הפולמוס מימי המנדט: לקנות אתרוג מערבים?
מסמכים מהמאה ה-20 חושפים את ההתלבטות של מגדלי האתרוגים בארץ בנוגע לציבור הערבי. "לא ייתכן לכנות את כולם עושי פרעות"
עוד כותרות ב-nrg:
שיר בכר היא ההרוגה באסון הרפטינג בפרו
צה"ל שוקל הקמת יחידה חדשה לטיפול במנהרות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"הארכיון הציוני המרכזי בירושלים" חשף מסמכים המתארים את ענף גידול אתרוגים ביישוב היהודי במחצית הראשונה של המאה ה-20, והכנתם למכירה בארץ ובחו"ל. במוקד המסמכים עומדים "ארגון מגדלי האתרוגים" ו"הוועד הלאומי לאגודת מגדלי האתרוגים" שניהלו מאבק עיקש בנוגע למכירת האתרוגים.
על מנת לעודד רכישת אתרוגים, "ארגון מגדלי האתרוגים בארץ ישראל", הפיץ כרזות הקוראות לקנות רק אתרוגים עבריים מתוך דאגה לענף האתרוגים, ונגד מעורבות 'ישמעלים' (ישמעאלים) המתעשרים מכספי היהודים. בכרזה שהופצה בשנת 1932 נכתב: "ענף האתרוג העברי נמצא על פי פחת, הולך ונהרס".
הכרזות סיפרו על ייאוש מגידול פרי ההדר: "בזמן האחרון הפרדסנים היהודים עקרו אלפי עצי אתרוג, לאחר שהתאכזבו מן הענף. עכשיו בעונת האתרוגים נפתחו בתל אביב, יפו ובירושלים הרבה חנויות למכירת אתרוגים שבכולן נמצאים אתרוגים משל ערבים. יש חנויות שבעליהן מעורבים דהיינו יהודי וערבי שותפים ואתרוגיהם ערביים טהורים מבלי שמץ של יהודי. גם את השלטים מזייפים בכדי למשוך את הקונה התמים והמרומה".
אגודת ה"אתרוג" שמה לה למטרה "להילחם נגד השערוריות סביב האתרוג, לתקן את המעוות הנעשה מאות בשנים ולהציל את ענף האתרוג העברי מכיליון". האגודה דרשה מהציבור העברי בארץ ישראל "הכרת חובה לתוצרת העברית" ואסרה על קניית אתרוג זר מהחנויות של "האתרוגים הנכרים שבעליהן מרמים אותו ע"י סיסמאות מזויפות על השלטים מעל לחנויותיהם". לטענת האגודה הציבור "אדיש לשערורייה ואינו מגיב כראוי על העוול והעלבון ומסייע לעוברי העבירה ונותן יד לפושעים".
מנגד, "הועד הלאומי לאגודת מגדלי האתרוגים" חשב שהניסוח של הכרוזים קיצוני מדי והורה לשנותו. במכתב שנשלח למגדלים ב- 15.9.1932 נאמר: "אחרי עיון בכרוזים הננו לבקשכם למחוק מתוך הפסקה השלישית את השורה "תוצרת ידי עושי פרעות בישראל ומכשילים בזה את הרבים במצווה הבאה בעבירה".
לדברי הוועד, "לא ייתכן לכנות בנשימה אחת את כל הערבים בארץ כעושי פרעות בישראל". בנוסף נדרשו המגדלים למחוק את הפסקה השישית המתחילה במילים "הזהירו את הסוחרים באתרוגים" לדבריהם "צריך לרכך, כי יש בה משום חרם גלוי...במיוחד במשפט "שלא יהינו לקנות מיון וישמעאל, כי אסר תאסרו והחרם תחרימו את הפיגול הזה".
"איגוד מגדלי האתרוגים" כעס על דרישת "הוועד הלאומי", ושיגר מכתב חריף שבו הציג טענות קשות, הנוגעות לתפיסת היחסים בין הציבור הערבי ליהודי: "לעיתים קרובות פורעים באחינו, למה לנו להתבייש ? מכים אותנו ופורעים בנו. ולמה נמנע מלדרוש מאחינו מלוא חובתם על פי תורה, המוסרי והמצפון! הלא גם 'עבודה עברית' אנו דורשים מהיהודים בגלוי לב?!".
לצד הטיעונים הפוליטיים והמוסריים, טענו ב"איגוד מגדלי האתרוגים" כי למחאתם יש גם היבט כלכלי: "אנו רשאים ומחויבים להצהיר על זה בפני אחינו ובפרט כל הדברים שהם מקור פרנסה של העמלים מבין היהודים". ... "אנו נלחמים ומעוררים את ההכרה הלאומית בנוגע לאתרוג, רווחים יכולים להביא לתועלת כלכלית חשובה לישוב שלנו.... רוב הכסף נופל לתוך כיסי הערבים. זו חרפה לאומית! מה יאמרו הגוים? רואים בכל דבר ודבר ענין פוליטי וצל הרים כהרים ובעצמנו מקימים אנחנו עלינו את הקללה "ורדף אותם כל עלה נדף".
"הועד הלאומי" לא אהב שארגון המגדלים מערער את סמכותו שניתנה על פי חוק, ושיגר מכתב חריף בו דרישה חד משמעית לכבד את סמכותו, מכיוון שהינו "המוסד המוסמך לשפוט ולהחליט על תועלתה או זיקתה של פעולה זו או אחרת מבחינה פוליטית, והננו מקווים שסמכותו של הוועד הלאומי מקובלת גם אצלכם. אנו חוזרים ומבקשים להכניס בכרוז את התיקונים הנדרשים".
"ארגון מגדלי האתרוגים" פרסם בהמשך מספר כרוזים מתונים, ובניהם כרוז מאת הרב שמואל מוהליבר לרגל יום הולדתו ה- 70, ובו הביע תמיכה בדברי המגדלים: "חזקו עלי דבריהם אשר הדבר הזה יביא תועלת רבה לרעיון הקדוש ישוב ארצנו הקדושה משאת נפשנו".
האתרוג הינו אחד מתוך ארבעת המינים (לולב, אתרוג, הדס וערבה), המשמשים לצורך מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, ככתוב: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתים לפני יהוה אלוהיכם שבעת ימים". על מנת לקבל הכשר אסור שקליפת האתרוג תהיה סדוקה, יבשה או מקולפת. אתרוג נפסל אם הפיטם או העוקץ נופלים ממנו בתהליך הקטיפה או לאחריו. אם מראה האתרוג מעוות , אם מופיעה נקודה שחורה שאינה לכלוך ועוד.
מסמכים נוספים שנחשפו מציגים תעודת הכשר שניתנה על ידי רבה של העיר יפו, נפתלי הירץ הלוי בשנת 1901, ובה נכתב: "האתרוגים המונחים בתיבה הזאת שעליה חותם "גן שמואל" שבחדרה, חקרנו ודרשנו עליהם ונוכחנו שאין בהם שום חשש טבל ושום חששות אחרות, ראויים המה לברכה למהדרים בלי שום חשש ופקפוק כלל".
בתעודת כשרות נוספת שניתנה על ידי 'בית מסחר האתרוגים של משה כהן ויוסף הילמאן בשנת 1901, ניתן דגש
בתמונה שצולמה על ידי צדוק בסן, בעת קטיף אתרוגים בתחילת המאה ה-20, נראית קבוצה של חמישה אנשי היישוב היהודי ונער צעיר, לבושים בבגדים מאובקים, עומדים בפרדס ליד עצי אתרוג ועוסקים במלאכת מיון האתרוגים מתוך ערמה המונחת על שמיכה, והנחת האתרוגים בארגזי עץ מרופדים בבד על מנת למנוע את פציעתם. על הפועלים משגיחים בעלי הפרדס הלבושים בחליפות מהודרות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם