דאע"ש ? ממשיכי הדרך של סדאם חוסיין ומורשתו
הארגון שמאיים על העולם המערבי ומדינות ערב, לא התחיל יש מאין, אלא מצא את מקורותיו דווקא בשלטונו של סדאם חוסיין
מערכת IsraelDefense
ארגון זה הפך לשם שנישא בפי כל, הן במזרח התיכון והן בעולם המערבי, עד כדי כך שהפך לאיום בעל אופי בינלאומי. לאחרונה הכריז הנשיא אובמה על הקמת קואליציה שתלחם בו עד למיגורו. בינתיים המדינות שכבר הצטרפו לפעילות, החלו בתקיפות אוויריות על מוצבי הארגון ומאגרי הנפט עליהם השתלט. הדיווחים שהגיעו ומגיעים מן השטח מתארים את מעלליו של ארגון זה, מעשי ההרג והזוועה בהם הוא נוקט נגד חפים מפשע, בין אם אוכלוסייה אזרחית ובין אם נתינים זרים אותם חטף בסוריה, את לחימתו המוצלחת ואת התארגנותו לנהל את השטחים עליהם השתלטו כוחותיו והפכום לח'ליפות אסלאמית נוסח ימי ראשית האסלאם.
כל אלה מעלים את השאלה מיהו ארגון זה, ומי עומד מאחוריו? מי מתכנן את מהלכיו, ואיך יש לו הצלחות כאלה, הן מול הצבא העיראקי החדש, שהוקם, צויד ואומן על ידי צבא ארצות הברית לאחר כיבוש עיראק באביב 2003, והן נגד הצבא הסורי, המצויד אף הוא באמצעי לחימה טובים יותר מאשר אלה הנמצאים ברשותו. ובכן התעלומה נפתרה לאחרונה בסיועם של שירותי המודיעין העיראקיים הנוכחיים. אלה הצליחו לפענח את שמותיהם של חלק ממנהיגי הארגון, הנושאים כיום כינויים שונים בעלי אופי דתי, מסיבות של ביטחון והסתרת זהותם האמיתית, והעובדות שעלו לנגד עיניהם רק אימתו את החשדות בעניין זה.
מסתבר כי חלק ניכר של המפקדים בארגון המדינה האסלאמית הם לוחמים ששירתו בעבר בארגון אכזרי בשם "פידאאיי סדאם", שהוקם בזמנו על ידי עודאי, בנו של הרודן העיראקי. אלה הנחילו לארגון דאע"ש את שיטות הפעולה שהיו נהוגות בארגון הקודם, ואת המנטליות שלו, במעשי הרצח, ההרג, ההרס וההשמדה, כפי שנעשו בימי משטרו של סדאם, וכך יצרו בארגון החדש מרכיבים המאמינים ב"שפת הדם". לצידם פועלים גם כאלה ששירתו בזמנו בשירותי המודיעין והביטחון של סדאם, שגם הם נודעו באכזריותם כלפי אויבי המשטר. גם מנהיג דאע"ש, המכונה אבו בכר אל-בגדדי, שירת ב"פידאאיי סדאם", ורכש שם מיומנויות חשובות. מסתבר כי שמו האמיתי הוא אבראהים עואד אבראהים אל-בדרי, מן העיר סמאראא' (ולכן מכונה אל-סמאראאי).
ה"ממלכה" של עודאי
"פידאאיי סדאם" ("המוכנים להקריב עצמם למען סדאם") היה כוח להגנת המשטר שהוקם בתחילת אוקטובר 1994, כחלק מיישום לקחי האינתיפאדה השיעית האדירה שפרצה בעיראק במרס 1991, ונוכח המשך האיום של הקואליציה על עיראק ומשטרה. כוחות "פידאאיי סדאם" במחוזות השונים, נועדו לשמש אמצעי יעיל של המשטר לטיפול במקרים דומים של ניסיונות מרד או אירועי ביטחון פנים חמורים אחרים. הכוח היה נתון להשגחה צמודה של סדאם. הכוח אורגן כמערכת עצמאית, שבראשה עמד קצין בכיר בדרגת רב אלוף (פריק), שנשא בתואר רמטכ"ל, ומתחתיו פעלו מפקדות, עוצבות ויחידות שפעלו ברחבי המדינה.
הכוח היה מבוסס על מתנדבים, שמוינו באמצעות המנגנון המפלגתי. רבים ממפקדיו היו אנשי צבא, שהתנדבו לשרת בו. הצעירים שהתקבלו לכוח עברו אימונים קשים בקורסים מיוחדים במחנות הצבא, כדי להכשירם בסוגי לחימה שונים, המחייבים הפגנת אומץ יוצא דופן. הכוחות אורגנו במסגרות גדודיות וחטיבתיות, ואף הפעיל מפקדות ברמה על-חטיבתית. על-פי הערכות מערביות בזמנו מנה הכוח מספר עשרות אלפי איש. אנשי הכוח היו לבושים באופן חריג, בתלבושות בצבעי לבן ושחור ועטו מעין מסכות על פניהם.
בדומה לכוחות אחרים להגנת המשטר, נועדו גם "פידאאיי סדאם" להילחם נגד אויבים חיצוניים, בין היתר, על ידי ביצוע פעולות הקרבה (התאבדות). בתחילת 2003, לפני מבצע "חופש לעיראק" (Iraqi Freedom), אף הוקמו בכוח זה יחידות לביצוע פעולות מאחורי קווי האויב. לקראת המלחמה הצפויה הם אף ערכו הכנות לבצע פעולות התאבדות נגד כוחות הקואליציה ובכוויית, אם ייווצר איום על בגדד. "פידאאיי סדאם" אף הכינו תכניות (לפחות אחרי 1999), לבצע פעולות טרור מחוץ למדינה ? באיראן, בחבל הכורדי שהיה בשליטת הקואליציה, ואף ביעדים באירופה, כלונדון.
במהלך מבצע "חופש לעיראק" (2003) הוכיחו עצמם "פידאאיי סדאם" כלוחמים הנועזים והקנאים ביותר בצד העיראקי. הם נלחמו בגבורה בערים השונות בדרום המדינה, תקפו את כוחות השריון של הקואליציה, כדי להאט את התקדמותם לעבר בגדד. במערכה על בגדד הם ניסו יחד עם מאות מתנדבים ממדינות ערב, לבלום, ללא הצלחה, את כניסת כוחות הקואליציה אליה, גם אחרי שכוחות משמר הרפובליקה, שהיו אחראים על הגנתה, כבר לא נלחמו יותר. דווח שבקרבות האלה נהרגו אלפים מלוחמיהם.
נפילת המשטר לא הביאה להפסקת לחימתם של אנשי הארגון ששרדו. אלה המשיכו להילחם נגד הכוחות הכובשים, בעיקר באזורים הסונים, שם נמצאו מעוזיהם העיקריים, והפכו למטרד משמעותי עבורם. רבים מהם ברחו לסוריה, והיוו את הגרעין להקמת כוחות דאע"ש, הנוטלים חלק בלחימה נגד כוחות המשטר הסורי. הקמת ארגון דאע"ש לאחר כיבושה של עיראק מהווה נדבך נוסף בשימור המורשת של סדאם חוסיין, בדומה להקמת "צבא הדרך ה"נקשבנדית" על ידי עיזאת איבראהים אל-דורי, סגנו של סדאם, ואנשי מפלגת הבעת'. "יורשים" אלה שמו להם למטרה להחזיר לידיהם את השלטון בעיראק, הנמצא מאז כיבוש עיראק בידי העדה השיעית, ולהביא להקמתה של מדינה חדשה באזור, היא "המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט".
המאמר המלא אודות מקורות ארגון דאע"ש יתפרסם בגיליון נובמבר-דצמבר של המגזין ישראל דיפנס, היוצא לאור בתחילת נובמבר
***
פרופ' אמציה ברעם הוא ראש המרכז לחקר עיראק באוניברסיטת חיפה
אל"מ (מיל') פסח מלובני, שירת באמ"ן בתפקידים שונים בתחומי האיסוף והמחקר. עוסק כיום במחקר צבאות ערב כחוקר עצמאי. ב-2010 פרסם את הספר "מלחמות בבל החדשה" על צבא עיראק ומלחמותיו, וב-2014 את ספרו "מצפון תפתח הרעה", על צבא סוריה ומלחמותיו
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם