אונר"א תגייס לשיקום עזה את הסכום הגדול בתולדותיה
"סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין", תפנה לוועידה הבינלאומית לשיקום רצועת עזה שתתכנס בתחילת השבוע הבא, ותבקש סך של 1.6 מיליארד דולר – שיא בגיוס התרומות של אונר"א – שישמש לשיקום תשתיות ובנייני מגורים
עוד כותרות ב-nrg:
הרשויות בנגד החליטו: מאמצים את מודל מועצת יש"ע
גרמניה: "הפכנו לשדה קרב בין הכורדים לדאעש"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"זוהי הבקשה הגבוהה שאונר"א ביצעה ב-64 שנות פעילותה", אמר דובר הסוכנות, כריסטופר גאנס, ערב פתיחת ועידת קהיר בתחילת השבוע הבא, שתעסוק בנושא שיקום הרצועה. "הסכום שאנחנו מבקשים הוא 1.6 מיליארד דולר, מה שהופך את הבקשה לחסרת תקדים", אמר גאנס, ופירט כי תכנית השיקום של אונר"א נותנת עדיפות לשיקום מבני מגורים ובייחוד מבני ציבור, כמו מרפאות ומתקנים להספקת מים נקיים, שנהרסו במהלך מבצע "צוק איתן".

בוועידת קהיר, ינכחו נציגים של ארה"ב, האיחוד האירופי, מדינות ערב וארגונים הומניטריים. הממשלה הפלסטינית דרשה יותר מ-4 מיליארד דולרים כדי לשקם את הרצועה, בה גרים 1.7 מיליון אנשים. הקהילה הבינלאומית האיצה בישראלה להסיר את המחסום מעל הרצועה כדי לאפשר מעבר חומר בנייה. אולם בישראל חוששים שהבטון והמתכת יכולים לשמש לחידוש כוחו הצבאי של חמאס.
חששות אלו מתבססים על סדרה של תקריות שהביכו את הסוכנות ואת האו"ם במהלך מבצע "צוק איתן". ירי על כוחות צה"ל משטח מוסדות חינוך שבבעלות אונר"א, מצבורי טילים שנמצאו בהם, הפיכת מבנים של הסוכנות לאתרי שיגור ושימושים שונים שעשו מחבלי חמאס במתקניה, יצרו את הרושם שהסוכנות לא איננה רק גורם הומניטרי הפועל ברצועת עזה.
לא פחות משלושים רקטות נורו ממתקני אונר"א או מאזורים סמוכים להם, כך על פי נתוני צה"ל. בחאן־יונס הפך העניין לקטלני במיוחד: שלושה מלוחמי 'מגלן' – מתן גוטליב, גיא אלגרנטי ועומר חי – נהרגו ב־30 ביולי כתוצאה מפיצוץ במרפאת אונר"א, אחרי שחשפו בתוכה פתח של מנהרה. במנהרה אחרת נמצאו ציוד וחומרי בנייה, ועליהם חותמת אונר"א.

למעשה מדובר ביריעה רחבה יותר משימוש במתקני אונר"א לצורכי טרור. במשך שנים נאספו אינספור עדויות שמהן עולה כי מוסדות החינוך של הסוכנות משמשים מרכזים לאימון ולחינוך צבאי מגיל צעיר ביותר ולהפצת רעיון "זכות השיבה" ו"שחרור אדמות פלסטין" בכוח, בניהול ישיר של חמאס וארגוני טרור אחרים. למעט תקציב יחסי הציבור שלה, אונר"א אינה מקבלת מימון מהאו"ם.
במערכת הביטחון מסבירים שבעייתי מאוד לתקוף גוף שנתפס בעולם כדואג לזכויות הפלסטינים ולמצוקתם. לדברי גורם במערכת, אפשר היה אולי לתת הד רחב יותר לסיפורים כמו מרפאת אונר"א שמולכדה, אבל צריך לזכור שהם גם מסייעים באמת לתושבים, ושאם הם לא יהיו שם, מישהו אחר, אולי גרוע יותר, ימלא את הוואקום.
הארגון קיבל במשך השנים מיליארדי דולרים ממדינות המערב שוחרות הדמוקרטיה. ארצות הברית תרמה בשנה האחרונה 294 מיליון דולר (וסכום כולל של שבעה מיליארד דולר עד היום) והאיחוד האירופי - 216 מיליון.
חצי מתקציבה השנתי, כ־500 מיליון דולר, מוציאה אונר"א על בתי ספר, והיא מעסיקה יותר מעשרת אלפים מורים. אלא שלא היא קובעת מה יהיו ספרי הלימוד ותוכניות הלימודים. בשנים האחרונות נלמדים בבתי הספר של הארגון בעזה, ביהודה, בשומרון ובמזרח ירושלים, ספרי הלימוד החדשים שהופקו על ידי הרשות הפלסטינית.

רוב פליטי העולם מטופלים בידי נציבות הפליטים של האו"ם – UNHCR. הפלסטינים הם הקבוצה היחידה
בעוד שב־UNHCR מועסקים כ־8,000 עובדים המטפלים ב־33 מיליון פליטים ברחבי העולם (כלומר עובד לכל 4,300 פליטים) באונר"א יש יותר מ־30 אלף עובדים, רובם הגדול פלסטינים (כלומר עובד לכל 165 פליטים).
תקציבה של UNHCR הוא כשלושה מיליארד דולר וחצי בשנה – כ־100 דולר לפליט, לעומת אונר"א, שלה תקציב של כמיליארד דולר – כ־200 דולר לפליט. פי שניים. בנוסף יש לאונר"א קרן פנסיה בשווי מיליארד דולר בבנקים שווייצריים, ולמעשה היא הפכה מזמן לגוף עצמאי שמקבל את תקציבו מהמדינות התורמות ואינו תלוי בחסדי האו"ם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg