מפקד האוגדה: "חלמתי להחזיר את הנערים חיים"
תא"ל תמיר ידעי לא נח מרגע היוודע דבר חטיפת שלושת הנערים ועד להריגת המחבלים ערב ראש השנה. בריאיון עימו הוא מספק מבט מבפנים על החיפושים האינטנסיביים, המידע המודיעיני, התקוות שנכזבו להשבת החטופים בחיים ורגעי החיסול. "פיגוע החטיפה היה כישלון של חמאס", הוא קובע
עוד כותרות ב-nrg:
- חמאס: צוות מיוחד יטפל בעסקת החלפת השבויים
- עשרות דגלי דאעש נמצאו בנצרת עלית
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ימים ארוכים הוא חיכה לחתום את פיגוע החטיפה שטלטל מדינה שלמה. בלילות הוא חלם שהכוחות בשטח מאתרים את שלושת הנערים, עד שהמציאות טפחה על פניו כשאותרו הגופות באזור חלחול. "מעולם לא שמחתי שירו עלינו כמו ששמחתי באירוע הזה", הוא מספר ומעיד על עצמו שהעלה על פניו חיוך גדול כשקיבל ברשת הקשר את ההודעה שהשניים חוסלו, והרגיש את סגירת המעגל שאותה חב לדבריו למשפחות הנערים.
"ניגשנו לאירוע הזה כשיש לנו 90 אחוז מודיעין. במהלך השעתיים הראשונות לא ידענו מה מיקומם המדויק, ובאיזשהו שלב הבנו שהם כן במקום שתאם את המידע המודיעיני. אבל בסוף, עד שאתה לא פוגש את האירוע אתה לא לגמרי סומך על המודיעין, ואז הם יוצאים ויורים, וזה הרגע הכי שמח באירוע. לא נעים להגיד את זה, כי אתה מצפה שכשיורים על חייליך אתה לא תשמח, אפילו תהיה דרוך ומפוחד, אבל התחושה שליוותה אותי היא אושר גדול, כי הבנתי שזהו, היום זה ייגמר. היה לי ברור שהם יסיימו את היום כשהם מחזירים את נשמתם לבורא, וזו הקלה גדולה".
יש תחושה של הקלה שלא תראו אחרי זה את הרוצחים מניפים ידיים באוויר ומסמנים "וי" בבית הדין או משתחררים באיזו עסקה?
"לא הלכנו עם רצון לנקום את מות הנערים ולהביא את הרוצחים מתים, זו לא הייתה ההנחיה, ועובדתית ביצענו את 'סיר הלחץ' על פי כל הנהלים".
נתתם להם הזדמנות לצאת החוצה להסגיר את עצמם?
"פעלנו לפי כל הנהלים שמחייבים אותנו ב'סיר לחץ', ואם הם היו נכנעים או היו יוצאים - כך היה נגמר הסיפור. אבל אני לא מצר על כך שהם סיימו את חייהם".
זה אירוע שלא תופס כל מפקד אוגדה.
"אני חושב שהסיפור פה תפס את כולם. הילדים האלה הפכו לילדים של העם, והמשפחות נכנסו ללב של כולם, וזה רק העצים את התחושה שממילא היא תחושה קשה. אין פה מישהו שחושב שיש יכולת לעשות אפס אירועים, ושאנחנו יכולים לשלוט על כל אחד שנוסע. אבל יחד עם זאת, הם נחטפו בגזרתנו, והייתה לכולנו תחושה קשה של כישלון".
תא"ל תמיר ידעי (45) נשוי ליפעת ואבא לאגם (6), איתמר (3) ואורי (חודש). הוא מתגורר בכפר־סבא ובסופי שבוע הוא מבקר עם חברים באתרים ביהודה ושומרון. ידעי הוא גולנצ'יק ברמ"ח איבריו, ואת דרכו החל בגדוד 51 של החטיבה. לאחר מכן ביצע שורת תפקידים פיקודיים בגדוד 12, שימש ראש לשכת סגן הרמטכ"ל שאול מופז, ואחר כן פיקד על גדוד 13 ועל יחידת העילית 'אגוז', שאותה הוביל בימי הלחימה במבצע 'חומת מגן'.
