איכות הסביבה: האתגרים של שנת תשע"ה
הים, שמורות הטבע, מי השתייה, גורל חופי הים ותנאי המחייה של התרנגולות היו כולם תחת איום סביבתי בשנת תשע"ד. בשנה הבאה כנראה שהאתגרים הללו ימשיכו להעסיק את ארגוני הסביבה
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אל מול מאבק יומיומי בשלל מפגעים סביבתיים בדאגה לאיכות הסביבה, נערכים כעת הארגונים הירוקים לשנה חדשה ומלאת מאבקים. מאבקים ,שכנראה, לא ייפסקו לעולם.
יהיו אלו ועדות התכנון שמאיימות לכלות כל חלקה פנויה ולהציב מעליה מפלצות בטון, יהיו אלו יזמי נדל"ן שמעוניינים להפוך את החופים למתחם תיירותי סגור. ואולי דווקא המפעלים המזהמים שמשחררים לאוויר הארץ אינספור חומרים מסוכנים. ובכלל לא הזכרנו את הדגים, האלמוגים, בעלי החיים והמים.
אלו הם המאבקים שנכונו לנו גם בשנה החדשה:
האתגר הגדול מכולם בעיני אנשי 'אדם טבע ודין' הוא אתגר השמירה וניהול הים התיכון. מדובר במאבק מורכב במיוחד משום שאין מדובר בנושא סביבתי בלבד, אלא מאבק הכולל בתוכו אינספור גופים ואינטרסים השואבים את פעילותם ממעמקי הים התיכון.
בארגון מציינים כי לים חשיבות רבה לקיומה של ישראל, בין היתר עקב מצבה הגיאו-פוליטי ההופך אותה ל"אי" התלוי ביבוא ויצוא דרך הים של חומרי גלם, מזון וסחורות. על קרקעית הים מונחים כבלי התקשורת המחברים אותנו אל העולם, כ-40% ממי השתייה שלנו מקורם כיום בהתפלת מי הים, תחנות הכוח העיקריות של ישראל נמצאות כולן לחופי הים ותלויות במימיו לקירור ובאוניות גז ופחם לפעולתן.
גם מאגרי הגז, שהוכתרו כמקורות האנרגיה העתידיים של מדינת ישראל, נמצאים בלב ים מול חופי ישראל. הדיג והחקלאות הימית משמשים כמקור למוצרי מזון טריים ואין לשכוח גם את חשיבות הים והחופים אשר מהווים מקור לנופש כל ימות השנה, לתיירות פנים וחוץ בישראל.
ולמרות חשיבותו של הים לקיומה של ישראל, אין היום גורם האמון על ניהולו. מגוון אינטרסים חולשים על הים בהם 6 משרדי ממשלה שונים, רשויות מקומיות הגובלות בים, גופים עסקיים ועוד. חוקים משמעותיים הנוגעים להגדרת תחומי הים ולקידוחי גז ונפט הם חוקים ארכאיים, והמידע שיש לנו כיום על הסביבה הימית חסר ואינו מקיף את כל התחומים הנדרשים לשם יצירת תמונת מצב של הסביבה הימית בישראל.
ב'אדם טבע ודין' אומרים שהם מתכוונים לקדם את הנושא השנה בכנסת ומול בעלי עניין נוספים בציבור. "במצב בו מדינת ישראל נשענת יותר ויותר על משאבים ימיים כמקור למי שתייה ומזון, פגיעה במערכת האקולוגית עלולה להיות בעלת השלכות קשות על יכולתנו ליהנות ממשאבים אלו וזאת בנוסף על הפגיעה הסביבתית הקשה כשלעצמה. לכן, על מדינת ישראל ליישר קו עם המדינות המתקדמות בעולם ולאמץ את הגישה שמטרתה לשמור את המערכת האקולוגית ולנהל את כל השירותים שהיא מציעה לנו – דיג, התפלה, אנרגיה, ספנות ופנאי, על מנת שנוכל ליהנות מהם לאורך דורות".
משרד התחבורה, חברת נתיבי ישראל ורכבת ישראל, מקדמות תכנון של מסילת הרכבת ב"ש – אילת, באורך כולל של כ - 260 ק"מ, מהם 173 ק"מ חדשים, במטרה ליצור קשר מסילתי שיאפשר נסיעה רציפה בין ת"א לאילת, הן לנוסעים והן למשא.
אנשי החברה להגנת הטבע ימקדו את מאבקם השנה בפרוייקט התחבורה הזה. אל מול תוואי המסילה העתידה להיסלל בשטחים שמרביתם ברגישות נופית סביבתית גבוהה, היא תוביל לפגיעה בלתי הפיכה באזורי נוף רגישים ביותר, על כל המשתמע מכך: פגיעה במעבר בעלי החיים, בצומח, בנגישות ובנצפות.
במסגרת העבודות להקמת מסילת הרכבת צפויים להיגרם נזקים סביבתיים אקולוגיים ונופיים כבדים, כתוצאה מהקמת ובניית סוללות, גשרים, גידור לאורך כל התוואי, תחנות מסופים ודיפו, קווי הולכה לתחנות השנאה, קווי חשמל לאורך המסילה, דרכי שירות ועוד. כל זאת במרחב שחלקים נרחבים ממנו טבעיים, בראשיתיים, בתוליים, בלתי מופרים, בעלי חשיבות סביבתית – אקולוגית, נופית ותרבותית, גבוהה ביותר.
מסילת הרכבת צפויה לעבור בתוך שמורות טבע וגנים לאומיים עיקריים, כמו גן לאומי ממשית שמורות נחל אפעה, מצלעות המכתש הגדול ומדבר יהודה.
"הרכבת לאילת היא פרויקט התחבורה היבשתית הגדול והיקר ביותר שהוצע אי פעם בישראל. עם זאת, בדיקה מקיפה שבוצעה על ידי שורה ארוכה של מומחים חיצוניים, מתחומים שונים, קבעה חד משמעית כי הקמת הרכבת עלולה להתברר כפיל לבן שעלותו הכלכלית גבוהה ביותר, בעוד שתועלותיו מוטלות בספק", אומרים אנשי החברה להגנת הטבע. "להשקעות יתר בתשתית תחבורתית עלולות להיות השלכות שליליות ברמה המשקית, שכן הן מהוות הסטה של משאבים מהשקעות פרודוקטיביות יותר. לכך עלולות להיות השלכות חברתיות שכן אבדן המשאבים יביא לצמצום שירותים או העלאת מיסים לכלל האוכלוסייה, וזאת בעת שהנהנים משירותי רכבת מהירה הם אלו שיכולים להרשות לעצמם את המחיר של הנסיעות הללו, שלא יהיה נמוך, גם אם יסובסד".
בחברה להגנת הטבע מזהירים מפני נזק כלכלי, חברתי וסביבתי, שתושבי ישראל יצטרכו לשאת במשך עשרות שנים.
עונת הקיץ כמעט הסתיימה ואנחנו כבר עם חצי רגל בחוץ מבילוי בחוף הים, אבל האמת היא שאם לא ייעשה דבר, את המגבות, השש-בש והמטקות יחליפו רבי קומות במרחק של פחות מ-100 מטרים מהחוף. במילים אחרות: את הגישה לחופים נאבד כולנו לטובת אילי ההון והנדל"ן.
כבר ב-2004 הבחינה כנסת ישראל בבעיה וחוקקה את "חוק שמירת הסביבה החופית" שנועד לשים סוף להתפרעות ולשחיתות. החוק קובע כי משנת 2004 הבניה בסביבה החופית תתאפשר רק לאחר אישור הועדה לשמירת הסביבה החופית, על פי עקרונות החוק ותוך הבטחת מעבר חופשי של הציבור אל החוף ולאורכו. אך ב'מגמה ירוקה' מציינים כי הבעיה היא שהחוק לא חל על עשרות התכניות שהוגשו לפני 2004 ויש המנצלים את הפרצה הזו וממשיכים לבנות גורדי שחקים בלתי חוקיים באין מפריע - כשאין דרך שיטתית למנוע את יישום התוכניות.
רק פעילות אקטיביסטית של ארגוני הסביבה ותושבים פעילים מנעה את בנייתו של כפר נופש על חוף פלמחים, אך היום עומדים עוד מספר חופים על הכוונת של הטייקונים וכך עלולים להיבנות מבנים בסמוך לקו המים בחוף בצת, אכזיב, חיפה, חדרה, בת ים, אשקלון, בחופי הכינרת ובחופי ים סוף. אין כמעט אזור בארץ שלא נמצא בסכנה.
אז איך שמים לזה סוף? התיקון לחוק שמירת הסביבה החופית קובע כי כל תוכנית שיחלפו 8 שנים ומעלה מיום אישורה, תיבחן מחדש ע"י הועדה במינהל התכנון במשרד הפנים. "על שר הפנים של ישראל, גדעון סער, מוטלת האחריות לסיים את הסאגה הזו, להציל את החופים ולהחזירם לכלל הציבור, כשאישור התיקון לחוק החופים", אומרים האקטיביסטים הצעירים.
אמנם עצירת ניסוי פצלי השמן בחבל עדולם מוכיחה שמאבק ציבורי עיקש יכול להתגבר על המרדף אחר הזהב השחור. אך בגרינפיס מאמינים כי האתגר עוד רחוק מלהסתיים. לאחר שנכשלה בשפלת יהודה, החברה האמריקאית ג'יני אנרגיה מתכוונת להתחיל בקידוחי הניסיון שלה במטרה להפיק נפט באזור הכנרת בגולן. החברה אינה פוסלת שימוש בשיטת הפצצות תת קרקעיות והזרמת חומרים כימיים מסוכנים, מה שחוששים בארגון, עוד עתיד לייצר מפעל פטרוכימי בקרבת מאגר המים הגדול בישראל ומכך הסכנה לאוויר ולמי התהום היא אדירה.
במקביל, טוענים ב'גרינפיס' כי הרחבת נמל חיפה ובתי הזיקוק לנפט הנם שאיפה נסתרת של כמה משרדי ממשלה להפוך את ישראל למעצמה פטרוכימית ושואלים האם נכון להגדיל את כמות זיקוק הדלקים בישראל, שרובם מיועדים לייצוא, ובכך לגרום לתושבי המדינה לנזקים בריאותיים וסביבתיים בלתי הפיכים בגלל בצע הכסף? האם לאוויר שאנו וילדינו נושמים, אין מחיר?
""מול העתיד השחור שמנסים לכפות עלינו, יש להציב חזון חיובי ולפרוץ את הדרך למימושו", אמרו בגרינפיס, "כלומר, הסרת החסמים לקידום אנרגיות ירוקות וקידום מיזמים שאפתניים בנושאים של התייעלות אנרגטית. ישראל תצטרך להחליט בשנים הקרובות למי שייך האוויר שלה, כמו כן המים והקרקע, האם לציבור או לתאגידים תאוותנים? ארגון גרינפיס כאן כדי להזכיר שהאוויר, המים והקרקע, הם משאבים חיובים לציבור ושייכים לו".
בתחום בעלי החיים אחד המאבקים שצפויים להגיע להכרעה בשנה הקרובה הוא המאבק בכוונת משרד החקלאות להשקיע יותר מ-300 מיליון ₪ מכספי ציבור בלולי כלובים לתרנגולות בתעשיית הביצים, כחלק מרפורמה בענף הלול.
המאבק, שמובילה עמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים, נמשך זה מספר שנים והחל בעתירה לבג"ץ שהקפיאה את המהלך, עד להתקנת תקנות לחוק צער בעלי-חיים שיקבעו תנאים מינימליים להחזקת 8 מיליון התרנגולות המטילות. מאז התקיימו בכנסת לא פחות מ-8 דיונים בנושא, שבהן סירבו חברי ועדת החינוך לאשר את טיוטת התקנות שהציע משרד החקלאות.
נוסח התקנות שעומד כעת על הפרק אמנם אוסר על "כלובי הסוללה" הצפופים הקיימים כיום, אך מציע שינוי זניח בלבד – תרנגולות ייכלאו בכלובים מאובזרים המותירים 750 סמ"ר לתרנגולת (25x30 ס"מ, בערך כגודל מסך מחשב). בארגוני בעלי החיים טוענים שזהו התקן המיושן והנמוך ביותר בעולם, ושכליאת תרנגולת בכלוב לכל חייה היא התעללות שצריכה להיאסר בחוק. במדינות מתקדמות המגמה היא לעבור ללולי מעוף, ללא כלובים, הבנויים לגובה בכמה מפלסים, חסכוניים בשטח ובעלויות הקמה.
מבחינת ארגוני בעלי החיים, גם לולים ללא כלובים רחוקים מלספק תנאים ראויים לתרנגולות. גם בהם האפרוחים בוקעים במדגרות תעשייתיות, האפרוחים הזכרים מושמדים, התרנגולות הן מזן שעבר עיוות גנטי להטלה אינטנסיבית, וכשהתפוקה יורדת התרנגולות מומתות.
הדרך הטובה ביותר לעזור לתרנגולות, אומרים באנונימוס, היא להימנע מצריכת ביצים. כדי לעודד זאת הקימה העמותה את פרויקט "אתגר 22+", שמציע למשתתפים להתנסות בטבעונות ל-22 יום בליווי מקצועי חינם. אורלי וילנאי, גיא מרוז, שי אביבי וכ-7,000 ישראלים כבר נרשמו לפרויקט, שצפוי לצבור תאוצה בשנה הקרובה.
אקוויפר ההר הינו מאגר מי התהום הגדול בישראל, תושבי מדינת ישראל עושים מגוון שימושים במים (כ- 400 קוב בשנה), אך בשנים האחרונות הוא נתון לזיהום ולפגיעה הולכת ומתמשכת. בשל מיקומו באזור שרובו מורכב מסלעי גיר סדוקים (קארסטי), הגשם מחלחל לאקוויפר ומזין אותו.
"לצערנו מי הגשמים סוחפים איתם חומרים מזהמים מאתרי פסולת פיראטיים, תחנות דלק לא חוקיות ומשפכים לא מטופלים אשר יוצרים פגיעה גדלה ומצטברת לטווח הארוך", טוענים עו"ד שלמה רבינוביץ ויעל ישראל מ'ירוק עכשיו'.
לדבריהם, אזור ההזנה של אקוויפר ההר נמצא ברובו ביהודה ושומרון ובהרי ירושלים. מדובר באזור מבותר מבחינת שליטה ואחריות – ישראל, המנהל האזרחי והרש"פ. מפגעים רבים "נופלים בין הכיסאות" ואחרים לא מטופלים כתוצאה מ"סדרי עדיפויות". למרות שיפור בשנים האחרונות, בשל הרגישות הגיאופוליטית, הרשויות לא עושות די וארגונים רבים מושכים את ידם מלטפל בנושא.
גם השנה ימשיכו הירוקים מיו"ש לטפל בעתירה שהגישו בדרישה לטיפול בשפכים במחנות צה"ל עם התמקדות במחנה בית אל. השופטת ציינה בדיון כי שפכי בסיס צה"ל בבית-אל טופלו במהלך השנתיים האחרונות אך ורק בזכות פעילותה העקשנית של "ירוק עכשיו". כמו כן הוגשה עתירה לסגירה או הסדרה לאלתר של עשרות תחנות דלק לא חוקיות. בתשובה לעתירה התחייב המנהל האזרחי לטפל בנושא ולעדכן את ביה"מ תוך שנה".
ריב סמכויות בין משרדי ממשלה עוצר בימים אלה את ישראל מלקדם חקיקה שתאפשר טיפול מיידי באירועים של דליפת נפט ממכלית או אסדת קידוח וזיהום של הים והחופים. לפני שש שנים הוטל על המשרד להגנת הסביבה ליזום הצעת חוק המבוססת על התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת). למרות זאת, ולמרות שהסיכון לדליפה שכזו גובר והולך כל העת, הצעת החוק טרם הוגשה. הסיבה: משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים דורש לקבל את מלוא האחריות והסמכויות בנושא השמירה על הסביבה הימית, תוך יצירת כפילות מיותרת לאחריות המשרד להגנת הסביבה.
לדברי מאיה יעקבס, מנכ"ל עמותת צלול "לא רק עקשנות מיותרת יש בדרישות משרד האנרגיה; הן גם מנוגדות לניסיון הבינלאומי ולמדיניות הנהוגה בארה"ב והאיחוד האירופי מאז אסון מפרץ מקסיקו. עיקרה - הפרדת רשויות בין הגוף המאשר, ואף מעודד את תעשיית הקידוחים, לבין הגוף שאמור לפקח עליהם, לבל "יעגלו פינות" ויקפידו על כל הוראות הבטיחות הסביבתית".
ובנתיים, כל עוד כולם מתווכחים - אף אחד לא מגן על הים כמו שצריך. בים סוף עוברות מאות מכליות הנושאות
"עיקר המאמצים שלנו בשנה הקרובה" אומרים ב'צלול', "ירוכזו בהפעלת לחצים על מקבלי ההחלטות, במגוון זירות ואפיקים, כדי להבטיח שישראל תהיה מוכנה יותר לאירוע זיהום ים משמעותי מול חופיה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם