טועמת המזון של היטלר: "בכיתי אחרי כל ארוחה"
מרגוט וולק, כיום בת 96, הינה השורדת היחידה מתוך 15 נשים צעירות שהוטל עליהן לטעום כל דבר מאכל שהוגש להיטלר כדי לוודא שהוא לא מורעל. בראיון ראשון לטלויזיה הגרמנית היא שיחזרה את זכרונותיה
עוד כותרות ב nrg:
- בכיר באופוזיציה הסורית: "אתם מטפלים בנו, אסד טובח"
- בננה ביץ': גנב בננה ושדד איתה את החנות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
וולק, 96 כיום, היתה בת 25 כאשר מונתה להיות טועמת המזון של היטלר. תפקידה, יחד עם עוד 14 נשים צעירות, היה לוודא כי המזון שהונח לפני הצורר הגרמני ב"מאורת הזאב" ששימשה כמפקדתו הראשית בפולין, לא היה מורעל וכי ניתן היה לאכול ממנו בבטחה.
וולק. ''חששנו שאנחנו הולכות לחלות או למות, ובכל פעם שנותרנו בחיים פשוט פרצנו בבכי של הקלה''.
מתוך 15 הנשים ששימשו כטועמות המזון של היטלר, וולק היתה היחידה לשרוד. כל שאר חברותיה נורו למוות על ידי חיילי הצבא האדום שהקיפו את "מאורת הזאב" בצפון פולין בינואר 1945. כעת, 70 שנה מאוחר יותר, וילק התראיינה השבוע לראשונה לטלויזיה הגרמנית וסיפרה את ה"חוויות" מאותם הימים בהם אולצה לטעום את המזון שהוגש היטלר לפני שזה בא אל פיו.
"לא הייתי נאצית בדעותיי" סיפרה וולק לרשת הטלויזיה BBB בברלין. "תמיד התרוצצו שמועות כי הבריטים ינסו להרעיל את היטלר. האוכל היה תמיד צמחוני, הוא מעולם לא אכל בשר. הגישו לנו אורז, אטריות, פלפלים, אפונה, כרובית ועוד". על החשש בקרב טועמות המזון כי כל ארוחה עלולה להביא למותן, היא הוסיפה כי "חלק מהבנות הזילו דמעות כשהתחילו לאכול, כי הן פחדו שזו האחרונה האחרונה שלהן היינו חייבות לסיים את כל האוכל, ואז להמתין שעה. היינו מבוהלות, כי חששנו שאנחנו הולכות לחלות או למות, ובכל פעם שנותרנו בחיים פשוט פרצנו בבכי של הקלה".
וולק נולדה בברלין. אביה היה עובד בחברות הרכבות הגרמנית. בילדותה, היא מספרת, היא נהגה לשחק עם ילדות יהודיות שהפכו לחברותיה הטובות. הכל הסתיים כאשר הנאצים עלו לשלטון בשנת 1933. היא לא דמיינה כי תמצא את עצמה מועסקת כאחת מטועמות המזון של היטלר, אולם בשנת 1941, כאשר בעלה קארל גוייס לצבא הנאצי, היא החליטה לעבור ולהתגורר עם חמותה בעיר "Partsch" שהיתה אז במזרח פרוסיה, כיום פולין, והיתה מרוחקת מרחק קצר בלבד מ"מאורת הזאב" של היטלר. ראש העיר אז, שהיה תומך נלהב של המשטר הנאצי, כפה על הבחורה הצעירה שהדיעה לעיר להיות אחת מטועמות המזון של היטלר. בכל יום, היא מספרת, הגיע אוטובוס מיוחד עם קצינים נאצים לאסוף אותה ואת חברותיה אל בנין בית הספר בעיר, שם הן התבקשו לאכול את המזון שהוכן עבור היטלר.
"האבטחה היתה הדוקה כל כך, שמעולם לא ראיתי את היטלר עצמו" היא סיפרה. "ראיתי רק את הכלב האלזסי שלו, בלונדי". מספר אירועים נותרו חקוקים בזכרונה של וולק והיא מספרת כי לעולם לא תשכח אותם. אחד מהם התרחש באחד הערבים בהן היתה במבנה בית הספר, כאשר קצין נאצי ששהה במקום התנפל עליה ואנס אותה באכזריות. גם את נסיון ההתנקשות בהיטלר, ביולי 1944, היא חוותה מקרוב. "ישבנו על ספסלי עץ סמוך למאורת הזאב. לפתע שמענו וחשנו את הפיצוץ הגדול. נפלנו מהספסלים ולפתע שמעתי צעקות "היטלר מת!" למרות שהוא כמובן נותר בחיים" היא סיפרה.
בסוף שנת 1944, כאשר הצבא האדום התקדם לכיוון פולין, הצליחה וולק להימלט בעזרת קצין נאצי שסייע לה ועלתה על רכבת לברלין בה נסע גם שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס. גם לאחר שהגיעה לברלין, לא הסתיימה הטראומה עבור וולק הצעירה.
מי שהציל את וולק היה קצין בריטי בשם נורמן, שהתאהב בצעירה הגרמנית הצעירה. לאחר שחזר לבריטניה, ביקש ממנה להצטרף אליו, אולם היא סירבה וביקשה לוודא ראשית האם בעלה קארל יחזור אליה משדה הקרב. בשנת 1946 זה אכן קרה. קארל הופיע לפתע בבית, רזה וכחוש, לאחר ששוחרר ממחנה שבויים סובייטי. השניים ניסו להמשיך את חייהם כרגיל, ואף להביא ילדים לעולם, אולם ללא הצלחה.
"תמיד רציתי בת. כאשר הייתי בת 50, חשבתי לעצמי שאם היתה לי בת, היא היתה בת 25 כעת, בדיוק כפי שאני הייתי כאשר נלקחתי לטעום את המזון של היטלר. לצערי, זה לא קרה". למרות הניסיונות של בני הזוג וולק להמשיך בחייהם כרגיל, הסיוטים והזכרונות שהציפו את שניהם גרמו לשניהם נזק נפשי שהביא בסופו של דבר לפרידה. קארל נפטר לפני 24 שנים, ווולק נותרה בחיים על מנת לספר השבוע את זכרונותיה בפעם הראשונה.
היטלר בארוחה. ''תמיד התרוצצו שמועות כי הבריטים ינסו להרעיל את היטלר. האוכל היה תמיד צמחוני, הוא מעולם לא אכל בשר''.
צילום: גטי אימאג'ס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם