יעלון: "לא נצא מיו"ש צריך לחפש כיוונים חדשים"
בנאום שנשא בכנס "לקחי צוק איתן" אמר שר הביטחון משה בוגי יעלון כי בנוגע לאופק מדיני: "לא ניתן להיות שבויים בקונספציות הישנות"; באשר לתקציב משרדו תקף: "הדיונים בנושא חסרי אחריות"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השר הדגיש כי המזרח התיכון המשנה יצר כיוונים חדשים ולא ניתן לטענתו "להיות שבויים בקונספציות הישנות שקרסו פעם אחר פעם. הרי איזה מענה נוכל לתת לירי מגבעות יו"ש לעבר נתב"ג או לעבר תל אביב או למקומות אחרים או לנטרל את יכולת ההרתעה מרמת דוד. זה לא רק חמאס מדובר על ג'יאהד איסלאמי. לא נוכל להרשות מצב כזה ביו"ש. כשמדברים על אופק מדיני, ומי כמונו כמה לשלום, מבלי להיכנס לנאום כזה או אחר יש לנו נטייה לקרוע את המסך מעל פניו של מישהו. לא נאפשר ישות חדשה ביו"ש צריך לחפש כיוונים חדשים שראש הממשלה רמז עליהם אתמול".
השר פירט על התחלתו והתגלגלותו של מבצע צוק איתן בקיץ האחרון והדגיש את הצורך של משרד הביטחון בבניין כוח בין השאר על ידי ההשקעה הכספית בכיפת ברזל ובמודיעין מדויק. שלדבריו "נתן מענה בזמן אמת". בהתייחס לבניין הכוח אמר השר כי הדבר עולה כסף וכי "הדיון על תקציב הביטחון הוא שטחי ורדוד עד כדי חסר אחריות".
השר המשיך ואמר כי "ההשקעות שלנו במערכות פיקוד ושליטה גורמות לרשת שמאפשרת היום שיתוף פעולה של חיל האוויר עם היבשה. שילוביות היא המילה החדשה. לדברי השר: "בתקציב הביטחון יש עיוותים קשים. חלק מתקציב הביטחון הולך לגמלאות ושיקום, ישנה ארנונה על בסיסים. תקציבי משרד הבריאות והחינוך גבוהים מזה של הביטחון. אנחנו צריכים להחזיר 32 מיליארד שקלים בגין חובות לתעשייה הביטחונית. ולכן התקציב לא נותן מענה למדינה שעומדת בפני אתגרים של המזרח התיכון זה לא מזרח תיכון חדש זה מזרח תיכון ח-דאעש. יש מליציות איסלאמיסטיות ואף אחד לא מבטיח שקט שם. איננו יכולים לשקוט על השמרים".
באשר להחלטה לצאת למבצע צוק איתן אמר שר הביטחון כי הקבינט למד את נושא רצועת עזה הרבה לפני תחילת המבצע. "הקבינט עם הצעירים והחדשים שהצטרפו אליו ישב על המדוכה הכיר את הנהרות הכיר את הדילמות השונות והשאלה הייתה האם לחסל את חמאס קרי לכבוש את הרצועה. הדיון התקיים והמסקנה הייתה שבעת הזאת לא נכון להגדיר לצבא יעד כזה במונחים של עלות תועלת ושיקולי היום שאחרי. זה לא אומר שבעתיד יהיה מצב שבו לא נורה לצבא לבצע את זה עם כל המחירים".
לדבריו, "במלחמת לבנון שניה קיבלו החלטה תוך שעתיים בלי לדעת שהם יוצאים למלחמה ובלי להגדיר את מצב הסיום. אנחנו ידענו מה אנחנו רוצים. אנחנו השגנו את מה שרצינו - הפסקת אש לפי תנאנו תחת הכותרת היוזמה המצרית אחרי 51 יום".
השר מתח ביקורת מרומזת על התנהלות שרים בקבינט במהלך המבצע: "נוצרו התלהבויות והתלהמות של שרים בקבינט שיצרו חמיצות ופער ציפיות בין מה שנדמה לציבור שקיים כשלא מבין את כל השיקולים. אבל מנהיגות איננה נבחנת בפופוליזם ופופולאריות אלא בהסתכלות לטווח ארוך. מנהיגות מנווטת על פי מצפן ולא על פי שבשבת הקרוחות ולא על פי סקרים. כך נבחנת מנהיגות ולא רק דרך כוונת הרובה ועוד דברים שנסתרים לעין".
השר הסביר
השר סיכם כי "לא היה פשוט להתמודד וכהנהגה לנווט את הספינה כשהלחצים הם פוליטיים פנימיים מהקבינט ולחצים בינלאומיים מבחוץ". אבל לדבריו, "אחד ההישגים שלנו הם שהצלחנו להגיע ליעד בלי שגורם חיצוני מתערב. שאלו אותנו למה נעניתם להפסקת אש והסברנו שאנחנו מוכנים בכל רגע נתון להפסקת אש על פי תנאנו. מה זה נתן לנו? לגיטימציה בינלאומית. מדובר בהסתכלות טקטית לטווח ארוך. ישראל נלחמה ללא התערבות של מועצת הביטחון של האו"ם או גורם אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם