ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

בית הנבחרים הבריטי הצביע בעד הכרה בפלסטין

בתום דיון שנמשך שעות ארוכות הכריע בית הנבחרים בעד עצמאות פלסטין, ברוב עצום של 262 חברי פרלמנט. ההצבעה הסמלית לא צפויה להשפיע על מדיניות החוץ הרשמית של בריטניה, ויוזמיה טוענים כי היא נועדה "להפעיל לחץ על ממשלת נתניהו"

מכירים בזאת: בית הנבחרים הבריטי הצביע אתמול (ב') בעד הכרה במדינה פלסטינית. 274 הצביעו בעד ההכרה בפלסטין, ו-12 הצביעו נגדה. ההכרעה הושגה לאחר דיון שנמשך שעות ארוכות, במסגרתו נאמו חברי פרלמנט רבים משני צידי המתרס. מי שהעלה את היוזמה הוא חבר הפרלמנט גראהם מוריס שציין כי הוא "מאמין שעל הממשלה להכיר במדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל", וכי בכוונתו להשתמש בהצבעה כדי להפעיל לחץ על ממשלת נתניהו. המתנגדים להצעה טענו כי היא תרחיק את האפשרות של פיתרון שתי המדינות.

עוד כותרות ב-nrg:
רה"מ למזכ"ל האו"ם: צעדים חד צדדים ירחיקו את השלום
חמינאי הופיע בציבור ושוב תקף את ישראל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ההצבעה, הנחשבת למהלך סמלי בלבד, הועלתה בבית הנבחרים (House of Commons) הבריטי הכולל 650 חברים. בית הנבחרים הוא הבית התחתון בפרלמנט הבריטי, מלבד בית הלורדים ובית המלוכה, ונחשב לגוף החזק בו. מי שהעלה את ההצעה הוא חבר הפרלמנט גרהאם מוריס ממפלגת הלייבור המשמשת כאופוזיציה למפלגה השמרנית. חברי מחברי מפלגתו של מוריס המחזיקים בעמדות פרו-ישראליות הביעו זעם רב על היוזמה. באולם נכחו נציגים מעטים יחסית של שתי המפלגות הגדולות בבריטניה, כשחלק מחברי המפלגה השמרנית, ובהם שרים בממשלה, לא נכחו בדיון, כמחאה על הצעת החוק.

הדוברים בעד ההכרה בפלסטין אמרו כי הם ממשיכים את מדיניותה הנוכחית של הממלכה המאוחדת, כפי שנוסחה בידי שר החוץ לשעבר, ויליאם הייג, שקבע כי בריטניה "שומרת את הזכות להכיר במדינה פלסטינית, ברגע שבו תחפוץ, בזמן שבו תמיכה שכזו תועיל להבאת השלום". לטענת התומכים בעצמאות הפלסטינית, הרגע הזה הגיע. גם הם מודעים לכך שלא מדובר בצעד בעל משמעות מדינית, ומתארים את תמיכתם כניסיון ליצור לחץ על ישראל כדי שזו תכיר בפלסטין, וזאת לאור העובדה ש"ממשלת נתניהו מבינה רק לחץ".
 
בנוסף העלו תומכי ההצעה את העדר הסימטריה שבין ישראל לפלסטינים, הנוגעת ליכולת של ישראל למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית, ולאי יכולתה של הרשות הפלסטינית להטיל "וטו" שכזה על זכותה של ישראל להתקיים. "אם זה נראה כמו מדינה, ומריח כמו מדינה זו כנראה מדינה", אמרו חברי הפרלמנט התומכים בהצעה.

הטענות שהושמעו על ידי המתנגדים להכרה בעצמאות פלסטינית היו בעלות אופי פרגמטי, ונגעו בעיקר לכך שהפעלת לחץ על ישראל עלולה רק להרחיק את הסכם השלום בין המדינות. בנוסף ביקרו המתנגדים את מערכת היחסים בין הרשות הפלסטינית לחמאס וטענו כי חיבור שכזה, בין ההנהגה הפלסטינית לארגון טרור השולל את קיומה של ישראל הוא בגדר "טעות".

"כל הצדדים מסכימים לפיתרון שתי המדינות לשני עמים, על ידי משא ומתן, ועל ידי אנשים שידברו אחד עם השני", סיכמו במפלגת הלייבור, והוסיפו כי המחלוקת העיקרית נוגעת בעיקר לשאלת האופן הטוב ביותר להשגת פיתרון שכזה.
  
יש לציין כי ראש מפלגת הלייבור, אד מיליבנד, תכנן בתחילה לחייב את אנשי מפלגתו לתמוך בהצבעה, אולם ביקורת פנימית במפלגתו ומעין "מרד", כך צוין ב"גרדיאן" הבריטי, הכריחו אותו לשנות את עמדתו. יתרה מכך, לרבים מחברי המפלגה ניתן אישור להיעדר מווסטמינסטר במהלך ההצבעה כדי להימנע ממנה. ראש הממשלה קמרון הודיע אף הוא כי עתיד להימנע במהלך ההצבעה.

העצרת הכללית של האו"ם הצביעה כבר בשנת 2012 על שדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית למעמד של "מדינה משקיפה" שאינה חברה בארגון. יותר מ-130 מדינות כבר הכירו במדינת פלסטין, וביניהן רוסיה ושבדיה שהודיעו לאחרונה כי אף הן תומכות ברעיון העצמאות. 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...