השיטה המנצחת של צבא סוריה – לוחמת גרילה
חייליו של אסד לומדים את ההתמחות של חיזבאללה ונעזרים בה בשביל להשיב לעצמם חלקים גדולים של המדינה מידי המורדים
עוד חדשות מהעולם ב-nrg:
- נפאל: המדינה תגבש כללים חדשים למטיילים
- קנדה: תקרית טרור ראשונה ברוח דאעש
- משפט פיסטוריוס: "אוסקר מקבל את גזר הדין במלואו"
אראם נרגוזיאן, מומחה לעניינים צבאיים מהמרכז ללימודים בינלאומיים ואסטרטגיים, אומר שהצבא של סוריה איבד בערך מחצית מכוח האדם שלו. "עריקות, נטישות ושחיקה לאחר שלוש שנות מלחמת האזרחים גרמו לכוח האדם של סוריה לרדת מסך כולל של 325 אלף ב-2011 ל-295 אלף ב-2012, ולבערך 178 אלף חיילים ב-2013 וב-2014", הוא אמר לסוכנות הידיעות "אי-אף-פי".

עם זאת, "100 או 150 אלף החיילים הנותרים התנסו בקרב במשך למעלה משנתיים של לחימה, ואפשר לטעון כי הם קטלניים יותר מ-300 אלף חיילי הצבא הסורי החזק מ-2010, שהיו שאננים לאחר שלושים שנים של ישיבה ללא מעש".
הכוחות המזוינים של סוריה נדחפו לסכסוך חסר תקדים לאחר שהממשלה פעלה לדכא מרידה שהחלה במרץ 2011. הם נאבקים בקבוצות מורדים, הנעים בין הצבא הסורי החופשי המתון לבין בעלת בריתו של "אל-קאעידה" בסוריה, "חזית אל-נוסרה", וארגון "המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה" ("דאעש").
כמעט 190 אלף בני אדם נהרגו עד כה בסכסוך, כולל כמעט 40 אלף חיילים ו-27 אנשי הכוחות שפועלים לצד המשטר, כמו גם 55 אלף מלוחמי המורדים – כך לפי נתונים המצפה הסורי לזכויות האדם. הארגון, שמושבו בבריטניה, טוען כי ייתכן שמספר ההרוגים בקרב הצבא גבוה יותר.
אך למרות האבדות, הצבא נמנע מקמפיינים לטובת גיוס ונשען על גיוס החובה בשביל להשלים את שורותיו. גברים בגילאים 18-50 מחויבים לשרת בצבא לפחות 18 חודשים, וניתן להאריך את השירות באמצעות הוראות של הדרגים הבכירים בצבא.
בשבוע שעבר פרסמה הוועדה המרכזית לפיוס עממי, גוף ממשלתי, קריאה ציבורית לא שגרתית לבני עם הסורי בבקשה שיתגייסו לצבא. הוועדה נשבעה לנסות "לפתור את המצב" של אלו שערקו או כשלו להתייצב לשירות הצבאי, "ולהבטיח את שכרם הצבאי".
בו בזמן, מקור בכיר בצבא הוריד מערך הצורך בגיוס נוסף, והתעקש שהתחליף לאבדות החומריות והאנושיות של היה מהיר. "כוחו של הצבא גדל מבחינה כמותית ואיכותית", הוא אמר.

הצבא איבד את השליטה בחלקים גדולים של סוריה בימים הראשונים של הסכסוך, אולם תפס מחדש שטחים נרחבים של המדינה בשנה החולפת, כשהוא מתמקד בעיקר בלהגן על הבירה דמשק. באופן חלקי, הצלחותיו של הצבא הן כתוצאה ממעבר ללוחמת גרילה בשטח בנוי – תחום שבו מצטיין חיזבאללה.
נרגוזיאן הסביר שהמרד בסוריה חייב את כוחות הקרקע בצבא, ואת כוח האדם בכלל, "להסתגל או למות". לדבריו, "כוחות גדולים חולקו ליחידות קטנות ומהירות יותר, המנהיגות הלא יעילה והמזדקנת נדחקה הצדה, וקצינים צעירים חדשים או מתהווים החלו לקחת על עצמם אחריות מבצעית גדולה יותר".
בין אותם קצינים מצוי גם קולונל סוהיל אל-חסן, המכונה "הנמר" ואשר מתואר בחשבונות התקשורת החברתית שתומכות במשטר כ"חייל המועדף" על הנשיא בשאר אל-אסד. אל-חסן, שהאופוזיציה הסורית מתעבת, זוכה לקרדיט מצד תומכיו על התקדמות כוחות הממשל בעיר השנייה בגודלה במדינה, חאלב הצפונית – ובייחוד בכל הקשור בפתיחת הכביש לעיר לפני כשנה.
אבל למרות השינויים ביכולותיו, מומחים צופים שישנו סיכוי קטן שהצבא יצליח להשיב לעצמו את כל השטח שאיבד.
לטינת סטפן בידל, מומחה למדיניות מגננתית במועצה האמריקאית ליחסי חוץ, "בעתיד הקרוב או המעט ארוך יותר, לא סביר שאסד יצליח להשמיד את המרד ולתפוס מחדש את האזורים שכעת נשלטים על ידי המורדים. באופן טיפוסי נמשכות מלחמות מסוג זה בין שבע לעשר שנים, וחלקן דור שלם או יותר".