פירון: לפסיכומטרי אין משמעות, הגיעה העת לשינוי

שר החינוך הכריז על רפורמה בקבלה לאקדמיה בישראל שתתבסס על מבחני הבגרות: " התכנית תחזק את הלמידה בתיכון ואת מעמד המורים"

מנדי גרוזמן | 21/10/2014 11:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האם הפסיכמוטרי באמת יבוטל? "בחינת הפסיכמוטרי הייתה רע הכרחי, אולם הגיעה העת לשינוי המצב", הכריז היום (שלישי) שר החינוך שי פירון, אולם הדרך לביטולה המלא, כך מסתבר, עדיין ארוכה.

• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

במסיבת עיתונאים שכינס באוניברסיטה העברית, אמר פירון כי "לבחינה הפסיכומטרית אין משמעות משפטית, היא פרצה לחיינו". במסגרת התכנית החדשה, מעוניין פירון לבסס את תעודת הבגרות ככזו שתהווה תעודת כניסה מספיקת לכניסה לאקדמיה.
צילום: מרים צחי
''רצף חינוכי''. השר פירון מציג את התוכנית צילום: מרים צחי

ראשי האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה הסכימו עקרונית למהלך, ואף שיבחו את פירון על שיתוף הפעולה, אולם אמרו שהיא תידרש להיבחן במשך שלוש השנים הקרובות. "אני היסטוריון, ותהליכים לא מתרחשים ביום אחד", אמר פרופסור מנחם בן ששון, יושב ראש ועד ראשי האוניברסיטאות. "הוא רק מתחיל היום".

היעד אותו סימנו במשרד החינוך הוא כי בתום שלוש שנים שליש מהתלמידים יתקבלו לאוניברסיטאות וקרוב למחצית יוכלו להשתלב במכללות. "זהו תהליך מורכב והוא לא יקרה מחר בבוקר", אמר בן ששון, "אנחנו מדברים על יעד לשלוש שנים. האם בעוד שלוש שנים אכן נוכל לקבל שליש מהתלמידים? אני מקווה שכן". גם פירון הבהיר כי הוא אינו מעוניין "לפגוע במצוינות האקדמאית", ואף הוסיף כי "למרות שזה נוגד את האינטרס שלי אומר שהתכנית תלויה בכך שבשנים הראשונות התלמידים שיתקבלו יצדיקו אותה, שלא יאמרו שהמהלך פוגע במצוינות".

לדברי פירון, המהלך יחזק את תעודת הבגרות, ומתוך כך גם את משקלם של בתי הספר. "התכנית תחזק את הלמידה בתיכון, את מעמד המורים, את אחריות וסמכותם. היא נותנת לבתי הספר משקל ערכי וציבורי לו הם ראויים".

שר החינוך והדוברים השונים פירטו את הבעייתיות של הבחינה הפסיכומטרית: היא דרשה מבוגרי התיכונים הוצאה כספית, האריכה את תהליך הכניסה לאקדמיה ובזבזה זמן וכן הפלתה תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת שלא היו בידיהם משאבים להירשם ללימודי פסיכומטרי. השאיפה כעת היא שמערכת החינוך עצמה תכשיר את בוגריה ללימודים גבוהים, ללא צורך בעזרים נוספים. "התכלית היא ליצור רצף חינוכי מגן הילדים , דרך בית הספר היסודי והתיכון, ועד ללימודים הגבוהים", אמר פירון.

פרוספור דודי שוורץ, יו"ר ועד ראשי המכללות הלא מתוקצבות, אמר כי צעירים בישראל נמצאים בפיגור אחרי עמיתיהם בעולם המערבי, זאת בשל השירות הצבאי והלאומי. "הם גם כך מתחילים את החיים שלהם מאוחר, ובגלל הפסיכומטרי נדרשו גם לבזבז זמן נוסף. זהו מבחן חסר תוחלת. השקר המוסכם הזה נקרע עכשיו".

יושב ראש התאחדות הסטודנטים, אורי שטרק, שמסיים בקרוב את תפקידו, אמר כי על פי מבדקים שקיימה ההוצאה על לימודי פסיכומטרי מגיעה לפעמים גם לעשרת אלפים שקלים. "אם היזמה הזו תצליח - היא תהיה פריצת דרך" אמר.

עיני הכול נשואות כעת לשינויים במערכת החינוך שיידרשו להתבצע. החלפתה של בחינת הפסיכומטרי בתעודת הבגרות תלויה בכך שיוקרתה של האחרונה תעלה. יושב ראש ועד המורים רן ארז אמר "הסכמנו לתכנית, למרות שהיא דורשת מאיתנו שינויים בהרגלים ובדפוסי חשיבה".

לצד הברכות, נשמעו גם קולות ספקניים יותר. פרופסור גרשון בן שחר, יו"ר הוועד של המרכז הארצי להערכות ובחינה, אמר ל-nrg לאחרי מסיבת העיתונאים כי "חשוב להדגיש שהתכנית תלויה בשינויים שיתבצעו במערכת החינוך, בלי זה היא לא תצליח. הם דיברו על יעדים, ואלו יעדים, וכעת נראה אם הם אכן יתממשו".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...