חשיפה: כך תכננה המדינה לפנות את תושבי עוטף עזה
תוכנית 'מלון אורחים' לפינוי מסודר של תושבי עוטף עזה כבר הייתה מוכנה, אך במערכת הביטחון החליטו שלא להפעיל אותה בתחילת המבצע ותמונות של מנוסה לא איחרו לבוא. האם אפשר היה למנוע את הפגיעה הקשה בתחושת הביטחון של התושבים?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הרעיון הבסיסי של ‘מלון אורחים‘ הוא פינוי אוכלוסיות חלשות, בעיקר ילדים וקשישים ובחלק מהמקרים גם משפחות שלמות, מאזורים שנמצאים תחת איום כבד של רקטות ופצצות מרגמה.
בתחילת הלחימה הוחלט שלא להפעיל את ‘מלון אורחים‘, אבל פינוי בהול של תושבים מעוטף עזה לבתי הארחה התרחש בסופו של דבר מ־23 באוגוסט, ביומיים האחרונים של המבצע, ורק לאחר שהילד דניאל טרגרמן ז“ל נהרג בקיבוץ נחל־עוז. תמונות הפינוי החפוז והמאוחר וחוסר האמון של תושבי עוטף עזה בצה“ל ובמערכת הביטחון, נחשבים עד עתה הישג גדול של חמאס.
בניסיון לשקם את אמון התושבים הקים משרד הביטחון מנהלת מיוחדת שתפקידה “לשפוך“ לא פחות מ־1.3 מיליארד שקל מכספי משרדי הממשלה. עכשיו, אחרי שההחלטה מלפני המלחמה לקצץ עשרות משרות של רכזי ביטחון שוטף באזורי הנגב המערבי בוטלה, המדינה מוכנה לשלם כמעט כל סכום, העיקר שתחושת הביטחון תחזור והזעם יפחת. עם זאת, לא בטוח שהכסף הגדול יפתור את המשבר, ודאי לא באופן מיידי.
האם אפשר היה לנהל את חזית העורף טוב יותר? תלוי את מי שואלים. על עובדה אחת אין מחלוקת: יישובי עוטף עזה נמצאים במשבר קשה. אך על כל החלטה שקשורה לניהול הפן האזרחי בלחימה יש ויכוח נוקב. שורשי הוויכוח החלו כבר לאחר מלחמת לבנון השנייה, אז הוקמה רשות החירום הלאומית כלקח מכישלונות רבים בטיפול בעורף, שנחקרו גם על ידי מבקר המדינה.
ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, החליט למקם את הרשות החדשה בתוך משרד הביטחון, מתוך כוונה לבחון בהמשך את השייכות הקבועה שלה למשרד כלשהו. בהמשך מונה סגן שר הביטחון מתן וילנאי לשר הממונה על העורף בתוך משרד הביטחון. הרשות לא התנהלה מעולם על מי מנוחות. ה'ראש' הראשון שלה, תא"ל במיל' זאב צוק־רם (ווה), הועבר על ידי וילנאי מתפקידו ותחת זאת התבקש על ידי ראש הממשלה נתניהו לרכז את נושא העורף במסגרת המטה לביטחון לאומי במשרדו.
לאורך כל שנותיה הראשונות, תקציב רשות החירום לא עבר את רף 20 מיליון השקלים בשנה, ואלה הספיקו בקושי למשכורות. הרשות התמקדה בתיאום בין גופים שונים עתירי תקציב, ללא אמצעים משמעותיים משל עצמה. בעקבות סקירות שקיבל על האיומים הצפויים לעורף במקרה של לחימה מעזה, ותרחישים קשים יותר בעימותים מול חיזבאללה או איראן, החליט נתניהו לשים את הטיפול בעורף במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי, ולהקצות לו 400 מיליון שקל.
בראש המשרד להגנת העורף, שיצא בינתיים ממשרד הביטחון, הועמד השר גלעד ארדן. רשות החירום הלאומית הייתה אמורה לעבור למשרד החדש, אבל לפני חג הפסח האחרון נסגר המשרד ורח“ל הוחזרה למשרד הביטחון, על פי תביעת שר הביטחון ופיקוד העורף. יעלון טען שרק משרד חזק ומרכזי יוכל לרכז את הטיפול של כלל הגופים במקרי חירום לאומיים, ושהדבר אף הוכח בעת סערת השלג הגדולה בדצמבר האחרון.
ארדן נאלץ להיכנע ולסגור את המשרד, משום שמשרד הביטחון ופיקוד העורף לא באמת שיתפו איתו פעולה. לאחר סגירת המשרד להגנת העורף מונה סמנכ“ל משרד הביטחון, בצלאל טרייבר, לממלא מקום זמני של ראש רח“ל. חודשיים לאחר מכן פרצו אירועי הקיץ הסוערים. ביום השני למבצע 'צוק איתן', כשרקטות נורו לכל רחבי הארץ והאש בעוטף עזה הפכה לכבדה במיוחד, התעוררה השאלה האם לפנות את יישובי האזור.
שר הביטחון המליץ לממשלה שלא להפעיל את תוכנית ‘מלון אורחים‘, והממשלה קיבלה את המלצתו. התוכנית, אגב, ערוכה להתמודד גם עם פינוי של מאות אלפי תושבים מאזורים מוכי אש, תוך שיכונם במתקנים זמניים כמו בתי ספר ומתנ“סים (מעין תמונת ראי לפינוי תושבי השכונות המופצצות ברצועת עזה לבתי ספר של אונר“א).
בחודש הראשון של ‘צוק איתן‘ התפנו מרבית התושבים בעצמם, באמצעות הסדרים בין יישובים מפונים לקיבוצים מארחים. המתפנים היו אמורים לשלם את עלויות הפינוי מכספי יישוביהם, אבל לכולם היה ברור שהמדינה תפרע בסופו של דבר את החשבון - מה שאכן קורה בימים אלה.
הבעיה הגדולה החלה עם תחילת המהלך הקרקעי נגד המנהרות, ב־5 באוגוסט, כאשר הוכרזה הפסקת אש למשך חמישה ימים והתושבים נקראו לחזור לבתיהם (בימים אלה נשא הרמטכ“ל את “נאום הכלניות“ המפורסם). הפסקת האש שקרסה במהירות והתחדשה לפרקים הותירה את התושבים בהתלבטות קשה האם לעזוב שוב את בתיהם, מבלי שמשרד הביטחון נוטל יוזמה בנושא.
בימים האחרונים של המבצע החל הבליץ של פצצות המרגמה על יישובי עוטף עזה. תזכורת: הילד דניאל טרגרמן ז“ל נפגע בביתו מפצצת מרגמה, רגע לפני נטישת משפחתו. יום לאחר מכן, כשמאבטחיו של יעלון מנעו ממנו להגיע לפגישה עם התושבים בקיבוץ עקב חשש שהדבר יעודד את חמאס לירי מסיבי נוסף, כמו במקרה של ביקור הרמטכ“ל, גבר הזעם של התושבים, והם ביטאו את תחושותיהם מול המצלמות.
חמאס היה יכול להיות מרוצה: מעולם לא נראו בישראל תמונות כה קשות של אוכלוסייה תחת אש כבדה. באותה שבת הורה שר הביטחון להוציא לפועל תוכנית לפינוי תושבים במהירות. תושבים שלא פינו את עצמם קודם לכן, הועברו לאכסניות ולאתר הנופש של האגודה למען החייל בגבעת־אולגה. היו מפונים ששוכנו במגורי הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל. עם סיום הלחימה נפגשו יעלון ונתניהו עם ראשי היישובים בדרום והבטיחו לתושבי האזור תקציבי עתק. המשרדים השונים הקצו יחד 1.3 מיליארד שקל לשיקום האזור ולשיפור מרכיבי הביטחון.
אך האם אפשר היה למנוע את הנזק הכבד לתחושת הביטחון של התושבים? “הכסף נשפך מאוחר מדי“, טוענים גורמים שמעורבים בוויכוח על התנהלות החזית האזרחית ב‘צוק איתן‘. “אם נתניהו לא היה נכנע ולא היה מפרק את המשרד להגנת העורף הכול היה נראה אחרת. באופן טבעי, שר הביטחון וצה“ל היו עסוקים בראש ובראשונה במהלכי הלחימה, ולא היו יכולים להפנות קשב משמעותי לנושאי העורף“.
גורמים אחרים טוענים שמערכת הביטחון דחתה שורה ארוכה של יוזמות שיכלו לשפר את המצב בזמן אמת – כולל אפשרות 'להציף' את היישובים במתנדבים, אנשי ביטחון בדימוס, שיגבירו את תחושת הביטחון ויסייעו באחזקה מינימלית של המשק החקלאי. לרח“ל הייתה תוכנית מגירה להצבת כוחות צבא בתוך יישובים, ואולם היא התבצעה רק בשטחי המועצה האזורית בני שמעון, המרוחקת יחסית מרצועת עזה.
מנגד, גורמים בכירים במערכת הביטחון טוענים כי “זה היה נס שהמשרד להגנת העורף בוטל חודשיים לפני המלחמה. אנחנו לא רוצים אפילו לדמיין את האפשרות שמשרד הביטחון לא היה הגורם שמרכז ומתאם את כל משרדי הממשלה וכוחות הביטחון וההצלה. לא הייתה סיבה מוצדקת להפעיל את תוכנית ‘מלון אורחים‘ בשבועות הראשונים ללחימה, משום שהפינוי התבצע על ידי התושבים עצמם בצורה מסודרת למקומות עדיפים על פני אתרי הפינוי של התוכנית הזאת“.
עוד טוענים הגורמים כי שר הביטחון ניהל דיון יומי על העורף ועל רשות החירות הלאומית, נפגש פעמים רבות עם תושבי הדרום, ואף נערכה ישיבה של ועדת מל“ח (משק לשעת חירום) בראשותו. “העורף היה נושא מרכזי בלחימה“, הם טוענים.
דני כהן, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ עין־השלושה, אומר כי הזמן שחלף לא הקהה את תחושת חוסר הביטחון של התושבים, הסובלים באחרונה גם מאזעקות שווא כתוצאה מניסויים שנעשים ברצועת עזה בירי רקטות. ביישובי האזור גם לא שכך הפחד מאיום המנהרות, שעל פי התראות שהועברו לכוחות צה“ל מיעוטן חזרו להיות מבצעיות. לאור המציאות הזאת, ולנוכח זיכרונות הפינוי תחת אש לפני סיום ‘צוק איתן‘, אין פלא שמשרד הביטחון יוצא מגדרו לשקם את האמון של האוכלוסייה בעוטף עזה, בראש ובראשונה במערכת הביטחון.
ל-nrg נודע כי במסגרת רח“ל הוקמה לאחרונה מנהלת מיוחדת לשיקום יישובי עוטף עזה וחיזוקם, והיא התמקמה במשרדים בשדרות. המנהלת מתאמת את השימוש בתקציב הממשלתי הענק שיועד לשיקום האזור. גורם ביטחוני מגלה כי “משרד הביטחון לקח על עצמו לנהל כמה תחומים. אנחנו מקימים גדרות חדשות וסוללים כבישים עוקפים, וכן מתקינים מצלמות מסביב ליישובים במסגרת תפיסת ביטחון חדשה".
בשלושה יישובים שנמצאים תחת איום כבד של מנהרות מוקמת גדר כפולה, בעלת אמצעי הגנה אלקטרונית יקרים ומתוחכמים במיוחד. בנוסף עוסק משרד הביטחון בהקמת חמ“לים חדשים ביישובים, לטובת צוותי חירום המתבססים על
“התוכנית היא לטפל באוכלוסייה ולחזקה, מרמת הפרט ועד לרמת הקהילה“, אומרים במערכת הביטחון. בנוסף, המנהלת משקיעה בהחזרת השדות החקלאיים לכשירות מלאה, ופעלה לזרז את הגעת נציגי מס רכוש כדי שייתנו פיצוי מהיר על הנזק שנגרם בקיץ. עוד הוחלט כי משרד הביטחון יפעל כבר אחרי החגים לסלילת קילומטרים רבים של כבישים שכמעט נמחקו תחת זחלי הטנקים והנגמ“שים, וידאג לבינוי מחודש ומפואר בכניסות ליישובים ולהתקנת עמודי תאורה רבים.
בנוסף למרכיבי הביטחון השונים ייבנו מגרשי משחקים וספורט, מערכות החשמל ביישובים יחוברו לגיבוי של גנרטור, ויינתנו צ‘ופרים נוספים וצעדים שעולים הון עתק. “קשה לתקן בדיעבד, באמצעות כמות הכסף האינסופית, את הטעויות שנעשו בזמן הלחימה“, טוענים המקטרגים. הוויכוח בחזית הזו יימשך גם בשבועות הבאים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם