ראשי » חדשות » צבא וביטחון

קצין בכיר: אנחנו מכינים את עצמנו למלחמה עם סוריה

באזורים הסמוכים לגבול הצפוני פועלים ארגוני טרור ובישראל חוששים שאלה ינסו לחולל פיגוע ברמת הגולן. בפיקוד הצפון מדגישים: "אנחנו לא מפירים את הסכם שביתת הנשק עם סוריה אבל מכינים את עצמנו ליום פקודה"

שנה לא שגרתית עברה על מערכת הביטחון, בעיקר לקראת סופה עם חטיפת שלושת הנערים ומבצע 'צוק איתן'. בהרמות הכוסית החגיגיות בקריה השבוע שב ועלה המסר כי הטלטלה וחוסר הוודאות במזרח התיכון יאפיינו גם את תשע"ה, אולי ביתר חריפות.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

עיקר תשומת הלב יופנה השנה לטנדרים ולמקלעים של ארגון 'המדינה האסלאמית'. אחרי עיראק וסוריה, גם בירדן ובלבנון מתחילים להתגלות קִנים של הארגון שעוד עלולים לאתגר גם את ישראל והעולם כולו. קואליציה בינלאומית כבר התגבשה, והשאלה היא מה תניב הפעולה נגד הארגון ועד כמה היא תהיה מהותית. 

ישראל עשויה לספק לקואליציה תשתית מודיעינית, אולם לא צפוי שתפעל בעצמה, לפחות לא בגלוי, כל עוד האיום אינו מכוון כלפיה ישירות. "אנחנו נותנים לאמריקנים כל מידע שיש לנו על אסלאם רדיקלי", אומר קצין באגף המודיעין. "נאספו מטרות לתקיפה בסוריה שנעביר אם נידרש לכך, אבל בינתיים הקואליציה לא נערכת לתקיפה בסוריה". 

באזורים הסמוכים לגבול פועלים ארגוני טרור אחדים, ובישראל חוששים שהללו ינסו לחולל ביום מן הימים פיגוע ברמת הגולן. הם מצוידים באמצעי לחימה של צבא סדיר ובכלל זה טנקים המופעלים בעזרת עריקים מצבא סוריה. "ההחלטה בישראל היא שכל עוד זו מלחמה פנים-סורית איננו שותפים בה", מסביר קצין בכיר בפיקוד הצפון. "אנחנו לא מפירים את הסכם שביתת הנשק, ואין לנו עניין להביא עלינו מלחמות שאיננו קשורים בהן. אנחנו מכינים את עצמנו ליום פקודה – במודיעין, ביצירת מכשול ובמוכנות הכוחות – ונעשה כל מאמץ להרחיק את היום הזה".

באגף המודיעין מגדירים את המגמה שעובר המזרח התיכון במונח 'אסלאמה', צירוף של הסלמה ואסלאמיזציה. התפוררות המפה המדינית של המזרח התיכון היא קרקע פורייה לתופעות כמו דאעש. עיראק, סוריה, לוב ותימן כבר מזמן אינן מתפקדות כמדינות. משטר אסד חולש רק על חמישה קילומטרים רבועים בדמשק הבירה, ואינו מהווה איום על ישראל. נחמה פורתא.

בלבנון השכנה פועל חיזבאללה למצב את כוחו ולשפר את יכולותיו על ידי אגירת תחמושת וצבירת ניסיון קרבי בלחימה בסוריה. על פי ההערכה בצה"ל, חיזבאללה מתכונן לפעילות קרקעית שבמהלכה ינסו לוחמיו לפשוט על אזורים סמוכים לגדר בשטח ישראל. 

שמונה שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה נראה שההרתעה הישראלית מתחילה להיסדק. בגבול לבנון נראים בשבועות האחרונים אנשי חיזבאללה במדי צבא לבנון ולעתים גם עם נשק, אחרי חודשים ארוכים שלא נראו שם בגלוי. לאחרונה בוצעו שני פיגועי מטען בהר דב ובאזור מג'דל-שמס, ואף נורו רקטות לעבר החרמון הישראלי. אלה עלולים להיות סימנים לרצונו של חיזבאללה לחזור ולנסות את ישראל, אולי גם באמצעות פיגועים בחו"ל. עם זאת, ההערכה היא שלא צפוי בקרוב עימות רחב מולו.

אצל בעלת הבית של חיזבאללה, איראן, יפוג בנובמבר המועד הרשמי לתקופת המשא ומתן עם המעצמות בעניין תוכנית הגרעין הצבאית. נראה כי כמו ביולי האחרון, גם הפעם תינתן ארכה, ועל כן תשע"ה אינה מסתמנת בהכרח כשנת הכרעה בעניין הגרעין האיראני והאפשרות שישראל תפעל נגדו. ישראל טוענת בעקביות שכל הסכם שישאיר יכולות העשרה בידי המשטר בטהרן אינו מספק. "יש לחץ אמריקני שלא לתת להם להשאיר את יכולות הליבה", אומר גורם ביטחוני, "אבל בינתיים הם מתמרנים".

 

מעבר לתוכנית הגרעין, איראן היא מחוללת הטרור המרכזית באזור. היא עשויה לחזור בקרוב לממן את פעילות חמאס. ההערכה היא שחמאס והג'יהאד האסלאמי מעוניינים לשמר את השקט שאחרי המלחמה. המשא ומתן בין ישראל לחמאס בתיווך מצרים יתחדש בראשית השנה, והצדדים ינסו להגיע להבנות. ישראל מצדה הסכימה להגדלת מרחב הדיג בעזה ל-6 מיילים, וכן השיבה לפעילות את המעברים בכרם-שלום ובארז. בישראל מקווים שעזה תעסוק השנה בשיקום ולא בטרור. תושבי הרצועה יחלו לשקם את בתיהם בסיוע מנגנון שיקים האו"ם.

ייתכן שבמסגרת ההסדר שהצדדים יגיעו אליו הרשות תפרוס כוחות בפילדלפי המצרית ובמעבר רפיח, ותחזיק במנגנוני ביטחון שיהיו בשליטתה. ישראל תדרוש שניהול הרצועה יהיה בידי הרשות, לפחות באופן פורמלי. במסגרת הפיקוח הבינלאומי צפויה ישראל להסכים להכנסת חומרי בנייה למגזר הפרטי, בניגוד לעבר, אולם אם יאותר שימוש בחומרים כאלו לצורכי טרור היא תדרוש לעצור שוב את המהלך. ישראל תתבע לאסור הכנסת צינורות וחומרים כימיים, שאפשר לייצר בעזרתם אמצעי לחימה. 

אשר לירי הרקטות ופצצות המרגמה, במערכת הביטחון מאמינים שנוצרה הרתעה. הפרות של הפסקת האש והתעצמות הירי יעמידו את ישראל בדילמת התגובה, וכך גם בסוגיית המנהרות. אלוף פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, הצהיר שלדעתו כל פעילות חפירה שתזוהה תצטרך להיענות בפעילות ישראלית בשטח הרצועה. איש איננו מתחייב עוד על מדיניות ישראלית, אך דילמות כאלו יונחו לפתחם של הקברניטים. מערכת לאיתור חפירות נמצאת כיום בשלבי ניסוי. אם הניסויים יצליחו יוטמנו בקרוב גלאים בשטח, במקביל לגבול הרצועה. 

ביהודה ושומרון עדיין נמשך השיח סביב פיוס בין פתח' וחמאס, שיציב את ישראל בפני דילמה אמיתית, אך לא בטוח שהוא יבשיל הפעם. כוחו של חמאס גובר ברחוב הפלסטיני, ועימות עם פת"ח ועם הרשות עשוי להקנות לו נקודות בדעת הקהל. במקביל, הפלסטינים מבינים שגם אם יפנו למוסדות בינלאומיים הם לא יקבלו תמיכה, כאשר עיקר הקשב מופנה לענייני דאעש. הטרור העממי הגובר יהווה גם השנה אתגר, בעיקר בשל הקושי באיתור הפורעים לפני מעשה ולאחריו. קצין בכיר בפיקוד המרכז מעריך שבתוך חודשים עשויים להגיע לשטחי יהודה ושומרון גורמים של דאעש, לפחות ברמה הרעיונית. 

 

זהות המפקד הבא של צה"ל הבא תיקבע אחרי החגים. באמצע פברואר ישלים הרמטכ"ל בני גנץ ארבע שנים בתפקיד. על כיסאו מתמודדים ככל הנראה שלושה אלופים: גדי אייזנקוט, יאיר נווה ויאיר גולן. מועמדותו של האלוף במיל' יואב גלנט נשללה באופן נחרץ בשבוע שעבר, כאשר שר הביטחון אמר לכתבים כי הרמטכ"ל הבא יהיה לובש מדים, מבין חברי פורום המטה הכללי הנוכחי. 

אפשר להעריך כי אייזנקוט יזכה בתפקיד – ולו משום שלא עלה נגדו דבר שפוסל אותו, על אף חשיפת מעורבותו בפרשת הרפז. הרמטכ"ל הבא יידרש להתמודד עם השלכות 'צוק איתן' ועם מסקנות צוותי התחקור. הללו אמנם יוגשו עוד במהלך כהונתו של גנץ, אך ישפיעו גם על הקדנציה הבאה ועל ההיערכות לקראת הבאות.

 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...