עברו את הגבול: גם באריתריאה מכירים את פסיקות בג"ץ
מחקרים מלמדים שפסיקות בית המשפט העליון מגיעות בזמן אמת למדינות אפריקה, ומשפיעות על אחוז המהגרים. מומחים: פסילת התיקון לחוק המסתננים מחלישה את היכולת ישראל לשלוט בתופעה
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מהנתונים שפורסמו עולה כי במחצית הראשונה של 2012 היקף תופעת ההסתננות עמד על ממוצע של למעלה מ-1,500 איש בחודש, כאשר במאי של אותה שנה נשבר "השיא" עם כמות של 1,827 מהגרים שהסתננו לישראל. החלת החוק למניעת הסתננות בגלגולו הקודם בתחילת חודש יוני 2012, הביאה לירידה דרסטית של יותר מ- 50% במספר המסתננים עד לכמות של פחות מ-900 מהגרים לחודש. כעבור מספר חודשים ירד ממוצע המסתננים ל- 199 לחודש בלבד. ירידה זו הגיעה כמעט חצי שנה לפני סיום בניית גדר הגבול בסיני, כולל גזרת הר חריף, אזור ההסתננות המרכזי.
מהמרכז נמסר כי השפעת החוק איננה רק בכך שהיא משנה את הנחיות רשויות האכיפה בישראל. עיון בבלוגרים שניהלו מהגרים באריתריאה, מלמד שהם ייחסו לחוק החדש חשיבות מכרעת בהפחתת מספר המסתננים שיצאו למסע מלכתחילה. מעבר לצמצום זרם המסתננים, החוק הביא גם לייבוש נתיב ההברחה דרך סיני, ואיתו גם נסגרו גם מחנות העינויים בחצי האי.
החשיבות בחקיקה שכזו מתחזקת על רקע העובדה הבאה: אין אף דוגמה בעולם בו גדר גבול הוכחה כיעילה בבלימת גלי מהגרים, בלי חסם חוקי שיגבה אותה. בחודשים האחרונים אנו עדים לפתיחת מסלול הגירה ימית חדש מאלכסנדריה שבמצרים אל עבר חופי אירופה. דרך שכזו, מהווה פיתרון קצר ופשוט עבור מהגרים שיכולים להגיע בסירה לחופי אשדוד. ללא החוק, אין כל מחסום פיזי או נורמטיבי שימנע תופעה כזו.
לטענת אנשי המרכז, החוק חשוב לא רק למניעת הסתננות נוספת, אלא גם לעידוד הליך היציאה העצמאית של מהגרים שהתרחש בעקבות חקיקת תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות, אותו ביטל בג"ץ אתמול.
אם בשנת 2013 יצאו בממוצע רק קצת יותר מ-200 מסתננים כל חודש, הרי שלאחר הקמת המתקן ושליחת הזימונים למסתננים שכבר שוהים בישראל בסוף 2013, עלה המספר ביותר ליותר מ-700 איש, כשבחודשים פברואר-מרץ יצאו בממוצע יותר מאלף חמש מאות מסתננים כל חודש. מדובר בקצב יציאה מרשים הדומה לקצב ההסתננות בחודשי השיא.
על הקשר שבין הליכי החקיקה ובין המציאות בשטח ניתן לעמוד לפי הנתון הבא: בתחילת חודש אפריל דן בג"ץ בעתירה לביטול החוק. כבר באותו החודש ירד מספר היוצאים מתחת ל-300, ובחודשים הבאים המספר ירד אף יותר. הזיקה בין החלטות בין המשפט לבין המציאות בפועל קשורה גם לעובדה שפעילים בארגוני הסיוע למסתננים, הודו כי הם מעודדים אותם שלא לצאת מישראל, וזאת עד לפסיקת בג"ץ בעניינם. אותם פעילים אף הסכימו כי במקרה שבג"ץ היה דוחה את העתירה הייתה מתחילה יציאה משמעותית ביותר של מסתננים חזרה למדינות מוצאם.
יונתן יעקובוביץ, ראש תחום הסברה במרכז למדיניות הגירה ישראלית, אומר כי הפסילה הגורפת של החוק מותירה את מדינת ישראל ללא כלים להגן על גבולותיה ועל בטחון אזרחיה. השמועות על פסק הדין מגיעות לאפריקה בזמן אמת, ועם התקבלות החוק, יודעים המסתננים ששוקלים לצאת למסע, כי מרגע שיצליחו לחדור לישראל, יהיו חסינים מפני כל סנקציה ואף יקבלו אשרת עבודה אוטומטית.
ביום שני האחרון, ברוב של שישה שופטים מול שלושה, ביטל בית המשפט העליון את הסעיף המאפשר את כליאתם של המסתננים במתקנים חולות וסהרונים לתקופה של שנה וזאת בלי שעמדו למשפט. בנוסף, נקבע, ברוב של שבעה שופטים מול שניים, כי יש לסגור את מתקנן הכליאה בתוך 90 יום. "ההסדרים שקבע התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות פוגעים בצורה מהותית, עמוקה ויסודית בזכויות אדם", נכתב בפסק הדין.
ארגוני זכויות אדם הגישו עתירה דחופה לבג"ץ בחודש דצמבר האחרון, בדרישה לבטל את התיקון שהוסף לחוק למניעת הסתננות. הארגונים טענו כי התיקון החדש אינו עומד בעקרונות שהתוו שופטי בית המשפט העליון בפסיקתם האחרונה בעניין זה, ואף מהווה הסדר חמור יותר מהתיקון הקודם שנפסל. לפיכך, קראו הארגונים לדיון דחוף בעתירה וכן דורשים מתן צו ביניים שישהה את המשך העברתם של מבקשי מקלט למתקן השהייה "חולות".
השופט עוזי פוגלמן שכתב את פסק הדין "אני מבקש להדגיש כי אין בתוצאה זו שאליה הגענו ביחס לעתירה כדי להעיד על כך שקולם של תושבי דרום תל-אביב לא נשמע בהליך זה. מצוקתם הייתה לנגד עינינו, וכאבם על סביבת מגוריהם ששינתה פניה ללא היכר ברור ומובן לכל. בתוך עמנו אנו חיים.. אין חולק על כך שמצב הדברים בדרום תל-אביב קשה ומחייב התייחסות. החובה למצוא פתרונות מתאימים היא לפתחן של רשויות המדינה. מצוקתם של תושבי דרום תל-אביב אינה גזרת גורל; היא בידיהן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת".
פוגלמן הדגיש את מודעותו לבעייתיות בפסילת חוק על ידי בג"ץ: "לא נעלם מעינינו כי תוצאת פסק דיננו זה היא שאנו שבים ומבטלים חקיקה ראשית של הכנסת. ערים אנו לכובד משקלה של דוקטרינת הפרדת הרשויות... אלא שהסדרים שקבע התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות פוגעים בצורה מהותית, עמוקה ויסודית בזכויות אדם. אין
לפי דברי השופט , כליאת המסתננים איננה הליך עונשי אלא מינהלי, שמטרתו לאפשר למדינה לברר את זהותם של המסתננים, וכי תכליתו אינה יכולה להיות יצור הרתעה: "אין פגם בכך שלמעצר מסתנן, שנועד לקדם את הליכי גירושו, נלווה אפקט הרתעתי, ואולם, אין להסיק מכך כי ניתן להחזיק מסתנן במעצר לשם הרתעת אחרים, גם לאחר שזהותו התבררה, וגם לאחר שנמצא כי אין אפשרות אפקטיבית להרחיקו מהארץ". פוגלמן ציין כי ברוב מדינות העולם פרק הזמן המקסימלי לכליאה הוא מספר חודשים בלבד, וכי לאור העובדה שרוב המסתננים אינם ברי הרחקה מהארץ מכיוון שנשקפת סכנה לחייהם בסודן ואריתריאה, אין הצדקה לכליאתם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם