המחלץ שמצא את גופת מיכל: "חיכינו לנס"

נדב כליפה מצוות החילוץ של חברת הראל שנשלח לאזור האסון לחפש אחר מיכל גילי צ'רקסקי, סיפר על החיפושים המורכבים והתחושות הקשות עם מציאת הגופה: "סגרנו את המעגל"

אסף גולן | 20/10/2014 18:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: נפאל, 669,חילוץ
סוף טראגי לחיפושים: "כשהגענו לנפאל קיימנו תחקור של כל המטיילים שראו את מיכל במהלך הטיול שבו היא נעדרה. שוחחנו עם כל מיני מטיילים שראו אותה, ששתו איתה קפה או שהלכו איתה חלק מהמסלול. בצורה הזו הצלחנו להתחקות אחרי הטיול שלה", כך אמר ל-nrg נדב כליפה, מצוות החילוץ 669 של חברת הביטוח הראל  שמצא היום (ב') את גופתה של מיכל גילי צ'רקסקי, שנהרגה באסון בנפאל.

עוד כותרות ב-nrg:
מצלמות, וטו ישראלי ופקחים: כך ייראה שיקום עזה
בתו של הנייה אושפזה בת"א: פולי תוקף את חמאס
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"המטרה היתה לעקוב צעד, צעד עד המקום שבו היא נעלמה. ככה ידענו כמעט בוודאות באיזה תא שטח להתמקד", אמר כליפה. לדבריו, אחרי שתא השטח בו נעלמה מיכל היה ברור, החיפושים התמקדו בו למרות התנאים הקשים בשטח.
 
צילום: אי.פי.איי
לדווח על מיקום מדוייק. חילוץ פצועים מהאסון בנפאל צילום: אי.פי.איי

"כמות השלג שהייתה במקום כיסתה לגובה רב את כל האזור", הוא ממשיך. "בכל זאת צוות שלנו נע מהפסגה כלפי מטה ובמקביל אלינו היה צוות של הצבא הנפאלי שעלה מהתחתית כלפי מעלה. ככה ערכו את החיפוש חמישה ימים שבהם חיכינו לירידת מפלס השלג כדי לזהות יותר טוב ממצאים בשטח. ככה יצא שביום החיפושים האחרון זיהה הצוות שלנו, במקום שבו שיערנו מלכתחילה, את גופתה של מיכל".

מה התחושה ברגע הזיהוי?

"יש שתי תחושות סותרות. התחושה הראשונה היא עצב כי אתה בכל זאת מקווה, מחכה, לנס וגילוי הגופה סוגר את השער בפני הניסים", אומר כליפה. "מצד שני זו תחושה של סגירת מעגל. לצערי זה לא החילוץ הראשון שלי ולא תמיד מוצאים את הנעדרים ואז יש מצב של חוסר סגירת מעגל, המצב הזה הוא נורא למשפחות. אני מלווה כמה משפחות כאלו לאורך השנים. לכן גם מציאת גופה של נעדר עם כל הצער שיש בזה היא תחושה שעזרנו למשפחה, שיש מעגל שלם שנסגר. מבחינת צוותי החיפוש סגירת מעגל היא חלק מהעניין. מאד קשה למשפחות שיקירן אבד ולא נמצא. לכן חשוב לי מאד לסגור את המעגל", מסיים כליפה.

יש לך עצות למטיילים שיוצאים לטרקים במקומות מסוכנים?

יש לי 2 עצות שלדעתי חשובות מאד ויכולות לעיתים גם להציל חיים. העצה הראשונה היא מסירת מידע מדויק על הנקודה שבה אתה נמצא. ישראלים רבים נותנים תיאור חלקי של המקום שלהם. אלא אז כשיש אסון לא יודעים איפה הם היו, איפה למקד את הנקודה של החיפושים. חוסר הדיוק הזה קודם כל פוגע ביכולת להגיע מהר אל הנעדר שיכול להיות שהוא פצוע או במצב קשה".

"בנוסף", ממשיך כליפה, "זה גם גורם צער למשפחות שסתם דואגות כי המטייל לא נמצא בכלל באזור שבו קרה האסון אבל בגלל שהוא נתן תיאור כללי אז המשפחה דואגת. אנשים חייבים להבין שלא תמיד יש קשר ולא תמיד הם יהיו במצב טוב ולכן חייבים לדייק, להשאיר מיקום מדויק שבו הם מטיילים, לאן הם הלכו, איפה הם יהיו וכן הלאה".

נדב כליפה מציין כי נקודה חשובה נוספת היא הכרה מדויקת של השטח בו מתקיים הטיול.
"ישראלים חיים בארץ שאין בה נהרות גדולים או הרים גבוהים. אין בארץ הרבה מידי מצבי קיצון שקשורים לטבע. זה לא המצב במקומות אחרים בעולם. נהרות יכולים פתאום לסעור, מזג אוויר יכול מהר להפוך לקיצוני מאד. לכן אסור להתנהג כאילו אנחנו בישראל. חובה, ממש חובה, לדעת בדיוק מול מה עומדים בטיול, חובה לדעת מה הסיכונים גם במצבים קשים, לאן אפשר לברוח. מידע כזה יכול בשניות להציל חיים".

"לצערי", מסיים כליפה, "בארץ לא לוקחים תמיד ברצינות את המידע הזה ואז ברגע האמת נמצאים לבד בשטח בלי ידע לדעת איך להתמודד עם סופת שלגים נוראית, עם שיטפון וכו'. המצב הזה לא טוב והרבה פעמים ידע מתאים פותר בעיה קיצונית שמתעוררת פתאום ברגע האמת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...