לאחר מכן מינה אותו הרמטכ"ל שאול מופז למפקד החטיבה המרחבית בגבול לבנון, כבר בגיל 32. בסיום התפקיד הוא מונה למפקד חטיבת גולני, והוביל אותה במלחמת לבנון השנייה. מלבד אוגדת איו"ש, הספיק תא"ל ידעי לפקד גם על עוצבת 'אדום' בחודשים שבהם החלו ההפגנות במצרים שהובילו להדחת מובארק, ולאחר מכן עמד בראש חטיבת תורה והדרכה באגף המבצעים.
ידעי, מספרים בסביבתו, הוא אדם שנושם את צה“ל ומוכן לעשות ויתורים כואבים בחייו האישיים עבור תפקידו. חבריו מספרים כי לא ישן במשך 18 ימים כאשר צה“ל ניסה להתחקות אחר מקומם של שלושת הנערים שנחטפו, ובמהלך שלושת השבועות הללו ביקר בביתו רק פעמיים ולמשך שעות ספורות. כאמור, את הברית של בנו נאלץ לעזוב אחרי זמן קצר. להלוויית אביו הוא הגיע היישר מהפיגוע בכביש 12 בדרך לאילת.
את שעות הבוקר שלאחר חטיפת הנערים, ב־12 ביוני 2014, הוא זוכר כמעט במדויק. סביב השעה שבע בבוקר קיבל את הדיווח הראשוני בטלפון, ובעוד מפקד חטיבת עציון אל“מ עמית ימין מעדכן אותו על הממצאים הראשונים שנאספו, חש תא“ל ידעי שמשהו לא טוב קורה. אחרי שבשנה שעברה נתקל כבר באירוע חטיפה, שבו נרצח החייל תומר חזן באזור קלקיליה, הוא הרגיש תחושה של דז‘ה וו. “בדרך כלל בשיחות האלה אנחנו מאזנים אחד את השני, או מנסים לנהל דיאלוג מקצועי שבאמת יביא אותנו להערכה נכונה, ואני חייב להגיד שהסיפור נשמע לי לא טוב מהתחלה“.
ידעי עלה על מדים וביקש ללמוד מעט על הנערים שנעדרו כבר קרוב ל־12 שעות. תחילה נראה היה כי ישנם שני נערים חטופים, גיל־עד שער ונפתלי פרנקל. אחרי שבנה עם מפקד החטיבה פרופיל קצר על החטופים, הוא הבין לקראת מה הוא הולך, ועדכן בטלפון את אלוף הפיקוד ניצן אלון.
בשבע ורבע כבר עשה את דרכו מביתו, וכמה דקות לאחר מכן, כשקיבל עדכון על איכונים באזור חברון, הורה להקפיץ את מפקד חטיבת יהודה, מפקד יחידת ‘דובדבן‘ וכל מטה האוגדה. “התקשרתי לניצן, אמרתי לו, אני לא יודע מה תהיה ההחלטה ומתי, אני ממליץ שנכריז על ‘מבחן אמת‘ (אירוע חטיפה, י“ע)“, מספר ידעי.
ואז אתה מגיע לשטח ומבין מה בדיוק קורה?
"לקח לי שעה ורבע להגיע וכבר עלו שם עוד איכונים, ובאיזשהו שלב, באזור שמונה וחצי, הגעתי לחטמ"ר עציון ואז תפס אותי מח"ט עציון ואמר לי 'תדע עוד נתון אחד, עכשיו משחזרים שיחות 100 ויש שם איזה אירוע שאמרו: חטפו אותי'. לא הספקנו להתאושש מהמכה הזו ובשעה 11 אומרים לי 'תקשיב כנראה יש עוד אחד' (איל יפרח ז"ל, י"ע)".
במהלך השעות הבאות זרמו כוחות של צבא ומשטרה למוקד החטיפה באזור אלון־שבות, ומשם החלו בסריקות, בסיוע מתנדבים אזרחים. דיווחים רבים התקבלו במשך החיפושים, ולא פעם חשבו בפיקוד המרכז שהצליחו לאתר את הנערים. "היו שני חבר'ה שהכניסו שטיחים לאיזה מקום, וחשבנו שמדובר בגופות. כמעט עשינו על זה מבצע השתלטות. בכל רגע הפכנו לפחות אופטימיים", מספר תא"ל ידעי.
בשטח פעלו הכוחות בהנחה שהשלושה חיים, ויחידות מובחרות פשטו על בתים חשודים כדי להשיג כל פיסת מודיעין. במארב לילי אחד זוהתה התרחשות חריגה ליד מערה שבה, כך חשדו בצה"ל ובשב"כ, נמצאים החוטפים והנערים. בסופו של דבר התברר כי האנשים במקום לא היו קשורים לאירוע. ניתוח של מצלמות הפליל אדם שהגיע באחד הלילות לבית בחברון, ופרק קופסה ושני שטיחים. רכבו נותר ליד הבית זמן רב וצה"ל, בשיתוף עם השב"כ, ניתחו לעומק את הצילומים ואף הוציאו לוחמים לסרוק את האזור. לבסוף התברר שמדובר בדי־ג'יי שהוריד את מערכת ההגברה שלו, ושטיחים שפרס עבור הרוקדים.
שלושה שבועות חלפו מאז נחטפו השלושה, עד שאותרו הגופות בחלקת אדמה באזור חלחול. את הדיווח הראשוני על מציאת הגופות קיבל תא"ל ידעי בכינוס שבועי עם מפקדי החטיבות. במוצאי שבת קודם לאיתור הגופות ישב עם חבורת המתנדבים שגיבשה מתווה חיפוש חדש.
"הייתי מותש", הוא מספר. "אמרתי להם שאני לא יודע מה זה יניב, אבל זה בוודאי לא משהו שכדאי לפסול". אחרי שקיבל עוד עדכון טלפוני הורה למח"ט עציון לעזוב את הישיבה ולהתחיל לנוע לכיוון האזור, ודקות אחר כך פיזר את יתר המפקדים ויצא לשטח. "הבטן אומרת לי 'שמע, משהו קורה שם'. לקחתי את האוטו ונסעתי, ואחרי קילומטר־שניים אמרו לי שמצאו סנדלי שורש, ומשם כבר היה ברור לי שאנחנו על הגופות, אבל גם אז עוד לא ידעתי אם זה אחד, שניים, שלושה, ולצערי בסוף ראינו את התמונה הרעה הזו".
לא חשבת שהם חיים. ידעת שהם כבר לא בחיים.
"השכל אומר לך שהם לא חיים, ואתה הולך לישון וחולם שאתה מוצא אותם חיים".
תמיר, לא ידעת שהם מתים?
"כשאתה מנתח את זה רציונלית, אתה מבין את היריות וחושב שהסיכוי שהם יצאו מהאירוע הזה בחיים הוא קלוש, אבל ידעתי להציג לעצמי גם תרחישים שהם בחיים. העובדה שאנחנו הולכים ומחפשים גם במרחב עציון, לצורך העניין, היא חלק מזה שאולי מה ששמענו זה יריות מחוץ לרכב, וזה רק באחד, ושניים נחטפו. היו אינדיקציות רק לגבי אחד, ואתה מספר לעצמך סיפורים, ולחלום מותר לכולנו, שאתה מחזיר הביתה ילד חי, אחד או שניים, אפילו פצועים; ואתה גם שומע רבנים מפה ומשם, ואני לא צריך לספר שברגעים של מצוקה אתה נוטה להאמין בדברים. הלכנו עם מטכ"ל או ימ"מ לאיזה בית. למה צריך אותם? בוא נביא D-9 ונפרק את כל הבית. אבל אמרנו שיכול להיות שאחד מהחטופים עדיין בין החיים“.
נכון היה לספר למשפחות ולציבור שהם בחיים?
"אני לא רק אמרתי שהם חיים, גם האמנתי בזה, ואמרתי 'חבר'ה, הנחת העבודה שלנו, למרות שהסיכוי קטן, היא שהם חיים. אתה לא יכול ללכת בהנחה שהם מתים. ולצד זה שחיפשנו מקומות מסתור שבהם שמים גופות, חפרנו באדמה בבית־כחיל ושאבנו בורות מים, עשינו פעולות אחרות של סריקה בדרום הר חברון ובאזור גוש עציון, בכל מיני מקומות שבהם האוריינטציה הייתה שמחביאים אותם. המסר שלנו היה שאנחנו הולכים למצוא אותם חיים. אתה גם רוצה לטעת תקווה בחיילים שזה לא נגמר, ואתה חולם על סוף אופטימי, למרות שהסיכויים אפסיים".
דבר אחד הוכיח הפיגוע הזה פעם נוספת. כוחה של תשתית חמאס בחברון טרם אבד, ומנגד, טביעת האצבע הישראלית שם עוד לוקה בחסר. כבר בחודש ינואר האחרון החלו החוטפים, קוואסמה ואבו־עיישה, בשיתוף בן משפחה נוסף, להכין את הפיגוע. הם השיגו מימון, רכשו רכבים וכלי נשק, וידעו שברצונם לשחרר לחופשי כלואים בבתי הכלא בישראל. במבט לאחור, תא"ל ידעי סבור כי רמת התכנון של המחבלים לא הייתה גבוהה, וכי בשורה התחתונה, כפי שגם מסר בחקירתו חסאם קוואסמה שהוביל את הפיגוע, הוא נכשל למרות המחיר הכבד.
בתכנון המקורי חשבו המחבלים שיצליחו להעלות אל הרכב אזרח ישראלי אחד ועליו יוכלו לבצע מיקוח. "זה אירוע רע מבחינתם וזה לא מה שהם תכננו", אומר תא"ל ידעי. "אילו הם היו אנשי מקצוע לא היינו מצליחים לאתר אותם כל כך מהר. דבר אחד צריך להגיד עליהם בהקשר לביטחון המידע וביטחון השדה שם - הם התנהגו בזהירות ובמהלך השלושה חודשים האחרונים של המרדף אחריהם לא ידוע לנו שהם הוציאו שיחת טלפון אחת".
רשת אבטחה שהקיפה את החוטפים שהסתתרו ימים ארוכים בקומת מרתף בבניין שבו חוסלו לבסוף, הייתה רחבה יחסית, ושלב אחר שלב קילפו בשב"כ את הקליפה הזו עד שאיתרו אותם. במשך שלושת החודשים האחרונים נעצרו כמה עשרות מעורבים, פעילי חמאס מאזור חברון, שלא פעלו בתשתית מסודרת וחלקם אף גילו רק בדיעבד שהיו מעורבים בהוצאתו של הפיגוע לפועל, דוגמת גנבי הרכבים שמכרו את הרכב ששימש את החוטפים, וכן סוחרי הנשק שהעבירו רובים וכדורים.
אתה שלם עם הפעילות שלכם? ייתכן שהייתם יכולים לעלות עליו עוד קודם?
"זו שאלה שצריך להפנות לשב"כ. זה בוודאי לא מעיד על זה שהצלחנו, אבל האם יכולנו סביב המידע שהיה קיים בידינו לדעת שאירוע מהסוג הזה מתרחש - אני יכול להגיד לך עליי, לי לא היה מושג. לא הכרתי את השם מרואן קוואסמה, גם לא את עאמר אבו־עיישה. אם יש מישהו שהיה לו המידע ואולי לא עשה עם זה את הפעולות הנכונות, אני לא יודע להעיד על זה".
זה לא רק שב"כ. יש קמ"ן לאוגדה, חמ"ל מודיעין, יש לך מחקר באוגדה. כשחוקר חברון באוגדת איו"ש הסתכל אחרי האירוע הזה אחורה הוא גילה פעילות, או שחמאס חברון עבד מתחת לרדאר והצליח לפעול בשקט?
"אני אומר שוב, באוגדת איו"ש לא היה מידע. כלום. לא היה שום מידע. גם אם תיקח את המחשבים שלנו, את ידיעות המודיעין שלנו, גם כאלו שהיו באוגדה ונחקרו באוגדה וגם כאלו שהתקבלו משב"כ - מה שאני קראתי בשנה האחרונה טרם הפיגוע, לא היה בו כדי להעיד על זה שיש אפשרות מהסוג הזה. אני לא מדבר על אפשרות כללית, אלא על האנשים הספציפיים האלה".
מה אתה חושב על התנהלות המשטרה בפרשה הזו?
"אני לא חושב שמתפקידי לתת להם ציונים. אני חושב שהם הודו ביושר היכן הם טעו, נסתפק בזה. איפה שהם טעו, הם טעו, והם אמרו את זה".
ידעי לקח את פיגוע החטיפה ללב. בין כסה לעשור, כשביקר במערת המכפלה, הרשה לעצמו להזיל דמעה. אחרי שעבר את הקרבות הקשים במלחמת לבנון השנייה כשפיקד על חטיבת גולני, וחווה את הפיגוע הקשה בכביש 12 (באוגוסט 2011) כשפיקד על עוצבת אדום, סטטוס אחד בפייסבוק שבר אותו. "בחור שיש לו דוכן במערת המכפלה הראה לי טקסט ששלח לו חייל, והיו לי דמעות בעיניים. החייל כתב לו 'אתם נתתם לי להרגיש לעומק את הפירוש של המילה עם'. הוא מתאר שם איך הם היו שבוזים לקראת עוד סריקה, והטעם של הנס קפה שקיבל בחברון לא עזב אותו עד סוף הפעילות. שמע, זה מרגש, אותי לפחות, ואני חושב שהרווחנו פה".
חטיפת שלושת הנערים ומבצע 'שובו אחים' חתמו שנה ביטחונית לא פשוטה ביהודה ושומרון. שישה אזרחים וחיילים נהרגו, יחד עם ישראלי נוסף שנרצח בבקעת הירדן על ידי פלסטינים תושבי אזור חברון. נכון לעכשיו, המגמות בשטח חיוביות, ו'צוק איתן' לא גרר עמו עימותים רבים כפי שהעריכו במערכת הביטחון שעלול לקרות.
הפעילות ב'שובו אחים' העבירה מסר לצד הפלסטיני?
"אני סבור שכן, אני סבור שגם פעילות צה"ל בעזה העבירה מסר כזה. הפלסטיני מסתכל ועדיין יוצא לעבוד בתל אביב ומביא 7,000־8,000 שקל בחודש. יש סדר ציבורי, וכל אחד בביתו עושה את ה'בעד' וה'נגד' ומבין שהוא נמצא יחסית במקום טוב".
רחוב נקי ופחים מפונים משפיעים על הטרור?
"כל מה שאנחנו יודעים לעשות כצבא ומדינה, לייצר פה תשתית ביטחונית־אזרחית־כלכלית טובה, יעזור לנו לייצב את מרחב ההתלבטות של האזרח הפלסטיני הממוצע, ולא פלא בעיניי שרוב הציבור הפלסטיני כיום חושב שיש לו מה להפסיד. אנחנו צריכים לייצר מסה קריטית של אנשים שיש להם מה להפסיד".
כאשר שואלים אזרח ממוצע, בג'נין, ברמאללה או בשכם, האם אתה מעדיף לחיות בשג'עייה 2014 או לחכות לבנייה של רוואבי, מה הוא יגיד?
"להערכתי הוא יגיד שהוא רוצה להמתין לבנייה של רוואבי. אם לא רוואבי הוא בוודאי מעדיף את שכם, ג'נין ורמאללה על פני שג'עייה. זה לא אומר שהם ויתרו על שאיפתם להגדרה עצמית ולמדינה, והם רוצים פתרון לסכסוך הזה. האזרח הממוצע בחברה הפלסטינית עייף מהתנגדות אלימה, ואנחנו רואים את זה גם בשטח. הם לא יוצאים להתנגדויות אלימות כמו שאנחנו מכירים מתקופות קודמות. אני לא יודע לומר באופן ודאי, ולא יודע לסמן את הקו שבו זה ייחצה, אבל אנחנו צריכים לזכור שעדיין יש להם שאיפה לראות את פלסטין ולהיות שותפים לחגיגות הקמת המולדת".
חמאס נפגע משמעותית במבצע 'שובו אחים'?
"אני חושב שכן. אני מסתכל היום על חמאס ושואל מה ניסיתי להשיג. אם ניסיתי להשיג מאזן שלילי לחטיפה, אני חושב שבאיו"ש זה הושג באופן חד־משמעי, בוודאי היום. אנשים שעשו את זה באו אל קצם, משוחררי עסקת שליט חזרו אל הכלא, נעצרו יחד איתם עוד אנשי חמאס מסוגים שונים, והאוכלוסייה פה, בדגש על חמאס, חוותה חוויה קשה. הם מגיעים לסוגיות של דיון סביב הפיוס הפלסטיני ממקום רע מאוד, ומוכנים שהרשות תהיה במעברים ושיהיה פיקוח על זה, ושרק דרך הרשות יקבלו כסף. גם אם אין לזה סיכוי להתממש, לדעתי זה מעיד עד כמה הם במצוקה".
אנחנו עדים לפעילות גוברת של משוחררי שליט וכלואים לשעבר שחוזרים לטרור. מה עמדתך בכל הסוגיה הזו של שחרור מחבלים?
"נגיד רגע אמת גלויה, ואחרי זה - ההחלטה מה עושים היא החלטה פוליטית שלא במגרש שלי. מעץ תפוח לא נופל אגס, ולכן מאותם מחבלים לא יצאו אנשי שלום ודוקטורים לכימיה. מגיל 12 זה מה שהוא עושה, וכשאתה מוציא אותו בגיל 35 מהכלא הוא כנראה יחזור לזה, אם הוא לא בחלק המבצעי אז בחלק הארגוני. אני לא מופתע מזה ומעריך שזה יקרה. האם משחררים אותם? אני לא מקנא במי שצריך לקבל את ההחלטות האלה".
הרשות הפלסטינית מסייעת או שהיא שחקן כפול? היא מסוגלת למנוע פיגועים?
"בשלב הזה התשובה היא חד־משמעית כן. הרשות הפלסטינית היא חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה, ואני חושב שאנחנו עומדים לקראת שנה שיש בה פוטנציאל גדול לשינוי. בתקופה האחרונה אנשים הגיעו למסקנה, שיכול להיות שמלווה אותם הרבה שנים, ועכשיו אומרים בגלוי, שהמשא ומתן שהם מנהלים איתנו הוא עקר. אבו־מאזן כבר לא בן 19 והוא מחשב את קצו. מבחינתם, הוא בעיקר חושב איך הוא ייתפס היסטורית בעיני העם הפלסטיני ומה הוא משאיר אחריו. הוא לא מעוניין ללכת לצעדים ארוכי טווח, אלא מחפש משהו מיידי".
העולם כולו עוסק בדאעש. ביהודה ושומרון הם כבר נמצאים, אתה צופה התקרבות שלהם הנה?
"למיטב הבנתי וידיעתי הם עדיין לא נמצאים פה. כדאי מאוד שאנחנו נכניס את זה לנקודות הציון שלנו. בסוף, גם המאפיינים של הרעיונות האלה וגם האופן שבו הם מתפשטים צריכים להדאיג אותנו, וגם צה"ל וגם שירותי הביטחון האחרים עושים מאמץ כדי לוודא שזה לא יגיע לאזורנו".
יחסיו של תא"ל ידעי עם מנהיגי ההתיישבות טובים בעיקרם. הוא מספר שרובם המוחלט מתנהג בצורה מכבדת ואחראית, אך עדיין לא עם כולם הקשר יציב. "היו כמה עשבים שוטים. אני אומר את זה גם לציבור וגם למנהיגות. אם החלטנו שעם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה אז צריך שיהיה לזה ביטוי, לפעמים יש תקופות פחות טובות".
