שוק האורז ביפן קורס: דרושים חוואים צעירים
תחרות זרה ולביטול מכסי המגן הם כמעט לא אפשרות במדינה שבה האורז הפך נערץ וטאבו חברתי, אך ייתכן שכדי להציל את השוק המקומי – אין ברירה אחרת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יוקוטה גם לא פוחד להיפתח לאפשרות של תחרות זרה – מה שנחשב טאבו במקום שבו האורז הוא פרה מקודשת, המוגנת על ידי תמיכה כספית מטעם המדינה ומכסי מגן נרחבים.
חוותו של יוקוטה בריוגסקי – קהילה קטנה מצפון לטוקיו – התנפחה וגדלה עד למעלה מפי חמישה מגודלה ב-15 שנים, והפכה אדירת היקף: מעט יותר מ-11 דונם – כמעט פי שלושים מאשר שדות האורז המסחריים הזעירים שלרוב נפוצים באזור.
"בפשטות, זו תוצאה של חוואים אשר פורשים לגמלאות ומבקשים ממני לעבד למענם את שדות האורז שלהם", אומר יוקוטה. "אני אחד מתוך כמה חוואים מעטים מאוד באזור זה שעובדים במשרה מלאה, ולאנשים שפורשים לגמלאות לא היה איש במשפחה שימשיך לגדל אורז. אבל מאידך גיסא, הם לא רוצים למכור את אדמתם".
בעוד שרבים מחוואי יפן מסתדרים באמצעות השימוש בשיטות חקלאיות בנות מאות בשנים, יוקוטה וחבריו לעבודה חולקים בטלפונים החכמים שלהם מידע ונתונים רבים כגון מידת החום ורמות המים, הנמדדות על ידי חיישנים שהותקנו בשדות האורז שלהם.
יוקוטה אולי הגיע למעמדו כענק בקרב מגדלי האורז בטעות, אבל ישנם שמוכנים להתערב כי אנשים כמוהו הם התקווה הטובה ביותר לתיקון מערכת החקלאות הלא יעילה, בו בזמן שגוברות הקריאות לניעור המגזר החקלאי המפונק.
מחירי האורז ביפן צנחו בזמן שהצריכה המקומית ירדה במחצית בחצי העשור האחרון, וישנם חששות שהמגזר החקלאי נרקב מבפנים למרות – ויש שאומרים בגלל – פרוטקציוניזם בן עשרות שנים.
חוואים מזדקנים מתמודדים גם מול תחרות מקומית חדשה, כשרשת המרכולים הגדולה במדינה, 'איון', זינקה לתוך עסקי האורז. "המצב חמור במיוחד – זהו השחר של זמן קשה במיוחד", אומר יושיטו ימדה, חוואי בן 66 מהעיר הצפון-מזרחית קיטקטה.
לא משנה אם מדובר במצע לפיסת סושי, בחלק חיוני בכמעט כל ארוחה או במרכיב מפתח בהכנת המשקה סאקה – האורז הוא המרכיב המרכזי, שאין שני לו, באוכל היפני, והוא נהנה ממעמד נערץ.
לפני מאות בשנים הוא שימש כמטבע המקומי, כסמל לעושר ולכוח וכטקס מנחה שעדיין מהווה חלק מרכזי בדת המקומית שינטו, והוא גם נכלל בטקס המסורתי של היאבקות הסומו. "דבר לא נעשה ללא אורז", אומר סצ'יקו גוטו, ראש אקדמיית הסושי של טוקיו – בית ספר להדרכת שפים.
ההערצה הזו תורגמה להגנה עוצמתית על שדות האורז הקטנים, שבהן טיפלו משפחות שירשו את האדמה לאורך הדורות – מה שמביא גם ליוקרה גדולה בחנויות.
במשך מאות שנים טוקיו ייצבה את המחירים באמצעות השליטה באספקה וענישה על ייצור יתר, וזאת במטרה להגן על החקלאים – בסיס מרכזי של מצביעים במדינה – משווקים עולמיים הפכפכים.
מדיניות זו, הידועה בשם "גנטן" ומתייחסת לגידול חקלאי בהיקף קטן, הצליחה ביעילות להפוך את עיבוד שדות האורז למשרה חלקית שנזנחה לטובת קרובי משפחה מבוגרים, בו בזמן שהצעירים עבדו במגזרים אחרים.
אך בדומה לשאר האנשים באומה מאפירה זו, מרבית החקלאים פורשים לגמלאות – ממוצע גיל הפרישה עומד על 66 שנים – ומעטים בלבד מעוניינים להחליף אותם. מצב זה הותיר כמעט 40 אלף דונם של אדמות חקלאיות ברחבי המדינה ללא שימוש – אזור הגדול כמעט פי שניים מטוקיו.
"מה שצריך לעשות הוא לעודד חוואים זקנים לפרוש, ואז לאסוף פיסות אדמה קטנות ולחברן לחלק גדול שיהיה בבעלות אדם בעל אמצעים כגון יוקוטה", אומר מסיושי הונמה, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת טוקיו.
על פי ההערכה של משרד החקלאות היפני, זניחת מכסי המגן האורז - שעשויים להגיע גם ל-778 אחוזים – יגרמו למחירים המקומיים ליפול בערך ב-3.2 דולרים לקילוגרם. מחיר שקית ממוצעת בת חמישה קילוגרמים במרכולים בטוקיו נע בין 16 ל20 דולרים – למעלה מפי שלושה משקית בגודל דומה בסידני, בנגקוק ובייג'ין.
למרות ההתנגדות לשינויים מצד שדולה החקלאות העוצמתית, כמה מגדלי אורז זקנים כגון ימדה מאשימים את מערכת התמיכות
למרות תוכניותיו לנער את הכלכלה, אבה נמנע מלהניף את הגרזן על מכסי המגן על האורז שזמן רב איש לא נגע בהם. המסים הותירו את הייבוא של אורז זר כזרזיף בלבד – 77 טונות בשנה שעברה לעומת ייצור מקומי של כמעט 8 מיליון טונות – והם נשארים מחסום משמעותי על שיחות אפשריות על סחר של טוקיו – כולל השותפות הטרנס-פסיפית בהובלת ארה"ב, שהינה הצעה על גוש סחר חופשי שבו חברות 12 מדינות.
למרות החשש שהתעשייה תתפורר אם תיאלץ להתמודד עם חברות בינלאומיות, יוקוטה מתעקש שתחרות עשויה להיות הזדמנות להגיע לשווקים חדשים. "אם האספקה שלנו תעלה מעל הצריכה המקומית, נביא אותה מעל לים – השותפות הטרנס-פסיפית לא תהווה איום במובן זה", הוא אומר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם