מה יקרה בפוליטיקה הישראלית? שלושה תסריטים
האם התקציב יעבור, האם לפיד ולבני ייצרו ברית משותפת והאם נלך בקרוב לבחירות. כינסנו את חברי הדסק הפוליטי של nrg כדי לקבל תחזית לשנה הקרובה. המסקנה: יהיה חם
היו כמה נאיביים בסביבה שחשבו שאנחנו הולכים לבחירות השנה. ובכן: מדינה לא יוצאת לבחירות אחרי 20 חודשים, והפוליטיקאים לא מפזרים את עצמם לדעת והולכים אל הלא נודע, גם אם הסקרים מבטיחים להם הרים וגבעות (ראו מקרה נפתלי בנט, אולי המתנגד העיקרי לבחירות היום). מכיוון שכך, התקציב הולך לעבור, אחרי כל ניפוח השרירים של השרים. מכיוון שכך, גם יאיר לפיד זימן עיתונאים כלכליים לחניה שלו בשבת, כדי לבשר להם בשמחה שבעצם אין בחירות.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מה שכן, כולם ידברו על בחירות גם בתשע"ה.יאיימו, ילכו על הסף ויבדלו לכאורה את עצמם, אבל יישארו עמוק בפנים. תהליך מדיני הרי לא יהיה כאן, כי ראש הממשלה נתניהו לא הולך לשום מקום ולא יוותר על כלום, אבל לפיד ובעיקר ציפי לבני, והנספחים המיליטנטיים שלהם יעקב פרי ועמרם מצנע, ימשיכו לשבת בקואליציה. את האולטימטום שהגישו ("אם לא יהיה משא ומתן" וכו') הם יקפלו, ויסבירו, ויתרצו, וימשכו זמן כמו שרק הם יודעים.
אביגדור ליברמן ימשיך לתת את השואו המיוחד שלו. אם נשקפת איזושהי סכנה לקואליציה של נתניהו, היא באה מכיוון האיש הלא צפוי הזה. האם הוא יקום ויפרוש אם נתניהו ישתגע וילך לתהליך מדיני? אולי. האם בנט יקום ויעזוב? קשה לי להאמין. לא בתשע"ה.
בהיעדר תהליך מדיני עמוק, תושבי הדרום ימשיכו להיות בני ערובה של המתח הביטחוני, ואם תתחדש האש נתניהו באמת יעמוד בסכנת החלפה. ללא תהליך מדיני, אירוע ביטחוני או דרמה פוליטית יוצאת דופן, נחזור לעסוק בענייני פנים, וטוב שכך. נדבר על חוק הגיור, נבחן איך עובד מע"מ אפס על דירות חדשות, נתכונן לחתונה של בר רפאלי ונשכח במהירות את גדעון סער. שנה טובה.
ג'רי סיינפלד אמר פעם שמערכת יחסית זוגית שאינה מוצלחת במיוחד היא כמו מכונת קוקה־קולה. אי אפשר להפיל אותה בבת אחת. צריך לנדנד אותה מצד לצד כמה פעמים, ורק אז היא קורסת. אפשר להגדיר את השנה העברית שזה עתה הסתיימה כהתחלת הנדנוד מצד לצד של קואליציית נתניהו השלישית. השנה הבאה עלינו לטובה יכולה בהחלט להיות גם השנה שבה התזוזות יהיו כה חזקות, עד כי הקואליציה הזו תיפרד לשלום מההוויה הפוליטית שלנו. רבים במערכת הפוליטית מעריכים שהתקציב שתאשר הקואליציה בחודשים הקרובים יהיה גם התקציב האחרון שלה, במתכונתה הנוכחית. מה שאומר פירוק של הקואליציה אי־שם במהלך השנה הקרובה.
הרשו לי להצטרף לאותן הערכות, אבל רק ביחס לעניין הזעזועים שעוד תחווה הממשלה בשנה הקרובה. בהחלט יהיו כאלו, והרבה. שני דברים יעמדו במוקד אותם בקעים, שרק ילכו ויתרחבו במהלך השנה: הנושא המדיני, שבשלב כזה או אחר יחזור להיות רלוונטי ויאלץ את לבני ולפיד לקבל החלטות, וענייני דת ומדינה. אם חשבתם שחוק גיוס החרדים הקשה על הקואליציה בשנה האחרונה, חכו ותראו כמה רעש וצלצולים יעשו חוקים אחרים, בנושאים כמו ברית הזוגיות, ענייני הכשרות וסוגיית השבת.
בכל אחד מהנושאים האלו מוכנות כבר כמה הצעות חוק, ורבים וטובים בקואליציה ירצו לחגוג עליהן במהלך 12 החודשים הבאים. אם השנה החולפת נחשבה סוערת בקואליציה, לא ידעתם סערה מהי. 12 החודשים הבאים הם הדבר האמיתי.
ובכל זאת, כלל לא בטוח שהשנה העברית החדשה תהיה שנת בחירות. אם למשל המצב בסקרים יישאר כפי שהוא עכשיו לאורך זמן, לרוב המפלגות לא יהיה אינטרס להוריד מהבוידעם את הקלפיות, בדיוק כפי שהן לא רוצות בכך כיום. מצד שני, שינוי קואליציוני בהחלט יכול לעמוד על הפרק. בדיוק כפי שנתניהו ניסה לגשש בחודשים האחרונים מול המפלגות החרדיות ונבלם על ידי ליברמן, ראש הממשלה ימשיך באותם ניסיונות גם בתשע"ה. יהיה חם וסוער.
המערכת הפוליטית דומה לתפוח. אין לקטוף אותו מוקדם מדי אבל מי שישאיר אותו על העץ יקבל פרי רקוב. החוק קובע שיש לקטוף את התפוח - כלומר לפזר את הכנסת ולבחור אותה מחדש - פעם בארבע שנים, כשהעונה היא חודש נובמבר. רק שבמחוזותינו סערות פוליטיות שמנערות את התפוח מהעץ הן חלק מהשגרה.
העימות סביב תקציב המדינה, בין ראש הממשלה לשר האוצר שנה, לו יתרחש עוד שנה, יפרק את הקואליציה בוודאות. אך במציאות שבה לכנסת ימלאו שנתיים רק בעוד ארבעה חודשים ולממשלה ימלאו שנתיים רק אחרי פסח, רק סופה בסדר גודל של קתרינה תוביל לבחירות, מבלי קשר לעומק המחלוקת.
ממשלות לא נופלות בגלל חילוקי דעות בסוגיות חיוניות. חילוקי הדעות מספקים עילה. הסיבה היא תמיד נכונותה של המערכת הפוליטית ללכת לבחירות. כי התפוח כבר מזהיב אם לא מאדים. אם מסיבה זו או אחרת יחליף נתניהו את הקואליציה הנוכחית בקואליציה עם הסיעות החרדיות, ייתכן שיחזיק מעמד כמעט עד סוף הקדנציה, עוד שנה וחצי־שנתיים, כי השרים החדשים יצטרכו להיכנס לעניינים, לקואליציה החדשה ייקח זמן להתארגן ולהתבסס, ומן הסתם לא תחפוץ להתפרק זמן קצר לאחר הקמתה.
כי ממשלות, כבר אמרנו, לא נופלות בגלל חילוקי דעות אלא כי הגיע הזמן. ועוד: אופוזיציה לרוב לא מפילה ממשלה, ממשלה נופלת כי היא מתפרקת מבפנים. אך רוב הסיכויים הם שנתניהו לא יחליף את הקואליציה. הוא לא אוהב לסכן את הקיים. על פניו, לו היה הולך לבחירות עכשיו, אבל ממש עכשיו, היה זוכה בגדול.
אין לנתניהו מתחרים במחנה השני והמתחרה ממפלגתו שלו הלך בשבוע שעבר הביתה. גוש הימין מתחזק בסקרים וגוש השמאל לא מציג אלטרנטיבה, לא מדינית ולא פוליטית. עם זאת נתניהו העדיף שלא לקחת סיכונים. לו היה הולך לבחירות הייתה זו מערכת בחירות ארוכה, ונתניהו למוד ניסיון. מערכת בחירות ארוכה בשנת 1999 נפתחה כשברק היה ברווז צולע והסתיימה בניצחונו המוחץ של יו"ר 'ישראל אחת' (מפלגת העבודה).
וחוץ מנתניהו לאף אחד לא היה עניין ללכת לבחירות. לא לליברמן שקיבל שני מנדטים נוספים חינם אין כסף על חשבון הליכוד, לא ללפיד שלא ישחזר את הצלחתו חסרת התקדים בבחירות, ולא לציפי לבני שלא מובטח לה תיק בכיר כמו שיש לה אחרי הבחירות. היחיד שהיה מרוויח מהבחירות הוא נפתלי בנט, אבל גם אם הייתה עילה שמצדיקה לכאורה את פיזור הכנסת הבית היהודי הוא לא מפלגה שיכולה להפיל ממשלה בראשות הליכוד. לקראת סוף השנה הנכנסת, המערכת הפוליטית תבשיל להליכה לבחירות. אז לכל משבר יהיה פוטנציאל של שבירת כלים, כי כל שותף יחשוש שהאחר יקדים אותו ויפזר את הכנסת. לקראת סוף שנת תשע"ה יבשיל התפוח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם