קיצוץ ברשות לבטיחות בדרכים: זלזול בחיי אדם
תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוכיח את עצמו כיעיל במניעת תאונות. אם כך, למה הממשלה ממשיכה לקצץ בו, על אף נתונים מדאיגים המורים על עלייה בהרוגים עם כל קיצוץ? מנכ"ל עמותת "אור ירוק" כועס ומודאג
לצערי הרב לא. מי ששיערו סומר ממותם מידי שנה של עשרות רבות של ישראלים בתאונות דרכים ולפציעתם של עוד מאות ואלפים, שאת היפגעות כולם ניתן היה בוודאות למנוע, מוטב לו שלא יקרא את הנייר. גם מי ששיערו סומר מבזבוז משווע, מיליארדי שקלים רבים מכספי הציבור מידי שנה, מומלץ לו שיתרחק מקריאת העמדה שהגיש שיינין לכ"ץ.
עוד כותרות ב-nrg:
מפתיע: לורד מגיבה לפרודיה עליה בסאות פארק
זו עדיין הקומדיה הטובה ביותר על המסך
אינטרנשיונל ופוליקר משתפים פעולה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כמעין אודיסיאה (הגולשת לפרקים אל הגרוטסקה), זוחלת לעינינו הרשות הלאומית
שמואל אבואב
בשנים הראשונות לכינונה של הרשות היא נהנתה מתקציב גדול יותר, קרוב לתקציב עליו החליטה הממשלה, והתוצאות היו בהתאם. מ-500 הרוגים בשנה לפני כעשור, ירדנו ל-300 הרוגים בשנה כיום. למרות זאת, אנחנו עדיין רחוקים מהיעד – ירידה אל מתחת ל-200 הרוגים בשנה, שתביא את ישראל אל יעדה המוצהר ותמקם אותה בין חמש המדינות הבטוחות בעולם. אלא שלשם כך דרוש תקציב. תחת זאת, כאותו הסוס שבכל יום האכילו בעליו במעט פחות חציר עד שנפח נשמתו, נחתך תקציב הרשות שוב ושוב, עד שנקבע לאחרונה, במסגרת תקציב 2015, על 240 מיליון ש"ח, 43% בלבד מהתקציב החיוני עליו החליטה בזמנו הממשלה. קיצוצי השנתיים האחרונות כבר נותנים את אותותיהם במספרי ההרוגים השנתיים, שבניגוד למגמה העולמית והמקומית עולים בישראל זו השנה השניה ברציפות.
מי שמוות מיותר לא מסמר את שיערו, יכול להביט על העניין מזווית שונה: ריבוי הפצועים וההרוגים בדרכים, לבד מהסבל ועוגמת הנפש הנלוות בכך לנפגע, למשפחתו ולסביבתו הקרובה, עולה למשק למעלה מעשרה מיליארד שקלים מידי שנה. כל החישובים מצביעים על כך שההחזר הכלכלי הפוטנציאלי של השבת 160 מיליון שקלים לתקציב הרשות, (רק בסעיף מניעת הנזק על ידי צמצום מספרי הנפגעים לבדו), מתקרב לפי עשרה!
המשמעות היא שלפתחם של משרדי התחבורה והאוצר מונחת אפשרות למנוע את מותם המיותר של עשרות ישראלים ואת פציעתם הקשה של מאות נוספים, וגם להשקיע השקעה
שיינין, ביאושו מחוסר היעילות הקיצוני של הרשות המקוצצת, מהרהר בקול רם באפשרות סגירת הרשות, אותה הוא מוצא עדיפה על פני המשך המצב הקיים. אבל הניסיון הבינלאומי מלמד אותנו שאין תחליף לרשות לאומית לבטיחות בדרכים, המנהלת מאבק לאומי בתאונות לפי תוכנית לאומית שאושרה על ידי הממשלה ושתקציבה מוגן מפני קיצוצים. אין לנו פריבילגיה להשתעשע ברעיון סגירת הרשות, ולו לצורכי זעזוע שיוביל לפתרון המשבר התקציבי. תקציבי השיקום והפיצוי של הנפגעים הרבים שיתווספו במקרה כזה, יאמירו במיליארדים רבים נוספים, המאבק בתאונות יסוג עשרות שנים לאחור וכבישי הארץ יהפכו לזירות מדממות מהסוג של מדינות העולם השלישי.
אווילות וקוצר ראות כלכלית, המשולבים בלב גס בחיי אדם - אלה החומרים שמהם עשויה ההזנחה הפושעת של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהגיעה בימים אלה לנקודת הקצה שלה. "זו שעת תמורה", כתב בשעתו המשורר אברהם חלפי. "בל נעמוד אילמים על גבול האור".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם