ראשי » חדשות » בארץ

רשמית: מני מזוז וענת ברון ימונו לשופטים בעליון

הוועדה לבחירת שופטים בחרה ביועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, ובשופטת ענת ברון לכהונה כשופטי בית המשפט העליון. השניים נבחרו מתוך 11 מועמדים ויחליפו במשרה השיפוטית הבכירה בישראל את השופטים עדנה ארבל ואשר גרוניס

השופטים הבאים בעליון:­הוועדה לבחירת שופטים בראשות שרת המשפטים ציפי לבני בחרה היום (א') ביועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז ובשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ענת ברון לכהונה כשופטי בית המשפט העליון. השניים נבחרו מבין 11 המועמדים שהובאו בפני הוועדה ויחליפו את השופטת עדנה ארבל שפרשה לפני שלושה חודשים ואת נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס שעתיד לסיים את כהונתו בראשית 2015. בנוסף להם, נבחרה מרים נאור לנשיאה הבאה ואליקים רובינשטיין למשנה לנשיאה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 
מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, ורד סויד, בירכה על החלטת הוועדה למנות את ברון ואמרה כי "ניכר שלראשונה הוטמע בוועדה השיקול המגדרי". ורד סויד הביעה תקווה כי "צעד זה הינו סנונית ראשונה המעידה כי מגמת קידום הנשים בוועדה תימשך, במטרה לצמצם את הפער המגדרי הקיים כיום בבית המשפט העליון".

שרת המשפטים בירכה גם היא על המינויים. "מדובר בשני מינויים המוסיפים בטון ליסודות הערכיים עליהם בנוי ופועל בית-המשפט העליון בתפקידיו כמגן הדמוקרטיה והפרט. נבחרו לא רק שופטים טובים, אלא גם בני אדם טובים: שניהם משפטנים מצוינים, מנוסים ומקצועיים, אך גם צנועים. אני גאה בבחירה, ומאחלת לשניהם הצלחה ושנה טובה."

יו״ר הקואליציה, ח״כ יריב לוין, תקף מנגד את דרך קבלת ההחלטה. ״פעם נוספת נבחר שופט לבית המשפט העליון במחשכים, בחדרי חדרים, ללא שקיפות ומבלי שהציבור כולו ידע כיצד ומדוע נבחר. הגיע הזמן לשנות את השיטה. בישראל של שנת 2014 ראוי היה שייבחר שופט מתוך מגוון רחב של מועמדים המייצגים קשת רחבה של השקפות עולם, ולא בשיטת חבר מביא חבר. מערכת המשפט חייבת לאזרחי ישראל הליך בחירה הוגן הנעשה בשקיפות הראויה וללא משוא פנים״.

יליד 1955 (11 שנים לפרישה). מיד לאחר הסמכתו במשפטים בשנת 1981 החל מזוז לעבוד בפרקליטות המדינה, תחילה במחלקה הפלילית ולאחר מכן במחלקה האזרחית. בהמשך עבר למחלקת הבג"צים בפרקליטות, ואף כיהן כממונה על הבג"צים. בין השנים 1991-1995 שימש כיועץ משפטי וכחבר במשלחת המשא ומתן עם הפלסטינים ועם הירדנים. מזוז היה ראש הצוות המשפטי שליווה את הסכם עזה ויריחו ואת הסכם הביניים עם הפלסטינים.

 

בשנת 1994 מונה מזוז למשנה ליועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידו זה עסק בקביעת קריטריונים לתמיכות תקציביות של המדינה בגופים ציבוריים, בתהליך חקיקת חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים שהוביל לרפורמה בשיפוט המנהלי בישראל, ובמגוון תחומים רבים אחרים – בייחוד בסוגיות של משפט מנהלי וחוקתי. בין היתר פרסם חוות דעת הקובעת כי יש להקפיד על כך שסמכויות מוניציפליות לא יועברו לידי אגודות שיתופיות, זאת בשל ההבדלים המהותיים בין גוף ציבורי לגוף פרטי.

בשנת 2004 מונה ליועץ המשפטי לממשלה. מינויו היה הראשון שנעשה לאחר מתן המלצה על ידי ועדה ציבורית ולא באופן ישיר על ידי הממשלה. במהלך כהונתו נאבק נגד יוזמות לפיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה משום שראה בהן ניסיון להחלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה פגיעה בשלטון החוק בישראל. מאז פרישתו בשנת 2010 מלמד מזוז בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

במהלך כהונתו עסק מזוז בתיקים רבים של שחיתות ציבורית, אך ההכרה שלו בחשיבות הטיפול בנושא התגבשה עם הזמן. בהחלטה המשמעותית ביותר שהגיעה לשולחנו  – גורלו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בתיק האי היווני – הוא החליט דווקא לסגור את התיק. "באותם ימים אמרו על שרון שלמרות היותו חילוני מובהק הוא מקפיד לנשק את המזוזה בכל יום", אמר על כך המשפטן פרופ' אביעד הכהן. מזוז כשל עוד בפרשת סיריל קרן, כשלא הורה לחקור את תפקודו של קרן כאיש קש של מרטין שלאף, שהיה ועודנו מקורב לפוליטיקאים ישראלים בכירים. גורמי ימין מתחו ביקורת גם על התמיכה המשפטית הגורפת שהעניק לגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון בשנת 2005.

בהמשך שינה מזוז את טעמו והחל להיות מזוהה עם טיפול שיטתי במוקדי השחיתות בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי. תקופתו התאפיינה בעלייה ניכרת בחקירות ובהעמדות לדין של אישי ציבור בכירים. בראיון שהעניק בשנת 2010 ציין מזוז כי ביקש לייצר הרתעה ולחדד את המסר כי אין מי שנמצא מעל החוק, ולא משנה מה תפקידו ומעמדו.

בין אישי הציבור שמזוז הורה על העמדתם לדין היו השרים לשעבר צחי הנגבי, אברהם הירשזון, שלמה בניזרי וחיים רמון, וחברי הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל, יחיאל חזן ועמרי שרון. הוא גם חתום על ההחלטה לאישור העדות המוקדמת של משה טלנסקי נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. על מהלך זה, שנעשה בתיאום עם פרקליט המדינה דאז משה לדור, ספג מזוז ביקורת חריפה על כך שפגע בזכויותיו החוקתיות של אולמרט כנאשם. טענה דומה נשמעה נגד מזוז לאחר שהפרקליטות הסתירה מסמכים רלוונטיים מעורכי דינו של חיים רמון שעמד לדין על מעשה מגונה, וגם על כך שלא נערך בדק בית פנימי בפרקליטות לבחינת הפרשה.

מזוז הורה על חקירתו והעמדתו לדין של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהובילו להרשעתו באונס, במעשה מגונה, בהטרדה מינית ובשיבוש הליכי משפט. פרשת קצב התפוצצה לאחר שהנשיא דאז פנה אל מזוז וטען בפניו כי עובדת לשעבר במשרדו מנסה לסחוט אותו ומאיימת להגיש נגדו תלונה על הטרדה מינית. לא עבר זמן רב וקצב הפך ממתלונן לחשוד. מזוז ספג ביקורת קשה על התנהלותו בתיק קצב – על עסקת הטיעון שהציע לנשיא לשעבר לאחר שכבר התבטא בפומבי על קיומן של עברות חמורות בתיק, ועל כך שהחזיר את כתב האישום לתיקונים בפרקליטות לאחר שקצב דחה את עסקת הטיעון שהוצעה לו.

מלבד השחיתות השלטונית טיפל מזוז ביד קשה גם בפשיעה המאורגנת. לדבריו, גובשה לשם כך "תורת לחימה חדשה". הוא יזם הקמת צוות משותף למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת.
בזירה הביטחונית התנגד מזוז לאכיפת פסקי דין שניתנו בארצות הברית נגד מדינות תומכות טרור באמצעות נכסים של אותן מדינות המצויים בארץ. מזוז טען כי לא ניתן לאכוף את פסק הדין האמריקאי נגד אותה מדינה משום שלישראל אין קשרים עמה.

"מזוז אִיֵּין כל פסק דין שהתקבל נגד מדינה תומכת טרור, משום שכל מדינה תומכת טרור אינה בעלת ברית של ישראל", הסבירה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר. ניסיונות של קרבנות פיגועי טרור להשתמש בהרשעות מחבלים בבתי דין צבאיים ביהודה ובשומרון כראיות קבילות להוכחת אחריותם לפיגועי הטרור נתקלו בהתנגדות של מזוז, שטען כי בתי המשפט הצבאיים ביו"ש אינם נחשבים כמו בתי המשפט בישראל.

ילידת 1953 (תשע שנים לפרישה). מונתה בשנת 1991 לשופטת בית משפט השלום בתל אביב. ב-2002 קודמה לכהונת שופטת במחוזי בתל אביב. עוסקת בתיקים אזרחיים. הייתה מועמדת לכהונה בבית המשפט העליון גם בסבב המינויים הקודם ב-2012. ברון היא חברתה הקרובה של שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות. בשל חברות זו פסלה עצמה חיות מכל דיון בוועדה למינוי שופטים שיעסוק במועמדות ברון.
 

בין התיקים שהגיעו לאולמה של השופט ברון בשנים האחרונות הייתה גם התביעה שהגישה ענת קם נגד עיתון 'הארץ' ושעדיין נידונה בבית המשפט. קם טענה כי בשל רשלנות העיתונאי אורי בלאו ומעסיקיו, היא נחשפה כמקור לידיעה ונאלצה לעמוד לדין ולשאת בעונש מאסר.

ברון ניסתה בתחילה להביא את הצדדים לידי פשרה ואמרה כי אף שזהו "תיק מעניין ואני מתקשה לא לנהל אותו, אולי דווקא העניין שיש בתיק הזה צריך להביא אתכם להסכמות", זאת משום שבצד השאלות העובדתיות שגלומות בתיק, יש בו "בעיקר שאלות משפטיות וערכיות, שיש להן השלכות רוחב בהקשר הזה", כלשונה.

קורות חייה: בשנת 1971 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית ספר תיכון עירוני ד' בתל אביב. בשנים 1971-1973 שירתה בצה"ל. בשנת 1977 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1976-1979 התמחתה בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון ולאחר מכן במשרד עו"ד. בשנת 1979 הוסמכה כעורכת דין. בשנים 1979-1991 עבדה כעו"ד עצמאית. בפברואר 1991 מונתה לכהונת שופטת של בית משפט השלום בתל אביב. ביולי 2002 מונתה לכהונת שופטת של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

על פי סיכום אליו הגיעו שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא ביהמ"ש העליון,

הוועדה בחרה שופט ושופטת, זאת בעיקר בשל כך שלאחר פרישתה של ארבל נותרו בבית המשפט העליון שלוש נשים בלבד. ההערכה היא כי בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להיבחר הוא היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, כאשר על משרת השופטת ישנו קרב צמוד בין מספר מועמדות.

מי שלא הגיע לקו הגמר הוא השופט יצחק כהן, נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, לאחר שבשבועות האחרונים הוא נחשד בפרשות מרמה ומין , ולפני עשרה ימים הוסרה מועמדותו לתפקיד הרם.

לאחר פרישתו של הנשיא גרוניס בעוד מספר חודשים צפויה השופטת מרים נאור להתמנות לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. מי שעתיד לרשת אותה בתפקיד המשנה הוא השופט אליקים רובינשטיין.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...