תא"ל ידעי מבקש כמה דקות של חסד ומסביר שאין פתרונות קסם שמגיעים באופן מיידי. "אם נתקלים באירוע, שלושה שבועות קשים, צריך להבין שיש אנשים שיש להם מחילות תחת לבית, יש אנשים שיורים עליהם גראדים", הוא אומר. "עליך זרקו אבנים. רע? נכון. לא בסדר? נכון. צריך לטפל בזה? עוד יותר נכון. נבוא חשבון עם האנשים? גם נכון. אבל יש שלב שבו הנחת העבודה צריכה להיות כזו שאנחנו לא יודעים לסגור הכול ברגע. יש תהליכים שבהם צריך להביא מודיעין, צריך להפליל אנשים, צריך לעצור אותם, צריך להביא אותם לבית דין, לפעמים צריך להרוג אותם, אבל לא צריך לראות צל הרים כהרים ולא צריך לעשות מכל דבר טרגדיה".
גורם בכיר בהתיישבות מעיד על קשרי עבודה חמים עם מפקד האוגדה. "כשהוא נכנס לתפקיד הוא לקח על עצמו לטפל ביידויי האבנים וגיבש תוכנית פעולה מסודרת כדי להתגבר על העניין", הוא אומר. הוא הוסיף כי במסגרת יחסי העבודה הצדדים סומכים זה על זה. "מדברים עליו בפורומים הסגורים בהערכה גדולה, וראינו את שיתוף הפעולה שלו עם ההתיישבות אחרי חטיפת הנערים בגוש עציון".
לאחר שאותרו הצעירים הורה מפקד האוגדה לקדם הקמת סיירת אזרחית שתפעל תחת האוגדה ובעת חירום ייקראו אנשיה, מומחי שטח, לסייע בפעילות הצבאית. בחודש מאי האחרון הובילה עמדתו למניעת פינוי והרס מבנים בגבעת־אסף. לקראת מימוש החלטת בג"ץ בנוגע לשבעה מבנים במקום, ניסו ראשי המתיישבים לגבש עם בכירי מערכת הביטחון הבנות ל'פינוי שקט'
בצה"ל פעלו להציל את המקום, כאשר ידעי עצמו הגיע להבנות עם התושבים שלפיהן יעזבו את המבנים בצורה שקטה וללא פינוי. כמו כן הוא היה מעורב באופן אישי בהבאתם של מבנים חלופיים לנקודה, במקום אלו שמהם פונו התושבים. סוגיית גדר ההפרדה בגוש עציון היא סוגיה פוליטית שאליה ביקש מפקד האוגדה שלא להתייחס, ובאשר למחסום חיזמה שמצפון לירושלים, שסובל מדי יום מעומסי תנועה כבדים, תא"ל ידעי אינו איש בשורות. הטיפול התעבורתי מוטל לדבריו על המנהל האזרחי וההתיישבות, וכל דבר שיקדם פתרון יזכה לתמיכתו. נכון לעכשיו לא צפויה פתיחה של הנתיב המוביל למחסום קלנדיה בשל הקושי הביטחוני לאבטח את הציר וכן בשל בעיה תעבורתית שעלולה להיווצר גם שם.
את הקיץ האחרון העביר תא"ל ידעי כשהמחשבות מופנות דרומה, למרחבי הלחימה של חטיבת גולני בשג'עייה. "כמו כל צה"ל הם עשו עבודה טובה מאוד", הוא אומר ומעיד שהתחושה להיות רחוק ממרכז האירועים הייתה לא קלה בעבורו, אף שביקר בשטחי הכינוס של החטיבה ופגש את האנשים. "הייתה דאגה ועצב רב כששמעתי שמישהו נפל או נפצע. לצערי שילמנו כולנו כחברה וכצבא מחיר לא פשוט. כשנהרגים לנו חיילים, זה אירוע רע לכל הדעות, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להתרגל ולהפנים שאין מלחמות לוקסוס כאלה שאתה בא, מתמרן והכול עובר חלק. אני לא אומר את זה חלילה מתוך אטימות, ולא היינו מגיעים למקום שאנחנו נמצאים בו אם לא היינו מוכנים שימותו לנו 250 איש ביום אחד, כמו ביום כיפור. אבל אנחנו צריכים, כחברה וכצבא, להיות נכונים לשלם את המחיר הזה כדי לבנות כאן מדינה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם