לוחמי 8200 חושפים: כך חיסלנו מחבלים בצוק איתן
לוחמי היחידה המבצעית של 8200 מספרים על התרומה שלהם לקרבות בעזה, כשליוו את כוחות צה"ל וסיפקו להם בזמן אמת מידע שיציל חיים ויסייע לחסל מחבלים. ויש להם גם מה לומר לחברים בעורף שחתמו על "מכתב הסרבנים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"אז באמת הבנתי את גודל האחריות שיש על הכתפיים שלי", משחזרת ה' בבסיס היחידה המבצעית של 8200 במרכז הארץ. "אחר כך אני יושבת בחפ"ק עם שכפ"ץ עליי, ופתאום יש 'כוננות ספיגה'. ואני יודעת שאני לא יכולה לזוז מהכיסא, כי אם אני אזוז מישהו בפנים ייהרג. אז אני נשארת".
זו הייתה הפעם הראשונה שאנשי היחידה נדרשו לצאת אל השטח לתקופה ארוכה כל כך - מראשית מבצע 'שובו אחים' לאיתור שלושת הנערים שנחטפו בגוש עציון בחודש יוני, ועד תום חמישים ימי הלחימה ברצועת עזה. במפגש איתם מתנפצים כל הסטריאוטיפים על אנשי המודיעין בעלי הכרס הקטנה והמשקפיים העגולים: מול הצלם מתייצבים מפקד היחידה סא"ל א', סג"מ ה' ושני לוחמים, שגופם משדר רושם של לוחמים באחת מיחידות השדה של צה"ל.
שינוי התפיסה הנרחב שעובר אגף המודיעין בשנים האחרונות כלל גם את הקמת היחידה המבצעית של 8200, שמורידה אל השטח את התוצרים של יחידת ההאזנות הצבאית, ומאפשרת סגירת מעגל בין המודיעין ובין הלוחמים באופן פשוט ומהיר מבעבר. באפודי מגן לגופם וקסדות על הראשים, יחד עם הנשק האישי ואמצעי המודיעין, הצטרפו אנשי היחידה אל הלוחמים מהחטיבות והכוחות השונים, ולא פעם הצילו חיים.
באוהל ובחול, באבק ובזיעה, במגננים בעזה, בפריצות לבתים ובפעולות נגד 'איתורים' חשודים, אפילו בהיתקלויות: בכל מקום היו אנשי המודיעין, ובזמן שתקפו והשיבו באש הם הספיקו גם לאסוף מידע, למסור אותו, לקבל אותו שוב מהעורף – ולהעבירו לכוחות בתוך רגעים ספורים. 'לוחמַת מודיעין', כך כינו את העבודה של ה' ואנשיה, שהיו בכל מקום החוט המקשר בין מפקדות המודיעין לשטח.
בעבר הייתה הזרמת המודיעין לכוחות ארוכה ומסורבלת, ולעתים קרובות עד שהגיע המידע אל השטח, הוא כבר לא היה רלוונטי. כיום, ברגע שמופק המידע הוא כבר נמצא על צגי המחשב במפקדות הקדמיות. שני צוותי מודיעין של היחידה המבצעית פועלים ממש בשטח הלחימה - האחד אוסף מסמכים ושלל טכני (אמש"ט), והאחר מפעיל שם יכולות מסווגות של יחידת 8200, שאת מהותן ניתן רק לדמיין.
"בסוף, איש מודיעין שיורד לשטח הוא לא הטיפוס הקלאסי שיושב מול מחשב ושקוע במסך", מסביר סא"ל א'. "הוא עושה עבודה שהיא מאוד 'זום אין', חי את השטח הרבה יותר, מבין את הסיטואציה, ורואה את האנשים בעיניים".
במסגרת מהלך של אחד הכוחות המתמרנים ברצועה, התקיים שיתוף פעולה בין אנשי השטח של 8200 עם חוקר השבויים. בזכות החומר שעלה מחקירת המחבלים שנתפסו, יחד עם המודיעין שהצטבר, ידע הכוח לשנות את מסלול ההתקפה שלו ולא להיקלע למארב מתוכנן של חמאס.
"אני חובר לכוח שהולך למקום מסוים ולומד את השטח לפני המשימה", מספר ד', לוחם באחד הצוותים. "אני מנסה לגלות כמה שיותר מידע, כדי לבוא למפקד הפלוגה או הגדוד ולהגיד להם: 'תשמעו, אל תעשו את זה, יש פה משהו שאומר לי שייתכן שמחכה בשטח מטען או מחבל. אולי ננסה לעקוף את זה'. אלה דברים שקרו".
במהלך הפעילות עצמה, אומר ד', תמונת המודיעין סייעה בכל צעד. "אני בא למפקד עם הוכחות מהשטח ואומר לו: הנה, תראה, באנו עד לפה, מצאנו את כל הדברים האלה בדרך, ואני מחבר את הפאזל ויודע להגיד לך שיש משהו שאנחנו לא רוצים להיתקל בו. קח את זה בחשבון. אולי נזמין חיל אוויר, אולי נאגף".
למבצע צוק איתן החלו אנשי המודיעין להיערך כבר בהתרעה על מנהרת התופת שנחפרה באזור כרם־שלום. שתי חטיבות החי"ר הראשונות שהזרימו לוחמים לשטחי הכינוס בגבול עזה, קיבלו לרשותן גם את לוחמי היחידה המבצעית של 8200, שהתכוננו לתמרון עם הכוחות. "זאת הייתה נקודת שיא בהפעלה שלנו", מעיד סא"ל א'.
"אנחנו שחקן משמעותי בכל תחום. רואים את זה בשיח המפקדים, בפידבקים, ומספיק להיכנס לחפ"ק ולראות את האנשים כדי להבין שאתה מצליח לממש את הייעוד של היחידה. בעבר זה לא תמיד היה ברור, אבל הפעם הייתה אמירה ברורה על מי אנחנו ומה אנחנו. מכל זווית אפשרית רואים את ההשפעה של היחידה ואת המעורבות שלה, ואנחנו יוצאים בתחושת סיפוק גדולה וגם אחריות כבדה. הממשק הזה, כתף אל כתף, מביא את אמ"ן אל מתחת לאלונקה. זה בדיוק הדי־אן־איי שאנחנו בונים אצלנו ביחידה: "לוחמים עם 'סיגינט' (מודיעין ממקורות אלקטרוניים) בין השיניים".
גם כשא' מצא עצמו תחת אש במבצע האחרון, הישועה הגיעה ממקור שהיה בלתי צפוי עד לפני כמה שנים. "הייתה לנו היתקלות קרובה עם שני מחבלים. אחד נהרג במקום והאחר נעלם, והיינו בדריכות שיא. הכוח היה במשך כל הלילה בתוך בית, ובסוף התקבל מודיעין על המיקום של המחבל השני. מי שנתנו את המודיעין היו אנשים שלנו".
מלבד עשרות הלוחמים הסדירים, ביחידה מדגישים גם את תפקידם של אנשי המילואים, שמהווים שם עמוד שדרה מרכזי ומתגלים כבעלי ערך רב גם לכוחות האחרים. "בבתים שחטפו טילים, בהיתקלויות מקרוב ותחת אש, המילואימניקים שלנו שהיו עם פלוגת מסלול הפכו פתאום לאנשים הכי מנוסים בסביבה", אומר א'. "הם עזרו לקצינים לנהל את המבצע בשטח. כשהם עמדו לעזוב, ביקשו מהם: תישארו איתנו עוד קצת".
במשך ארבע שנים עמלו באמ"ן על הקמת היחידה ועל איתור כוח האדם המתאים. באוקטובר 2013 פורסמה פקודת הקבע הראשונית, וגלגלי השיניים החלו לזוז. בין היתר נקראו לדגל גם אנשי שטח, על מנת שימפו עד כמה שאפשר את צורכי הכוחות הלוחמים. סא"ל א', שקיבל את הפיקוד על היחידה, גדל בכלל בחטיבת הצנחנים. הוא שירת ביחידת 'דובדבן' והתקדם עד לתפקיד סמג"ד 890. את המעבר לעולם המודיעין עשה לפני ארבע שנים, וכמוהו קציני שטח רבים.
רס"ן חגי בן־ארי, שהיה אמור לקבל את הפיקוד על סיירת צנחנים אך בלחימה בעזה נפצע באורח קשה בראשו, שימש ביחידה המבצעית של 8200 כמפקד צוות. למשימת ההקמה נרתמו יחידות ותיקות באגף המודיעין, שפועלות בו מאז שנות השבעים והשמונים בתחומי האזנות ואמש"ט.
"הרעיון הוא לספק מודיעין שאי אפשר להשיג במערכים האחרים של 8200", מסביר בזהירות סא"ל א', שלא יכול להגיד יותר מדי על משימותיהם של אנשיו, מלבד העובדה שהם עוסקים בסיגינט ובאיסוף מודיעין בזמן אמת. "בסוף צריך הגעה פיזית לנקודה, פעילות קרקעית, או אספקת מודיעין תומך תמרון - הכול דרך ניצול היתרון היחסי של יחידה 8200 ושימוש בטכנולוגיות סיגינט".
