השנה

המלחמה בדאעש: שנת המבחן של אובמה

בשבועות האחרונים החלו תקיפות אוויריות של צבא ארה"ב לאחר שהנשיא האמריקאי הבטיח לסייע לעיראק ולסוריה. אך התעצמות דאעש הובילה ליצירת בריתות חוצות אידיאולוגיות ושוברות מוסכמות

מקור ראשון
אסף גבור | 24/9/2014 10:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נראה שכל ניסיון לנבא מה יתרחש בעולם הערבי בשנה הקרובה נידון לכישלון. די להביט במתרחש בשנה החולפת בזירה כדי לקבוע שאנחנו נמצאים במהלך של תזוזת לוחות טקטוניים ושינוי סדרי העולם המוכרים לנו בעשרות השנים האחרונות. כדי לנסות ולנחש את העתיד אנחנו צריכים לחזור לעבר.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כמעט 100 שנה עברו מאז ששורטטו גבולות סייקס־פיקו, במפה שבראה את מדינות המזרח התיכון מתוך גופתה של האימפריה העות‘מנית. האביב הערבי, שהחל במהומות באיראן והתקוממות בתוניסיה, גלש להפיכה בתימן, בלוב ובמצרים, ומתנהל עדיין כמלחמה ללא סוף הנראה לעין בסוריה, שגלשה לעיראק וללבנון ונמצאת גם על מפתנה של ירדן. עכשיו גם הגבולות בין המדינות מתפוררים, והמלחמה כבר לא מגבילה את עצמה לתוך המדינות. 

אחד השחקנים הישנים־חדשים בזירה, שאחראי לחלק מהשינויים הדרסטיים, לא היה מוכר כמעט עד לפני כשנה: המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה, דאעש. לפי הערכות מונה הארגון עשרות אלפי לוחמים, ואף זוכה לאהדה בקרב צעירים מוסלמים בכל רחבי העולם. לכך יש לצרף שימוש בכלים מערביים: סרטונים המתעדים את מעשי האימה הופצו ביוטיוב, בפייסבוק ובטוויטר, והתגלו כמתכון מנצח מבחינת דאעש. אין ספק שכניסתו של הארגון טרפה את חפיסת הקלפים הטרופה כבר, והגדילה את הכאוס.

 
האם ייעצר על ידי המערב? דאעש



בריתות לא שגרתיות

תשע“ה תהיה שנת מבחן במזרח התיכון לנשיא ארה“ב, ברק אובמה. בשבועות האחרונים החלו תקיפות אוויריות של צבא ארה“ב, לאחר שהנשיא הבטיח לסייע לממשל העיראקי ולמורדים בסוריה להילחם בארגון דאעש ו"להוביל למיגורו". בשנה שעברה, כשהמלחמה התרכזה בסוריה, אפשר היה להבחין בין הכוחות הפועלים במערכה – מי בעד אסד, מי נגדו. אבל זליגת הלחימה לעיראק וללבנון והתעצמות דאעש הובילו ליצירת בריתות חוצות אידיאולוגיות ושוברות מוסכמות. 

הכורדים והתורכים, למשל. אחרי מאבק לאומי רב־מדינתי ארוך הודיעו הכורדים במשולש הגבולות סוריה־עיראק־תורכיה שהם מפנים כעת את המאמצים למאבק בדאעש, במלחמה על המדינה העתידית שלהם. אנקרה, שבמשך שנים ניסתה למנוע התעצמות כורדית, מעלימה עין ממיליציות כורדיות שהתאחדו עם מקבילותיהן בסוריה ובתורכיה, כדי לא לפגוע במאבק בדאעש. 

גם בלבנון ובאיראן מודאגים, ואפילו שוקלים שיתוף פעולה עם ארה"ב במאבק נגד הארגון. כוחות אל־קודס האיראניים ולוחמי חיזבאללה מלבנון הם חלק מהמערכה כבר זמן רב, וכעת תצטרף אליהם הקואליציה של המערב. רשת BBC בפרסית דיווחה שהמנהיג העליון של איראן, האייתוללה חמינאי, אישר שת״פ עם ארה“ב במלחמה בדאעש, ואף מינה את מפקד כוח קודס קאסם סולימאני לטפל בכך.

ב'ניו יורק טיימס' דווח ששיתוף פעולה צבאי בין ארה"ב לאיראן כבר מתרחש בפועל, בחיפוי אווירי אמריקני במהלך מתקפות קרקעיות איראניות.  בתווך נמצאת ישראל. קשה לומר שאסד ונסראללה מעוניינים בביטחון ובשקט במדינה היהודית, אבל המציאות בגבול הצפון מייצרת אינטרסים הדדיים. חטיפת משקיפי כוח אונדו“ף של האו“ם ותפיסת מעבר קונייטרה בידי ג‘בהאת אל־נוסרה, המזוהה עם אל־קאעידה, הייתה כאב ראש לגורמי הביטחון בישראל אבל גם לנשיא סוריה. כאב הראש הזה יתעצם בשנה הקרובה. עם השינויים הטקטוניים במזרח התיכון, הכוח עובר מראשי המדינות אל ראשי הארגונים והזרמים, שכורתים בריתות גם עם מי שנחשב בעבר לאויב מושבע.

 

צילום: איי-אף-פי
בריתות בין אויבים למיגור דאעש. ג'ון קרי ומוחמד ג'וואד זריף צילום: איי-אף-פי


ובינתיים בעזה

ברצועת עזה שאחרי ‘צוק איתן‘ מקווים שהפסקת האש תוביל להכנסת כסף ומוצרים שיוכלו לשקם את ההרס, אך את ההתקדמות מעכבת מלחמה פנים־פלסטינית. בחמאס לא ממהרים למסור לפת“ח את השליטה במעברי הרצועה, ולמרות מצבה הכלכלי הבעייתי תנועת חמאס עדיין איתנה, ואין מי שיוכל לאתגר את שלטונה בעזה. באופן כללי, הפלסטינים חוששים שהעיסוק הבינלאומי בארגון דאעש ובמלחמה בטרור העולמי ישכיח את הסוגיה הפלסטינית.

ברשות ממשיכים לאיים כי אם לא תהיה התקדמות כלשהי בנושא גבולות המדינה הפלסטינית העתידית, הם יפנו למועצת הביטחון של האו"ם ולבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. עד כה לא מימשו את האיומים, למרות אור ירוק שניתן מהאו"ם, כפי שעולה ממסמכים של בית הדין הגבוה בהאג שחשפה רשת 'אל־ג'זירה'.

בניגוד לרצועת עזה, משיחות עם פלסטינים החיים ביהודה ושומרון אפשר להבין שהייאוש אינו חמור עד כדי כך. גורמים קיצוניים מדברים על אינתיפאדה, אך המתונים מדברים על המשך המציאות הקיימת באופן זמני: פריצת דרך יכולה להגיע, הם מאמינים, בשלהי כהונתו של אובמה, לאחר בחירות אמצע הקדנציה. אז הוא עשוי להיות נחוש יותר בדרך ליישום שלום בין ישראל לפלסטינים.

בין קטאר למצרים

אבל ארה“ב היא לא הכוח היחיד במזרח התיכון, ואין מי שיכול להדגים זאת טוב יותר מנשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי. הוא לא אומר זאת בפה מלא, אבל מומחים צבאיים הלוחשים על אוזנו אינם מתביישים להאשים את ארה“ב במצב בסוריה, למשל, ובכלל בערעור היציבות במזרח התיכון. 

מפקד הכוחות המצריים לשעבר, עבד אל־מנעם סעיד, התראיין לעיתון ‘אלראי‘ ואמר בקול מה שרבים במצרים חשבו בעניין התוכנית האמריקנית למיטוט דאעש. "הסיבה ליצירת דאעש הייתה רצונה של וושינגטון לשלוט באזור. דאעש נוצר בידי אמריקה. מצד אחד היא מימנה את הארגון, ומצד שני תקפה אותו". הפרשן הצבאי המוערך סימן את האמריקנים כאחראים להתרסקות מדינות ערב.

"ארה"ב אחראית למצב בלוב, בסוריה ובעיראק. מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר, קונדוליזה רייס, הבטיחה 'מזרח תיכון חדש' – היום אנחנו רואים אותו. הכאוס נוצר בידי גורמי טרור שמימנה ארה"ב כדי ליישם את האינטרסים האמריקניים במדינות ערב".  הניסיונות של ארה"ב להשפיע על השלטון המצרי בזמן כניסתו של א־סיסי לתפקיד נבלמו באחת.

א־סיסי בעל הרקע הצבאי הבין שאם לא יטפל ב'אחים המוסלמים' ובארגוני הטרור בסיני, מצרים תהפוך לסוריה. לכן הוא התייחס בבוז לאיום של ארה"ב לקצץ בכספי הסיוע למצרים אם זו לא תקדם ערכים דמוקרטיים. המחשבה שארה"ב מנסה להפיל את המשטרים הערביים במטרה לחזק את כוחה שלה גרמה לסיסי ליצור בריתות אחרות. ערב־הסעודית הודיעה כי תגבה פיננסית את המשטר במצרים, ומימנה גם עסקאות שחתם א־סיסי עם אויבו המר של אובמה, ולדימיר פוטין.

המשחק האמריקני המלוכלך,

בראייה מצרית, נמשך גם במהלך 'צוק איתן'. תיאום האינטרסים הישראלי־מצרי הוביל להסכם הפסקת אש שהיה אמור להוביל את חמאס לדרך ללא מוצא. ארה"ב, מנגד, ניסתה לשלב את קטאר ותורכיה בדיונים, ובכך להחליש את העמדה המצרית.

בקהיר לא אהבו זאת. קטאר גם התגלתה במערומיה השנה. בעוד רג'פ טאיפ ארדואן מתורכיה נוהג לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ ואינו חוסך התבטאויות ארסיות נגד ישראל, קטאר שמרה מאז ומתמיד על שקט תעשייתי, אבל כעת התגלתה כמממנת הטרור ברצועת עזה. העובדה שארה"ב חתמה על עסקאות למכירת נשק בשווי מיליארדי דולרים לקטאר הוסיפה לחשש ששוב האמריקנים בוחשים במתרחש, ומנסים להשיג רווח כלכלי על גב השחקנים המקומיים. עם זאת, בשבועות האחרונים דווח שקטאר מבקשת לגרש את הנהגת חמאס משטחה, ככל הנראה במטרה לנקות שוב את שמה ולהתרחק מתדמית התמיכה בטרור. גם את הנקודה הזאת נצטרך לבחון במהלך השנה הבאה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...