ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

רוב ראשי הרשויות חתמו: גם בנגב רוצים 'מועצת יש"ע'

ראשי רשויות בדרום החליטו להקים את "מועצת הנגב", שתאגד את הרשויות המקומיות באזור. ההשראה: הגוף המאוחד הפועל ביו"ש. ראש המועצה המקומית ירוחם: "עד היום הנגב נוהל בשיטת 'הפרד ומשול'. אנו רוצים דין וחשבון"

כמה ראשי רשויות מהנגב החליטו לנסות לשנות - ולו במעט - את מאזן הכוחות ואת הייצוג המועט, לדבריהם, שממנו תושבי האזור סובלים כבר שנים בשל שיטת הבחירות בישראל, שמתעלמת ממרכיב הייצוג הגיאוגרפי.

• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בשנה האחרונה הם עמלים על הקמתה של "מועצת נגב" - גוף שלראשונה ייצג ויקדם את האינטרס המשותף של תושבי הנגב מול השלטון המרכזי. הגוף המתהווה ומתגבש כעת מקבל תמיכה של כ־80 אחוז מראשי הרשויות, ויושק בכנס הייסוד שצפוי להתקיים בחודש דצמבר.
 
מדובר בהתארגנות לשדולה אזורית שיזמו ומובילים דמויות בולטות בנגב כמו ראש המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון, סגן וממלא מקום ראש עיריית באר־שבע טל אל־על וראש המועצה האזורית בני שמעון, סיגל מורן. אליהם הצטרפו גם הג'וינט וגופים אזרחיים כמו מרכזי הצעירים ו'פרלמנט צעירי הנגב'.

את ההשראה קיבלו היוזמים מהמודל הניהולי הייחודי של מועצת יש"ע, שהגיעה להישגים לא מבוטלים והוכיחה כבר כי התארגנות אזורית סביב אינטרסים משותפים יכולה להגביר באופן משמעותי את הייצוג של תושבי האזור במוסדות המדינה.

"כבר שנים מקננת בי השאלה למה הנגב לא מאורגן ולא מיוצג כראוי", אמר ל-nrg ראש המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון. "עד היום הניהול היה בשיטת הפרד ומשול - כל יישוב לעצמו, בלי ראייה כוללת, בלי קידום סוגיות אזוריות שיניבו לכלל האזור צמיחה. עד היום לא היה כלי לפעולה, ולכן יצאנו לפני שנה בקריאה להקמת מועצת נגב, שבאמצעותה נוכל לפעול יחד לצמצום פערים, לשינוי מדיניות ולפיתוח משאבים. נדרוש מיזמים לאומיים ויחס תקציבי, ונבקש דין וחשבון מכל שר או גורם".

צוות ההקמה פנה בתקופה האחרונה לראשי הרשויות ולמוסדות מרכזיים בנגב, ונרשמה תמיכה של עשרות קובעי מדיניות – ראשי רשויות ושורת מוסדות מתחום האקדמיה, התעשייה, המסחר, הרפואה והמגזר השלישי, ואלה נתנו את הסכמתם להיות בין המייסדים. 80 אחוז מראשי הרשויות כבר חתמו על הצטרפותם, ובחודש הקרוב צפויים להצטרף אליהם ראשי מועצות נוספים.

המועצה תורכב מ־51 אחוז ראשי מועצות ו־49 אחוז נציגי הציבור. בשלב הראשון היא תפעל כעמותה במתכונת של מועצה זמנית, ובמקביל ייכתב תקנון משילות וסמכויות וייבחר ועד מנהל שעליו יצביעו חברי המועצה. לאחר תקופת ההתמסדות וגיבוש המשאבים הראשוני יתכנסו החברים לבחירת המיזמים וזיהוי הסוגיות שבהן תטפל המועצה. אחרי שהמועצה תוקם היא תיפתח לכלל תושבי הנגב, והם יוכלו להיות חברים תמורת תשלום סכום קבוע.

"היה מרתק ללמוד יחד עם אנשי שמאל וימין מובהקים את מודל הניהול של מועצת יש"ע", אומר  סגן ראש עיריית באר־שבע, טל אל־על. "זהו גוף ייחודי שמתיימר לייצג אזור גיאוגרפי, והבנו שבסופו של דבר רוב העבודה שלהם ביום־יום היא אזרחית - דאגה לכביש ולגנון. הם התלהבו מאוד מההתארגנות, והיו מוכנים להיפגש ולייעץ".

אולם בניגוד לאוכלוסייה שמייצגת מועצת יש"ע, ציבור תושבי הנגב מורכב מאוכלוסיות שונות - יהודים וערבים, עיירות פיתוח לצד קיבוצים, מצביעי ימין ושמאל. לכל זה יש להוסיף אזור שמשתקם ממבצע צבאי ממושך, שבו בלטו מצד אחד התושבים וראשי הרשויות בעמידתם הנחושה, אך מצד שני נקרעו מבפנים בחלוקות גיאוגרפיות שונות בכל הנוגע לפיצויים ולשיקום.
 

מול אתגרים אלו מכוונים מובילי היוזמה דווקא אל המשותף והמאחד, וביצירת הסכמות רחבות. "הנגב יכול למצוא את עצמו מסוכסך", מסביר ביטון, "אבל במקרים אלו תפקיד המועצה להיות מפשרת ומגשרת. המטרה שלנו היא ליצור אמצעים לפעולה ויכוח באזורי ההסכמה למען הטוב המשותף. שדה תעופה אזרחי בנגב הוא טוב לכולם, כמו גם מיטות ב'סורוקה' והטבות מס".

דווקא בעניין הסדרת ההתיישבות הבדואית עלולה להתגלע בעיה. "המועצה לא תגיד מה לעשות אלא תקרא למדינה להשקיע זמן ומשאבים בנושא, ולא תיתן להזניח אותו עד שיימצא פתרון מוסכם על הרוב", אומר ביטון.

"עד היום עסקנו במפריד ולא במאחד", מוסיף אל־על. "אנחנו רוצים לעסוק בצורה פוליטית ולא מפלגתית בסוגיות שמשפיעות על איכות החיים בנגב. אני מצפה מכולם שישימו בצד את שאר השיקולים ויירתמו למצוא את המשותף. אפשר בבוקר לריב על גבולות הכנסות מארנונה, ובערב לדאוג להבאת עוד מיטות ל'סורוקה'".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...