בצה"ל עדיין לומדים לקבל את הילד החדש שהצטרף לחבורה. הקיץ האחרון הבהיר היטב למפקדים בשטח, אם היו כאלה שעדיין תהו בעניין, מה הם יכולים לקבל משיתוף הפעולה עם אנשי המודיעין. "הצלחנו להגיע למרחבי פעולה שלא עבדנו בהם בעבר, ובחצי השנה האחרונה היינו עסוקים מעבר לפופיק", אומר א'.
ביחידה שלו למדו לא לחפש את הפידבק, ובשלב הזה את האפקט שיצרו הם בוחנים בעיקר בינם לבין עצמם, ועם זאת, בתום הלחימה בעזה קיבלו אנשי המודיעין תעודות הערכה מהיחידות שאליהן הצטרפו. "אתה יודע מה הבאת, אבל לא תמיד אתה מקבל פידבק באותו הרגע", מסביר ש', אחד הלוחמים, במעט תסכול. "רק כשאתה יודע איך זה השפיע, יש תחושת גאווה".
"החיילים הפשוטים לא רואים את ההשפעה", אומר ד', לוחם אחר ביחידה. "לרוב רואים את התוצאות בדרג מפקדי הפלוגות ומעלה. הם מבינים שהלחימה היום היא לא רק לרוץ עם סכין בין השיניים ולהרוג כמה שיותר מחבלים. המציאות הזו משתנה. היום הלחימה מתבססת בעיקר על מודיעין, והדברים שאנחנו מוצאים משנים את התוכניות של הגדוד והחטיבה".
כשהחלו הפעולות להקמת היחידה, ניתנה ההנחיה לצוות האיתור: תמצאו את התלמידים החכמים בבית הספר, חבר'ה בעלי רקע ספורטיבי, בוגרי חוגי סיירות או תנועות נוער - שילוב בין הראש ליכולות הפיזיות. לוחמי היחידה המבצעית, בעלי פרופיל 82 עד 97, יכולים לשרת בכל גדוד לוחם אחר וגם ביחידות העילית של צה"ל. לאחר טירונות של ארבעה חודשים בבית הספר למודיעין שדה הם עוברים קורס טכנולוגי בן כמה חודשים, ובתוך כשנה מצטרפים לצוותי הלוחמים של 8200.
סג"מ ה', שהתחילה את שירותה כאלחוטנית בפיקוד הצפון, לא חשבה שצפוי לה תפקיד שטח מהסוג הזה. על היחידה המבצעית היא לא ידעה כמעט דבר; גם בתוך אגף המודיעין קיים מידור סביבה. את ש' וד', שני הלוחמים, משך מעטה המסתורין שעטף את היחידה, ומותיר גם היום את החברים ובני המשפחה בערפל.
לדברי ש', הוא הרגיש שמשימותיה של היחידה מתאימות לו כמו כפפה ליד: "ננעלתי על זה, וויתרתי על דברים אחרים - סיירות, צנחנים ויחידות מיוחדות". ד' מספר שלמד ערבית בתיכון, ולכן עבר מיונים לתפקיד אלחוטן או דסקאי במודיעין. באחד הראיונות לקראת סוף התהליך, שמע גם על האפשרות לשרת כלוחם ביחידה המבצעית. "התלבטתי בהתחלה, כי לא ידעתי כלום על היחידה הזו. הניסיון להתקבל ל־8200 הקפיא לי את כל שאר המיונים". בטקס מצטייני הנשיא ביום העצמאות שעבר הוא היה אחד מ־120 החיילים שעמדו על בימת הכבוד.
מאות מבצעי מעצרים ביהודה ושומרון כבר זכו לליווי לוחמי היחידה. גם בגזרות אחרות הם פעלו - "בכל מקום שאתה רק יכול לחשוב ולדמיין", אומר סא"ל א'. במבצע 'שובו אחים' הצטרפו לוחמי היחידה לכוחות שסרקו בוואדיות ובבתים, והיו מעורבים בשליש ממאות המעצרים שבוצעו עד חיסולם של רוצחי הנערים ולכידת חברי החוליה שסייעה לפיגוע.
בין היתר הם העלו בזמן אמת את המודיעין שסייע לאתר את החוטפים, מרואן קוואסמה ועמאר אבו־עישה. הראיון הזה עצמו נדחה בתחילה בשל המבצע הלילי, שבו בסופו של דבר חוסלו השניים.
"יש שילוב בין היכולות שלנו ושל שירות הביטחון הכללי", אומר א'. "כל אחד מביא את מה שהוא יודע, לפעמים המידע מגיע מאיתנו ולפעמים מהם. לא הכול על הכתפיים שלנו, אבל אנחנו שחקן משמעותי. גם האיסוף תוך כדי המעצרים עוזר לפעמים לסגור את המעגל. לא כל מבוקש מחוסל, לפעמים צריך הפללה ותהליך משפטי, והחומרים המודיעיניים שאנחנו מביאים תומכים לפעמים בהליכי המשפט".
המון חומר מודיעיני יורד אל השטח. איך מסבירים לחבר'ה כמה חשוב שהמידע יישאר קרוב לחזה, ולא יופץ וידלוף?
ש': "ברגע שאתה מבין מה אתה שווה - ולפעמים זה לא מגיע מיד – קל הרבה יותר לשמור דברים קרוב לחזה. לא לספר, לא לדבר. מה שאתה עובד עליו חייב להישאר אצלך. ברור שאתה לא מספר הכול, רק מה שלא רגיש מדי".
יחידת 8200 עלתה לכותרות בשבועות האחרונים שלא בטובתה עם פרסום מכתב הסרבנים. אני שואל את סא"ל א' אם לפעמים הוא חש שהיחידה שלו עושה דברים לא מוסריים, כפי שנטען שם. "אני מרגיש שהסיטואציות מורכבות", הוא עונה. "עצם המצב הוא של מלחמה, חיכוך, פעולה בתוך אוכלוסייה. קשה מאוד לצאת מזה בסדר. מצד שני, אני יודע מה אנחנו עושים ביחידה, ואני יודע איך האנשים והמפקדים מתייחסים לפעילות - איפה אומרים די ועוצרים, איפה הקצינים מגלים מעורבות אישית עד רמת מפקד 8200.
"התחושה הכי חזקה אצל אנשי היחידה היא תחושת השליחות, והיא נובעת לא רק מהבנת חשיבות המשימה, אלא גם מכך שהלוחמים רואים איך המפקד שלהם נוהג כבן־אדם. 8200 היא יחידה של אנשים חכמים, שמבינים מהר מאוד מה קורה".
וכשיש שאלות, יש תשובות ברורות?
"כן. בחיכוך עם האוכלוסייה, במקום שבו החיילים ראו דברים שמבחינתנו הם ייהרג ובל יעבור, הם העירו והעבירו דיווח למפקדים. בסך הכול אנחנו במקום טוב מאוד".
גם לד', מוותיקי הלוחמים ביחידה, יש מה להגיד על מכתב הסרבנים ועל טוהר הנשק. "אני זוכר עד היום את שיחת הפתיחה עם המפקד הישיר שלי", הוא מספר.
"שתי המילים הראשונות שלו היו 'ברוך הבא', והמילים הבאות נגעו בעבודה שלנו בשטח, על כמה חשוב וכמה קריטי לא לשכוח שאנחנו עובדים מול בני אדם. נכון שהם מחבלים וחשודים, אבל הם קודם כול בני אדם, וחייבים לשמור על הכבוד המינימלי הזה בדיבור ובהתנהגות שלנו. לדעתי זה ערך שמוביל אותנו בכל פעילות, גם במבצע בעזה מול מחבל שבעוד שנייה יוציא נשק ויירה או יתפוצץ".
כשראית את המכתב, צבט לך בלב?
"נורא. אנחנו הזרוע הקדמית של 8200, ויש לנו אפשרות להתנהג בחוסר כבוד ובחוסר הערכה לחיים של בני אדם, לשלוט עליהם. יש לנו אפשרות לעשות את זה פיזית, בתוך השטח. אבל אני יכול להגיד עליי ועל כל החברים שלי ביחידה שאין מקרים כאלה.
"אנחנו מהווים דוגמה לכוח בשטח, איך להתנהג ולנהוג באנשים, מה לעשות ולא לעשות, איפה להיות או לא להיות.
לפני ארבעה עשורים, ערב מלחמת יום הכיפורים, התעמעמו החושים של גופי המודיעין הישראליים, והם לא הבחינו בהכנות שעשה האויב לקראת המלחמה. הימצאותם של אנשי המודיעין כיום עם הכוחות הלוחמים עשויה אולי להיות נקודת המפתח במערכה הבאה, כך מעריך סא"ל א'.
"אני לא אוהב אמירות בומבסטיות, אבל אני חושב שיש פה הישג משמעותי", הוא אומר. "צריך להסתכל אל האתגר הבא ולהבין איך נערכים אליו. במציאות של היום, בעודנו מדברים יש חיילים במקום אחר בארץ שמתעסקים עם פרשייה אחרת שמתפתחת. אין לנו פריבילגיה לעצור ולהגיד 'שיחקתי אותה, זהו'".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם