"לעתים אין ברירה אלא לנטוש כדי לחיות"
בעקבות החלטתו של המטייל איתן עידן לנטוש את תמר אריאל ז"ל על ההר בנפאל, מספרים מטפסי הרים ישראלים ל-nrg על הדילמות הקשות הכרוכות במסלולי טיפוס מסוכנים. לדבריהם "הסיוע לאדם קורס עלול להביא למותם של אחרים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מטפסי הרים ישראלים מספרים על הדילמה הקשה בפניה עומדים מטפסי ההרים לא פעם. דורון אראל שהיה הישראלי הראשון שכבש את פסגת האוורסט אמר ל-nrg כי "כל מי שעוסק במקצוע קשה כזה של טיפוס להרים גבוהים צריך לדעת שהוא מטפס לבדו ובמציאות של קושי לא תהיה לו עזרה. אם אתה לא מודע לסיכון הזה אז אל תטפס על הרים".
לדבריו הוא מעולם לא נתקל במטפס שנזקק לעזרה בגובה הזה אולם הוא מודה שמדובר במציאות קשה. "למזלי הרב אף פעם לא הייתי צריך לעסוק בשאלה כזו במציאות. ברור שעסקתי בה מבחינה תיאורטית, כל מי שמטפס חושב על מצב כזה, אבל יש הבדל בין מה שאתה מתכנן למה שאתה עושה בפועל. לדעתי ברור לגמרי שהייתי פועל להציל מטפס אם זה היה אפשרי ולא היה מסכן אותי".
''לא אנטוש מטיילים במצב קיצוני''. מטוס של הצבא הנפאלי נוחת לאסוף פצועים ברכס האנאפורנה
צילום: אי.פי.איי
ננטשה למוות. תמר אריאל ז''ל
צילום: באדיבות המשפחה
"אני לא יכול לדמיין מה הייתי עושה במצבו של איתן. בכל מקרה ברור שיש גם הבדל באם מדובר בחבר שלך, שותף שלך לטיפוס לבין אדם אחר שאתה לא מכיר. גם לשיקול ולתחושה הנפשית יש השפעה במצב כזה. בכל מקרה אני ממש שמח שאף פעם לא נתקלתי במצב הזה".
מטפס ההרים הישראלי טל ניב, העוסק בהדרכת הרים באירופה אומר כי הסיטואציות אליהן נקלעים המטיילים באוורסט קשות מאוד. לדבריו "אם מטפס הרים נופל בדרך לפסגה אזי בוודאות אסור להמשיך בטיפוס. אבל אם המשלחת בירידה ואדם אחד קורס וייתכן שהגשת עזרה לו תביא למותם של אנשים נוספים, אז ברור שזו סיטואציה קשה מאד ובה לעתים אין ברירה אלא לנטוש אדם כדי לחיות".
ניב הוסיף כי "צריך לדעת שבסופה קשה מי שקובע הוא מי שנמצא בשטח, ובמקרה של הסופה האחרונה בנפאל הרי גם חלק מהמדריכים בני המקום מתו". עם זאת הוא אומר כי בדרך כלל אסור לנטוש מטייל, אולם בתפקידו כמדריך הוא לא ינטוש מטייל גם במצב קיצוני מאד כי האחריות עליו, "אבל יש הבדל ביני כמדריך לבין המצב שהיה שם".
ניב מציין עוד כי ישנם שלושה מקומות בעולם בהם מטפסים ומטיילים אנשים לא מנוסים: "סביב ההימלאיה והאוורסט, המון בלאן בצרפת והמטרהורן בשוויץ התפתחה תעשיית תיירות של מטפסי הרים שאינם מקצועיים. המציאות הזו של אנשים שבאו במיוחד לטפס על ההר ולא היו מטפסי הרים מקצועיים היא מציאות קשה ויוצרת מצבים קשים ומסוכנים", הוא אומר.
''יש הבדל אם מדובר בחבר''. חילוץ בנפאל
צילום: צוות חילוץ ואיתור הראל
"נושא שלא מדברים עליו"
דודו יפרח, מטפס הרים נוסף שכבש את פסגת האוורסט, מכיר מקרוב את התופעה של נטישת מטפסי הרים באזור המוות על ההר. "בעונה שבה טיפסתי, משלחת שהגיעה לפני נטשה את אחד המטפסים שלה בגובה של 8,500 מטר ואנחנו מצאנו את גופתו קפואה על ההר.
"הייתה גם משלחת נוספת שנטשה את אחד המטפסים, אוסטרלי בשם לינקולן אל, אחרי שהם כבר הגיעו לפסגה והתחילו לרדת. הוא נתקע והם נטשו אותו. כולם היו בטוחים שהוא כבר קפא למוות אלא שלמחרת משלחת אחרת של ארבעה מטפסים מצאה אותו חי, המטפסים האלו היו בני אדם והחליטו להציל אותו. הם ויתרו על החלום שלהם להגיע אל הפסגה והצילו את לינקולן".
לדבריו גם במשלחת שבה הוא היה התמוטט על הפסגה אחד המטפסים והיה ממש "בין מוות לחיים" אלא שבני
"צריך לדעת שיש מצבי קיצון, בהם הדילמות שאתה מתמודד איתם קשות מאד עד בלתי אפשריות לשיפוט. בכל מקרה אני מקווה שהייתי עושה את הדבר הנכון". הוא מציין כי על מטפס הרים לדעת שהוא נמצא לבדו. לדבריו "במשלחות לאוורסט אתה לא נמצא עם החברים שלך אלא עם אנשים זרים שרוצים יחד להגשים חלום. האנשים האלו לא מחויבים לך. זו לא מציאות שיש בה שיקולים מוסריים רגילים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם