מחקר: התפקיד האמיתי שמילאה דנמרק בשואה
ספר חדש חושף פרטים חדשים על יחסם של הדנים לכיבוש הנאצי, וטוען כי המפלגה הנאצית הדנית אחראית להשמדתם של 1,400 יהודים
עוד כותרות ב-nrg:
"בחורה משכמה ומעלה, משפחה של פייטרים"
מקורב לרודן: "סדאם חוסיין תכנן לחטוף את מנחם בגין"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"בית ספר של אלימות" הוא ספר שנכתב על ידי דניס לארסן וטרקל סטרדה, שני היסטוריונים דנים, שחקרו במשך שנים ארוכות את חלקם של חברי המפלגה הנאצית הדנית בהשמדת היהודים במהלך מלחמת העולם השניה. בספר חושפים שני ההיסטוריונים בפעם הראשונה כי לפחות שמונה מאות מחברי המפלגה הנאצית הדנית התנדבו לשרת במחנה ריכוז בבלארוס בשנים 1942-1943, שם סייעו לרצוח לפחות 1,400 יהודים. התדמית הנקיה של דנמרק עד היום, מתברר, היתה כנראה שגויה.
"יש לנו עדויות רבות של עדי ראייה, המוכיחות כי הנאצים הדנים היו מעורבים בצורה עמוקה ברצח העם שהתרחש במהלך שנות המלחמה, ובמספר רב של פשעי מלחמה במהלך שירותם בחזית המזרחית. העובדות שאנו מביאים בספר מאתגרות את התפיסה המסורתית שהנאצים הדנים עמדו מהצד ולא לקחו חלק פעיל בהשמדת היהודים במהלך מלחמת העולם השניה. הם היו חלק מזה, והדני האחרון עזב את מחנה הריכוז בבלארוס זמן קצר בלבד לפני שזה נסגר לחלוטין" סיפר דניס לארסן, אחד ממחברי הספר.
משמעות הגילויים בספר היא כי יתכן ובדנמרק מתגוררים כיום אזרחים מקומיים ששיתפו פעולה עם הנאצים וסייעו בהשמדת 1,400 יהודים בבלארוס במהלך מלחמת העולם השניה, מבלי לתת על כך את הדין. על פי שני מחברי הספר, יש בידיהם מידע בדוק כי לפחות שניים מאותם חברי המפלגה הנאצית הדנית נמצאים עדיין בחיים ומתגוררים בדנמרק. אחד מהם, בן 89, אף התראיין לפני מספר חודשים לתקשורת הדנית וסיפר על התקופה בה היה חבר במפלגה הנאצית הדנית, אולם טרח כמובן להסתיר את העובדה כי הוא וחבריו לקחו חלק פעיל בהשמדת היהודים בבלארוס.
אם הוא או חבריו יאותרו על ידי השלטונות הדנים, יתכן מאוד שאפשר יהיה להעמידם לדין גם כיום, שבעים שנה לאחר סיום המלחמה. זמן קצר לאחר פרסום הספר ובו הגילויים החדשים, כבר הודיעו ראשי "מפלגת העם" הדנית, כי הם מתכוונים לדרוש מהמשטרה המקומית לפתוח בחקירה בנסיון לברר האם אכן מתגוררים במדינה פושעים נאציים ובמידת הצורך להעמידם לדין.
"לא מדובר כאן בלשים אדם מבוגר בכלא, אלא לנקות את מה שהתרחש באותם הימים. אני חושב שצריך להיות הליך משפטי נגדם, ולכן אני מתכוון לפנות לשר המשפטים בנידון" סיפר פיטר סקארופ, אחד מראשי "מפלגת העם" הדנית. גם מחבר הספר לארסן הסכים איתו. "יש לנו חובה מוסרית לבדוק את הדברים האלו. זה אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד מההיסטוריה ולמנוע חזרה שלה. אפשר לומר כי מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא", אמר לארסן.
גרמניה כבשה את דנמרק בשנת 1940, אולם איפשרה לממשלה הדנית להמשיך ולנהל את ענייני הפנים של המדינה. הממשלה המקומית דחתה את הדרישה של השלטונות הנאצים להפריד את היהודים משאר התושבים המקומיים ולהודיע על הטלת עונשי מוות, ואף סייעה לרבים מהם להימלט מהמדינה.
המצב הזה נמשך עד הקיץ של 1943, אז החלו להתגלות ניצנים של מרד בקרוב התושבים המקומיים, שחלקם פתחו בשביתות ואף ביצעו פעולות חבלה כנגד הנאצים. התסיסה הגוברת בדנמרק הובילה את השלטונות הגרמנים לאיים על הממשלה בקופנהגן כי יטילו משטר צבאי, ובסוף חודש אוגוסט 1943 אכן הוטל משטר צבאי על דנמרק, והממשלה המקומית הודיעה בתגובה על התפטרותה כמחאה.
בספר מגלים שני ההיסטוריונים כי במהלך השנים 1942-1943 התגייסו מאות מחברי המפלגה הנאצית
המתנדבים הדנים שירתו במחנה כשמונה חודשים, והיו כנראה מסורים כל כך לעבודתם עד כי בשלב מסויים הם אף קיבלו את הפיקוד על המחנה. במהלך החודשים בהם היו חברי המפלגה הנאצית הדנית במחנה הבלארוסי, נרצחו בתוכו לפחות 1,400 יהודים שמרביתם נשלחו אליו מורשה בירת פולין.
על פי ההערכות של היסטוריונים שונים לפחות ששת אלפים מתושבי דנמרק התפקדו לשורות המפלגה הנאצית זמן קצר לפני פריצת המלחמה, בעוד שכעשרים אלף מקומיים בחרו להצטרף לתנועת ההתנגדות הדנית, שניסתה להילחם בכיבוש הגרמני באותם הימים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם