ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

החלטה חורצת גורלות: לצאת מ"בית התה"

כשהחלה הסופה ברכס ההימלאיה התרכזו מטיילים רבים בבקתה הדולפת שבמרומי ההר. חלקם נשמעו למקומיים וניסו לעשות דרכם מטה, אך נקלעו לסופה ושם נפגעו: "זה שיצאנו לא בהכרח היה חכם, עברנו ליד גופות"

לחיים או למוות: מעדויות הניצולים מהאסון בטרק על הר האנאפורנה בנפאל עולה תמונה ברורה כי הנקודה הקריטית הייתה ב"בית תה", במרומיו של ההר, שם התרכזו המטיילים הרבים כאשר החלה הסופה להכות בעוצמה ושלג רב הצטבר על הדרכים המובילות למקום.

עוד כותרות ב-nrg:
• סערה ברוסיה: תחרות היופי "מיס היטלר"
• מתמחה מבית החולים ברזילי הצטרף לדאעש
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"הגענו לבית התה הדלוח על הפס. זה צריף עץ קטן שאין בו מקום. כולם ניסו להידחס אליו כדי להתחמם ולקבל תה. נלחמנו בשיניים להיכנס לשם. זה מקום קטן והיו שם הרבה מאוד אנשים. התחיל כאוס ובלאגן, אנשים רצו חילוץ והבינו שהמצב לא טוב", סיפרה ל-nrg אחת הניצולות.


חלק מהמטיילים העדיפו להישאר בבקתה הרעועה בפסגה, להצטופף שם ולקוות. בסופו של דבר ההרוגים והפצועים היו מקרב אלה שהחליטו לנסות לצאת מבית התה, ולרדת למקום נמוך יותר.

איתן עידן, אחד הפצועים שהגיע הבוקר (יום א') לבית החולים שיבא סיפר גם הוא על החוויה בבית התה. "האחראי על המקום הציע לכל מי שרוצה להצטרף אליו ולעזוב את המקום למקום מבטחים תמורת 1,500 רופי". בסופו של דבר, כידוע, לא נשארו כל הישראלים ביחד ומי שיצא לדרך וקיווה להגיע למקום מבטחים, נקלע לאחד האסונות הגדולים שידע רכס ההימלאיה בשנים האחרונות.

ניצול נוסף מהאסון, רועי פתאל, שמאושפז בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים סיפר על החוויה הקשה שעבר. "אחד הנפאלים בבית התה אמר לנו שהוא מכיר את הדרך למטה ואמר שאם נשלם לו הוא ייקח אותנו למקום מבטחים. הוא אמר שהישארות במקום מסוכנת מאוד. יצאנו לדרך בשיירה אחד אחרי השני אך בשל השלג הכבד והערפל אתה לא רואה כמעט כלום קדימה.







"לאחר זמן מה איבדתי את חברי הקבוצה ואפילו העקבות בשלג כוסו. נפלתי לבור והייתי קבור תחת השלג 16 שעות כשרק פי וידיי בחוץ. השתוללתי כמו חיה. זו תחושה של זהו הלך עלי. אמרתי לעצמי 

לא לחשוב על כאלה דברים. האמנתי שיצילו אותי ושזה יהיה ישראלים.

"הדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה לשמור על אוויר. לא ידעתי כלום לגבי הנפגעים האחרים. הייתי בטוח שאני היחיד שנתקע. אם הייתי יודע הייתי בדיכאון", סיפר. היה לו מדריך מקומי שנטש אותו אך הוא אומר שאינו כועס עליו. "הוא הגיע למצב של או למלא את תפקידו או לשמור על חייו וכך החליט. היינו יחד שנינו והוא אמר לי אני מתקדם מהר לקבוצה שהייתה לפניהם. אם לא היה מתקדם כנראה היינו ביחד בבור. הייתי שמח לפגוש אותו.
"בשלב מסוים שמעתי קולות והתחלתי לצעוק. באו שני ישראלים ומשכו אותי מתוך השלג וכך ניצלתי עד שהגיע צוות החילוץ של צבא נפאל".

לניצולים חשוב להדגיש כי לא הייתה שום אפשרות לדעת כי דווקא ההחלטה לצאת מבית התה תגרום לסכנה גדולה יותר: "לא היה נכון ולא נכון. כל אדם פעל לפי יצר ההישרדות שלו. לא היה ברור האם ההחלטה שתקבל תוביל אותך לחיים או למוות. זה שיצאנו מוקדם לא בהכרח היה חכם, עברנו ליד גופות. ממש לא היה ברור מה לעשות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...