת מרגמה בנחל עוז. במהלך הכנס הבטיח שר הביטחון שישראל לא תאפשר את חידוש הירי, וטען כי "ישראל הנחיתה מכה קשה על חמאס".

עוד כותרות ב-nrg:
מסתמן: נתניהו ימנה את ארדן לתפקיד שר הפנים
מועמד לסנאט: "עם יהודים, אנחנו מפסידים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"הבוקר אני שב ואומר לכם באופן ברור - לא נאפשר חזרה של הירי המכונה בטעות 'טפטופים' לשגרת חייכם. איננו מתכוונים להתפשר על כך. חובתינו אליכם היא למנוע מהחמאס לשבש חייכם באמצעות ירי רקטות, פצצות מרגמה וניסיונות חדירה באמצעות מנהרות. נפעל כדי שתופעה לא תתחדש מעתה והלאה", אמר שר הביטחון.
 
בהמשך דבריו, פירט השר את הישגי צה"ל בלחימה בדרום: "מבצע צוק איתן אליו יצאנו הנחית מכה קשה מאד על חמאס ולא בכדי מיהרו שלשום לעצור את אלו שירו רקטה. חמאס יודע שלא נהסס להפעיל את עוצמתנו עשינו זאת ונעשה זאת בכל עת שימצא לנכון. אנו מצפים שיאכפו את הפסקת האש ולא יבחנו את סבלנותינו".

יעלון ביקש להודות בדבריו לחברי התנועה על הסולידריות שהפגינו במהלך המבצע: "הקיץ החולף העניק ביטוי נוסף לסוד כוחה של התנועה הקיבוצית ושל עם ישראל כולו בשדה הקרב ובעורף שהפך חזית. שבנו וגילינו את כל הטוב והיפה שבחברי הקיבוצים. התרגשתי מגדלות הנפש בה המשיכו למרות האיום המתמיד להפעיל את המשקים ולאפשר לתושבים להמשיך גם בתקופה המורכבת הזו. העמידה האיתנה שלכם העניקה לדרג המדיני את  מרחב תמרון שאפשר להגיע להישגים חשובים בזירה הצבאית והמדינית".

הכנס הפגיש בין שר הביטחון לבין אמו של דניאל טרגרמן, שנהרג מירי פצצת מרגמה לעבר הקיבוץ נחל עוז. "בארבע וחצי השנים האחרונות היה לנו לא פשוט", התייחסה גילה טרגרמן למצב הביטחוני ביישוב הסמוך לרצועה. "מצד אחד חשנו אהבה עצומה לקיבוץ מצד שני היו לנו לבטים כל הזמן. כל השנים יש טפטופי ירי וחשבנו איך אנחנו מגדלים שם ילדים". למרות השגרה המתוחה, הודתה טרגרמן כי לא ציפו לאסון שפקד אותם. "לא חשבנו שיקרה לנו הנורא מכל, אבל כן פחדנו מהנזק הנפשי שיכול להיגרם מהאזעקות והפחדים. והיה קשה לנו להחליט- כל עוד היה שקט זה תענוג לגדל שם ילדים, אבל כשלא – זה אחד מהדברים הקשים ביותר שיש".
 

בתפקידה כדוברת הקיבוץ, התייחסה טרגרמן להיעדרה של מערכת הגנה אפקטיבית מפני ירי פצצות המרגמה:

לאורך המבצע העברתי את המידע ואת הנחיות ההתגוננות שמאד האמנו בהם, אבל מצד שני ידעתי שההנחיות לא תקפות לנחל עוז, שם אין 15 שניות להסתתר". טרגרמן סיפרה שהאסון הכבד שפקד את משפחתה, הוביל בסופו של דבר להחלטה לעזוב את הקיבוץ: "דורון ואני החלטנו שלמרות שהיינו בתהליך קליטה בקיבוץ עד סוכות מחליטים לאן עוברים כי אנחנו לא יכולים להשאר כאן ולגדל ילדים".

בני המשפחה ניסו לחזור לשגרת חייהם, אולם הם לא הצליחו להשתחרר מהזיכרונות המכבידים: "כשחזרנו היה נראה שהכל נגמר", סיפרה האם בקול רועד, "הטרגדיה שפקדה אותנו גרמה לנו להבין שאנחנו לא יכולים לחזור. הטראומות שנשארו שם לא נותנות לנו. יש לנו תחושה של שותפות גורל עם חברי הקיבוץ שהכאב שלנו הוא גם שלהם והילד שלנו הוא גם קצת הילד שלהם".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...