זרע הפורענות הבאה?
תחזית: בשנת תשע"ה לא תהיה מלחמה, אבל גם בפרוס השנה החדשה המציאות במזרח התיכון אינה יציבה. חמאס, חיזבאללה, איראן וגם דאעש : עמיר רפפורט בטור מיוחד לרגל השנה החדשה שבפתח
מערכת IsraelDefense
זה המצב, בעיקר משום שבשאר הגזרות, הטלטלה עדיין רחוקה מהגבול הישראלי: כך, אנשי המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה עסוקים בטבח של מוסלמים אחרים ובהוצאה להרוג של עיתונאים מערביים ולא בישראל (צחוק הגורל: ישראל והמערב מעוניינות עכשיו בהמשך שלטונו של בשאר אסד, שמצטייר כחסיד אומות העולם לעומת הרוצחים מדאעש); לאיראן ולגרורתה חיזבאללה אין עניין אמיתי לחמם את הגבול הלבנוני עם ישראל משום שאיראן ממילא מצליחה לשמר את הבסיס לתכנית הגרעין שלה ובמקביל להקל את הסנקציות הכלכליות מעליה; במזרח, שלטון המלך עבדאללה בירדן הוא היציב שבמשטרים הערביים (בינתיים), ואילו מדרום וממערב, המצרים מנהלים מלחמת חורמה כנגד ארגוני הטרור בסיני. מסיבות פנימיות שלהם, ולא כדי לעשות טובה לנו.
אז מה לגבי החמאס ברצועת עזה והמצב ביהודה ושומרון? מערכת הביטחון הוכיחה במהלך הקיץ האחרון שהיא נכשלת פעם אחר פעם בהבנת תמונת המצב בזירה הפלסטינית. באיו"ש ימשיכו להיכשל גם בשנה הבאה ניסיונות החמאס להצית את השטח, משום שישראל שולטת שליטה ביטחונית בכל מטר מרובע (בעיקרון) ובגלל שכוחות הביטחון הפלסטיניים יעשו הכל כדי לא לגמור כמו עמיתיהם בעזה, שהופלו מגגות של מבנים בזמן ההפיכה החמאסית.
זה לא אומר ששיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני ימנע לגמרי פיגועים או ניסיונות חטיפה נוספים: להפך, מגמת העלייה בהיקף האלימות, שהחלה בשנתיים האחרונות, צפויה להימשך באיו"ש גם השנה. הקושי הגדול הוא לחזות מה יקרה ברצועת עזה. כישלון המודיעין (וזה לא משנה מי צודק בוויכוח שפרץ בין אגף המודיעין בצה"ל ובין השב"כ לאחר "צוק איתן" בסוגיית ההתראה למלחמה שהייתה או לא הייתה) נבע משום שלא נלקחה במלואה משמעותה העובדה שהחמאס נקלע בחודש יולי למצב שבו לא היה לו מה להפסיד: הרשות הפלסטינית הפסיקה להעביר משכורות ל-43 עובדי הרשות החמאסית בעזה, מהנהרות נסתמו ברובן על ידי מצרים, וכתוצאה מכך נגמר הכסף גם לתפעול השוטף. מצוקת החמאס רק גדלה לאחר "צוק איתן", והארגון איבד ר?ים ממפקדי הזרוע הצבאית שלו (כולל, כנראה, מוחמד דף, שגורלו עדיין אינו ידוע בוודאות למודיעין הישראלי).
אבל, ההערכה הישראלית שלפיה הושגה הרתעה משמעותית כלפי החמאס וארגונים נוספים ברצועת עזה עלולה להתברר כבעייתית מאוד, כמו בהפסקות האש תוך כדי "צוק איתן" שהתפוצצו להפתעת הצד הישראלי שחשב באופן רציונאלי ש"לא סביר" שהחמאס יירצה להמשיך להילחם למרות המכות שניחתות עליו.
עם פרוס השנה החדשה, אמורות להתחיל בקהיר שיחות עם נציגי החמאס על הסדרה ארוכת טווח בעזה. עוד לפני תחילת השיחות החליטה מערכת הביטחון להרחיב את האיזור המותר לדיג מול חופי עזה ל-6 מייל, אבל לא לישראל, וגם לא למצרים, יש כוונה לאפשר בניית נמל ברצועת עזה, ואילו הרשות הפלסטינית עדיין לא מעבירה את כספי המשכורות של אנשי הארגון. החמאס עדיין בפינה. ההערכה במערכת הביטחון היא שערב ראש השנה תשע"ה נוצרה הרתעה מול הרצועה, ושלא תתחדש האש, ואולם אם החמאס יגלה במוקדם או במאוחר ש(שוב) אין לו מה להפסיד (או להרוויח), כשהוא ללא כסף למשכורות ולתפעול שורות הארגון, הוא עלול למצוא את עצמו שוב משגר רקטות ופצצות מרגמות, בבחינת תמות נפשי עם הישראלים.
הרמטכ"ל הבא
ועדיין, למרות חוסר היציבות בזירת עזה, נראה כי השאלה המעסיקה יותר מכל את צמרת צה"ל בימים אלה היא זהות הרמטכ"ל הבא (כנראה שיהיה זה גדי אייזנקוט) וגם שאלת תקציב הביטחון.
בעניין התקציב, הפער בין הצדדים נותר אדיר ? מערכת הביטחון מדברת על תוספת תקציב של 30 מיליארד שקל בחומש הקרוב, לפחות, ואילו ראש הממשלה ושר הביטחון "סגרו" בינתיים רק על תוספת של 6 מיליארד שקל בשנה הבאה (חוץ ממימון עלויות המלחמה הישירות, שלגביהן הוויכוח בין הצדדים הוא האם העלות הייתה 9 מיליארד שקל, כמו עמדת מערכת הביטחון, או 6.5 מיליארד "בלבד", על פי עמדת משרד האוצר).
הפערים האלה מבטיחים שגם זירת הקרב התקציבי תישאר לא יציבה במהלך תשע"ה.
תכלה שנה
הקצב האינטנסבי של הארועים הביטחוניים בסוף שנת תשע"ד (הפלת מטוס סוחוי סורי, תקיפות המערב נגד דאעש, חיסול בלב חברון והרשימה עוד ארוכה) מלמד על כך שגם בשנה הבאה לא יהיה משעמם פה. צה"ל יהיה עסו? גם בתיקון לקחי הכשלים של "צוק איתן" ובבניין הכוח בהתאם ללקחים אלה. גם החמאס נמצא בתחקירים ובחפירת מנהרות מחודשת. נקודה אופיטימת למחשבה לקראת החג: לא כל ההתפתחויות האיזוריות הן לרעתנו.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם