שב"כ: התרענו חודשים רבים לפני המבצע בעזה
תהליך הפקת הלקחים מ׳צוק איתן׳ מגיע לשיאו. התחקירים הצבאיים לקראת השלמה, בכירי צה"ל מתכנסים לסמינר לימודי וועדת החוץ והביטחון נכנסת לתמונה. בינתיים כבר עולה כי צה"ל התגלגל למבצע בלי להתכונן והפעילות העיקרית נגד המנהרות לא תוכננה מראש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על חלק מהפיגועים יש התרעות, אבל לפעמים הפיגוע מגיע משום מקום. לכאורה. ההערכה הראשונית בצה"ל הייתה כי התקרית שבה נפצעו אנשי כוח קרקל שלשום הייתה פיגוע שבוצע על ידי קבוצה מהזרם הסלפי, המחשיבה את עצמה חלק מן הג'יהאד העולמי. ככל שחלף הזמן ההערכה השתנתה, ועכשיו סבורים שמדובר בהברחת סמים ענקית שהסתבכה והפכה לקרב.
פיגוע או הברחה, החדשות הטובות פחות או יותר הן שמאז שצבא מצרים סילק מהשלטון את איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי, הוא מנהל מלחמת חורמה באסלאמיסטים שברחבי סיני. הסלפים עדיין קונים בקלות סיוע משבטי הבדווים, אבל בתמונה הכללית הם נמצאים במנוסה ובנסיגה.
צבא מצרים ספג אבדות לא מעטות, אבל הוא משתלט בהדרגה על רחבי סיני. במהלך מבצע ׳צוק איתן׳, לדוגמה, הוא הצליח למנוע כמעט לחלוטין ירי מסיני לעבר ישראל, למעט מקרי ירי בודדים לעבר העיר אילת. שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי בין ישראל ומצרים, בגיבוי צמוד של ארצות הברית, הוא הדוק.
האירוע בגבול מצרים החזיר את תשומת הלב לדרום (כמה שעות אחר כך התרחש גם פיגוע הדריסה בגבעת התחמושת שבירושלים), שהמצב בו מודחק מתודעתם של מרבית תושבי המרכז והצפון מאז אירועי הקיץ הרע האחרון. אלא שבצה"ל אי־אפשר להדחיק את אירועי המלחמה מהזיכרון הקולקטיבי ומהתודעה. בעוד שבועיים יתכנסו בכירי צה"ל לסמינר שיימשך כמעט שבוע, בנושאים שונים הקשורים ללקחי ׳צוק איתן׳. הקצינים ישמעו תחקירים מסביב לשעון. שבועות ספורים לאחר מכן יתכנס המטה הכללי לסדנה בת יומיים, לגיבוש מפת דרכים חדשה לצה"ל בהתאם ללקחי המלחמה.
אלא ששני דברים מצביעים מראש על כך שהלקחים הנכונים לא יופקו, או לפחות לא כולם. עובדה אחת היא ששר הביטחון והרמטכ"ל כבר הצהירו בסדרה של הופעות בתקשורת ובכנסים, בתקופת החגים, כי מבחינתם המלחמה הייתה, בסך הכול, סיפור הצלחה. רוח הדברים היא שהיו ליקויים פה ושם והמלחמה הייתה אולי ארוכה מהמתוכנן, אבל התמונה הכללית היא בהחלט טובה. ואם הבוסים משדרים שהכול (כמעט) טוב, אין ספק שהמסר יחלחל גם לתחקירים עצמם.
בעיה חמורה יותר היא שהשאלות הקשות ביותר לא בהכרח נשאלות בתחקירים הצבאיים. הן יישאלו אולי לאחר השלמת התחקירים הצבאיים, בחקירות שייערכו על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועל ידי מבקר המדינה.
חשוב להבין כיצד מתנהלים התחקירים הצבאיים, הנמצאים בימים אלה לקראת סיומם. עבודת התחקירים המלאה מרוכזת על ידי חטיבת ההדרכה באגף המבצעים של המטה הכללי. למעשה ישנם שלושה סוגים של תחקירים: תחקירים מטכ"ליים שעל כל אחד מהם מופקד קצין בכיר במילואים, תחקירים ברמת הזרוע (אוויר, ים, יבשה או לוגיסטיקה), ותחקירים ברמת היחידה. אחרי ׳צוק איתן׳ הופעלה בפעם הראשונה שיטה חדשה של תחקיר מהיר למקרים חריגים.
תחקירים אלה מבוצעים במהירות רבה, אבל למשתתפיהם הובטחה חסינות מלאה מפני העמדה לדין בגין הדברים שיאמרו למתחקרים. השיטה הופעלה ביחס לכמה מקרים חריגים במיוחד, למשל הפעלת נוהל חניבעל ברפיח ב־3 באוגוסט, לאחר הריגתם של שלושה מאנשי סיירת גבעתי. כפי שנחשף לראשונה ב-nrg, תחקיר זה, שהוצג לרמטכ"ל בחודש שעבר, העלה כי מירי תותחים וחיל האוויר, לאחר מה שנראה היה כחטיפתו של סגן הדר גולדין ז"ל, נהרגו ברפיח כ־41 פלסטינים, ולא 130 כפי שטען חמאס.
הנושאים שנבחרו לעמוד במוקד התחקירים המרכזיים של המטה הכללי בעקבות ׳צוק איתן׳ היו – מאמץ התקפה רב־זרועית בשטח בנוי; מאמץ הגנה רב־זרועית; תת־קרקע כמרחב לחימה; הפיקוד והשליטה במבצע; מודיעין לקבלת החלטות ברמה המערכתית והאסטרטגית; מאמץ האש הרב־זרועי בראי התפיסה המתפתחת; לוחמה ברשת ושו"ב (שליטה ובקרה); מבצע שמטרתו ליצור הרתעה; ותחקיר בנושא תכנון וביצוע מלאים ואורך נשימה. הצוותים המיוחדים מטעם הרמטכ"ל עסקו בפגיעה בבלתי מעורבים, אש ארטילרית בשטח בנוי, פגיעה בבתי חולים ומרפאות, פינוי אוכלוסייה ותקיפת מטרות בתוך מבנים. ברמת היחידות נערכים תחקירים מלאים על תפקוד כלל הכוחות.
כפי שניתן לראות מן הנושאים שיעמדו במרכז שבוע הדיונים הצה"לי על לקחי המלחמה, התחקירים לא בהכרח עוסקים בשאלות הנוקבות של המלחמה. אלה השאלות שעשויות לא לעלות במלוא העוצמה בתוך צה"ל: ראשית, סביב הערכות המודיעין של צה"ל, ולא רק "מודיעין לקבלת החלטות ברמה המערכתית והאסטרטגית", יש סימני שאלה קשים ואף ויכוח נוקב בין השב"כ לצה"ל.
גורמים בשב"כ אמרו ל-nrg כי מבחינת השב"כ, חודשִים לפני הקיץ האחרון כבר הייתה התרעה למלחמה עם חמאס ביולי 2014. צה"ל, לעומת זאת, במידה רבה התגלגל למערכה בעזה מתוך מבצע 'שובו אחים' ביהודה ושומרון, ובמשך זמן רב לא הבין שחמאס הולך על כל הקופה. גורמים המעורבים בהערכות שהוצגו לדרג המדיני תוך כדי המלחמה טוענים כי גם במשך חמישים ימי המערכה לא הוצגה התמונה במלואה, וכי "במהלך הפסקת האש של תחילת חודש אוגוסט, כאשר הרמטכ"ל נשא את נאום הכלניות המפורסם, ההערכה הייתה שהמלחמה כבר נגמרה. זו הייתה טעות חמורה בקריאת המצב".
להבדיל מהערכות המודיעין לגבי כוונות חמאס, נראה כי המודיעין הצטיין בהעברת מודיעין לדרג הטקטי הלוחם (תחום שכשל בו במלחמת לבנון השנייה), אבל שיטת התחקור והנושאים שנבחרו מעלים ספק אם התחקירים על מה שנראה ככשלים מודיעיניים יהיו נוקבים דיים. נושא נוסף המצריך בירור מעמיק הוא התפיסה השלטת בצה"ל, של הפעלת אש כבדה מהאוויר ושל עדיפות מוחלטת למודיעין על פני הפעלת כוחות קרקע.
לכאורה יש סיבות טובות לתפיסה זו, אבל כאשר תיערך הסדנה המטכ"לית, הרמטכ"ל בני גנץ יהיה חודשיים לפני סיום תפקידו, וספק אם יסביר מדוע במהלך השבוע הראשון למלחמה הוא תמך בדיונים הפנימיים בצה"ל בהפעלת תוכנית קרקעית רחבה הרבה יותר מזו שבוצעה בסופו של דבר בפועל, אך לא הביא את דעתו זו לידיעת שרי הקבינט. הדבר המדהים ביותר הוא שהפעולה הקרקעית שנבחרה, וכוונה אך ורק כנגד המנהרות ההתקפיות, לא הייתה קיימת בתוכניות המוקדמות של המלחמה, ולא נערכו אימונים לקראתה. התוכניות המוקדמות, לעומת זאת, נשארו במגירה.
שאלות נוקבות מתעוררות אחרי המלחמה גם לגבי מערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית והתלות של צה"ל ברכבת אווירית של תחמושת אמריקאית שלא הגיעה בפועל, ועל שורה ארוכה של מחלות ארגוניות, למשל המחלה הכרונית של קידום קצינים שלא על פי הכישרון או ההתאמה שלהם לתפקיד מסוים, אלא בזכות קשר עם הקצין הבכיר הנכון במקום הנכון.
צה"ל עסוק עד מעל לראשו בתחקירים בהתאם לנושאים שפורטו, אבל מסתמן כי חיים קשים הרבה יותר מצפים למפקדים הבכירים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כמו לכל ועדה בכנסת, לוועדת החוץ והביטחון יש סמכויות של ועדת חקירה פרלמנטרית, והיא צפויה לנצל אותן.
יו"ר הוועדה, ח"כ זאב אלקין, קבע כי תחקירי המלחמה יבוצעו על ידי 11 ראשי ועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון, בהם דמויות עם ניסיון ביטחוני עשיר כמו שאול מופז, עומר בר־לב ופואד בן־אליעזר. כל ה־11 חברים בקבוצה שגובשה תוך כדי המלחמה ומכונה "הפורום". הפורום יגבש את דו"ח המלחמה של ועדת החוץ והביטחון, שחלקו יאושר לפרסום פומבי, במגבלות ביטחון שדה.
לקראת פרסום הדו"ח שלהם, כבר נפגשים חברי הוועדה עם חברי הקבינט לישיבות ארוכות אחד על אחד, כדי לשמוע מהם מה הבינו מן הדרג הצבאי בעת קבלת ההחלטות, ומה היה תהליך קבלת ההחלטות שבוצע בקבינט. ועדת החוץ והביטחון תחכה לקציני צה"ל עד לאחר שיסתיימו התחקירים הצבאיים, עם רשימת שאלות ארוכה מאוד. מבקר המדינה, לעומת זאת, מתמקד בחקירת מחדל המנהרות, שעליו נכתב כבר לא מעט בתקשורת, כולל בעיתון זה.
בינתיים, הרחק מן החדרים שבהם נערכים התחקירים, בילתה השבוע הצמרת הביטחונית בראשות שר הביטחון משה יעלון בפגישות חשובות בוושינגטון. התקיימו דיונים על נושאים מהותיים ובהם שיתופי פעלה אסטרטגיים, העברות נשק ומתווה חדש לסיוע הביטחוני האמריקאי במקום המתווה הנוכחי (סיוע של 3 מיליארד דולר בכל שנה), שיסתיים באוקטובר 2017.
אבל עם
יעלון עשוי להתחיל את בחירת תהליך בחירת היורש לאחר שובו לארץ, בשבוע הבא. וכאן מקום לדאגה: בצמרת צה"ל החלו לנשב בשבועות האחרונים רוחות רעות וחרושת של שמועות וחששות שיש מי שאוסף חומרים שנועדו להשחיר את דמותם של שני המועמדים המרכזיים לתפקיד: סגן הרמטכ"ל הקודם, האלוף יאיר נוהֿ, שזוכה מעבירה של התנהגות לא הולמת כלפי קצינה לפני למעלה מעשור ומסתובבות שמועות כי יש מי שנובר בפרשה, והסגן הנוכחי, האלוף גדי אייזנקוט, שברגע האמת של המינוי מעורבותו בפרשת מסמך הרפז עלולה לצוץ עם טענות חדשות.
האם הליך מינוי הרמטכ"ל הבא יהיה מכוער כמו הדרמה סביב מינוי מפכ"ל המשטרה הבא?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם