שלושה לוחמים ב"צוק איתן" התאבדו
בשלושת המקרים מדובר בחיילי גבעתי שפעלו בעומק הרצועה. מערך בריאות הנפש של צה"ל הפעיל במהלך המבצע מענה ראשוני לחיילים שנזקקו לסיוע
עוד כותרות ב-nrg:
• יו"ר ועדת הכספים: אשנה את התקציב של לפיד
• 1,700 שנה אחרי: שלד עם תליון זהב נמצא בצפון
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשלושת האירועים אותרו הלוחמים כאשר הנשק נמצא מונח על ידם, וכאמור רק חקירת מצ"ח עתידה לקבוע באופן סופי האם אכן מדובר בהתאבדות. מדובר בשלושה לוחמים מהחטיבה הסגולה שפעלו במבצע "צוק איתן" בעומק הרצועה.
בצה"ל מסרבים לחשוף את מספר המתאבדים, אך לדבריה של בכירה במערך בריאות הנפש המספרים בשנה החולפת, על אף שלושת האירועים הללו ניצבים בגרף זהה לשנים האחרונות. "בסוף השנה ייחשף המספר בצורה רשמית, אבל אנחנו לא רחוקים ממנו", אמרה הגורם שהוסיפה כי בשנה שעברה (2013) עמד מספר המתאבדים בצה"ל על 8, הנתון הנמוך ביותר בתולדות צה"ל.
בחיל הרפואה מסבירים כי התוכנית למניעת אובדנות נמצאת בכל קורס בו לומדים החיילים איתור של סימנים מחשידים, וכן כי בכלל היחידות האורגניות מוצבים קציני בריאות נפש. לדברי הגורם, בכל זאת, אחרי לחימה מוכרים עלייה במקרים של אובדנות בארץ ובעולם. "כל מקרה הוא טראגי ואני לא ישנה בגללם בלילה, אבל אנחנו לשמחתי בחלק התחתון של הסטטיסטיקה ואחרי לחימה יש ריבוי של טראומה ואנחנו פועלים במעגלים שונים".
גם בזמן ההכנה ללחימה הועברו קורסים לאתר מצוקות ולסייע במענה ראשוני בשטח, כאשר ב-100 אחוז מהיחידות הסדירות וב-70 אחוז מיחידות המילואים הספיקו טרם 'צוק איתן' להעביר את תוכנית 'מגן' שפותחה לפני שמונה חודשים, ובה מערך שלם של הגשת עזרה נפשית ראשונה לחייל. "לפני הכניסה עשינו ריענון של קורס 'מגן' מקוצר. מה שיכולנו בטווח הזמן הקצר גם לאלו שעברו בעבר וגם לאלו שלא עברו אף פעם". לדברי אנשי חיל הרפואה, היו מקרים בהם צלצלו מפקדים מהשטח לקציני בריאות הנפש שסייעו בשלט רחוק להחזיר חיילים לתלם.
במהלך המבצע, הוצבו קציני בריאות הנפש על הגדר כדי שתוך כדי התרעננות של הכוח או בזמן אירוע חייל שחש מצוקה יכול לעבור במהירות לקבלת טיפול נפשי. "ראינו מספר גדול של אנשים שפנו אלינו תוך כדי לחימה, ו-85 אחוז שביקשו טיפול חזרו לכוח שלהם, וחשוב מאוד איך הסיפור נגמר", הוסיפה הגורם הצבאי ואמרה כי מהירות הטיפול יכולה להיות קריטית וכמה שיותר מהר זה רק מסייע.
"אם אתה פוגש מישהו באמצע קרב שמרגיש חסר אונים ועוזר לו להעלים את הבושה אחרי שלמשל בחר לברוח ולהתחבא ולא לבצע ירי, אז יכול להיות שהוא כבר לא יזכור את הבושה ובזכות ההשפעה על הזיכרון תוך כדי שהוא נבנה ניתן למנוע הלם קרב וחרדות".
בתוך כך, בשבועות הקרובים יפתח מרכז הערכה של מחלקת בריאות הנפש, אליו זומנו כבר מאות לוחמים שיזכו לפגוש את מיטב המוחות הפסיכאטריים שידרשו לאבחן את מצבם הראשוני. בחודש האחרון פנו אנשי חיל הרפואה לפצועים במבצע, או כאלו שפונו לבתי חולים ומרפאות והציעו להם להגיע להיבדק האם הם נדרשים לקבל סיוע נפשי. מלבד אלו, זומנו גם חיילים עליהם הצביעו המפקדים שייתכן ולקו בחרדות או בהלם וכן חיילים שפנו מיוזמתם אל קציני בריאות הנפש.
"אנחנו לא רוצים לחכות שיגיעו אלינו, ולכן פנינו לאנשים שיש להם סבירות להלם קרב ואנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים יידעו שאנחנו קיימים ורוצים לעזור, ואני מוכנה לעשות כל פעולה כדי להגיע לכמה שיותר אנשים. התקשרנו לבחור אחד וקבענו איתו שיגיע אלינו באוקטובר. הוא אמר שלא יחזיק מעמד עד אז ושלפנו אותו מהיחידה אחרי שהיה כבר עם נשק טעון".
ד"ר מאיה יוהן ברק, פסיכולוגית קלינית וחברת הנהלת עמותת "בשביל החיים" הגיבה לדיווח ואמרה
מצה"ל נמסר כי במקרי חירום ליצור קשר במספר הטלפון- 03-7377007 או להיכנס לאתר חיל הרפואה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם