"כמו במצור": השכונות הירושלמיות שחיות תחת טרור

לא רק הרכבת הקלה. גם האוטובוסים אל שכונות פסגת זאב ונווה יעקב סופגים מטחי אבנים ו-65 אלף תושבי השכונות חוששים לצאת מהבית: "מפקירים אותנו. יש תחושה שמחכים למשהו יותר חמור כדי להתעורר"

יעל פרידסון | 26/10/2014 13:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
חיים תחת טרור: "אנחנו מרגישים במצור", אומרים תושבי פסגת זאב ונווה יעקב בעקבות ידויי האבנים על קו 25 בירושלים אתמול בלילה (שבת). אמש נרגם באבנים קו 25 בגשר עוזי נרקיס, המחבר בין שכונות צפון העיר לצומת הגבעה הצרפתית בסמוך לשכונת שועפט. לאחר תקופה ארוכה בה נמנעו התושבים לנסוע ברכבת הקלה בגלל ידויי האבנים היומיומיים, כעת גם הם חוששים לנסוע גם בקווי האוטובוסים.

עוד כותרות ב-nrg:
ריבלין בכפר קאסם: "באתי בשביל להזדהות עם כאבכם"
"אם גופת הדורס לא תועבר, ירושלים תבער"
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

"אנחנו במצור", אומרת דליה ברוך, תושבת שכונת נווה יעקב, "אני לא מרגישה ביטחון, גם ברכבת וגם באוטובוס. אני לא יודעת איך לנסוע. אני לא נוסעת ברכבת הקלה דרך שועפט, אני  נוסעת באוטובוס ויורדת בגבעת התחמושת ושם מחליפה לרכבת הקלה. מה לעשות? לנסוע במוניות? המצב על הפנים. המשטרה לא עושה כלום".

צילום: אי.פי.איי
''מרגישים יום אחרי יום את ההסלמה''. ערבים מיידים אבנים בירושלים צילום: אי.פי.איי
צילום ארכיון: פלאש 90
שכנות בעייתית. פסגת זאב וברקע מחנה הפליטים שועפט צילום ארכיון: פלאש 90

רחלי מאטו שושני, תושבת פסגת זאב מספרת כי זו לא הפעם הראשונה בהן נזרקות אבנים בנקודה זו: "מאז מבצע צוק איתן יש זריקות אבנים בגשר עוזי נרקיס, פשוט לא דיברו על זה עד עכשיו. מה שהמשטרה עושה, ושהם אומרים שהם מעלים בלוני תצפית לא גורם לנו להרגיש יותר בטוחים לא גורם לנו להרגיש יותר בטוחים. אנחנו מרגישים יום אחרי יום את ההסלמה. התחושות שלנו הרבה זמן לא טובות. אנחנו מרגישים שמפקירים אותנו. לא מתייחסים לאירועים. הפסקנו לנסוע ברכבות, באופן אישי הייתי נוסעת ברכבת יום יום ואחר הצהריים עם הילדים. אני מעדיפה להישאר בבית מאשר לסכן את החיים של הילדים שלי. יש תחושה שמחכים למשהו יותר חמור כדי להתעורר". 

חברת מועצת העיר, יעל ענתבי, תקפה את השר לביטחון פנים וראש הממשלה: "לא נותר לתושבי פסגת זאב אלא להסתגר בבתיהם או להתמגן ולשכב על הרצפה עם הידיים על הראש כשזורקים לעברם אבנים. זאת עד שראש הממשלה יתעשת ויצא מהקיפאון וייתן לכוחות הביטחון הוראה חד משמעית להשליט את הריבונות הישראלית בירושלים. חשוב לציין, כי פניתי פעמים רבות למשרד לביטחון פנים ואף ישירות לראש הממשלה בנושא ולצערי הם העדיפו לנקוט במדיניות בת-יענה ולא לטפל בדברים בעת התהוותם".

בעקבות ריבוי המקרים פנה הבוקר סגן ראש העיר עופר ברקוביץ מתנועת התעוררות אל שרת המשפטים ציפי לבני בבקשה להחמיר בענישתם של מידיי האבנים. "אני מודע לעובדה כי
  מדובר בקטינים וכי יכולת הענישה כלפיהם מוגבלת ועל כן אני מבקש ממך לקבוע הטלת קנסות כספיים גבוהים ומשמעותיים על המשפחות של משליכי האבנים על מנת לייצר הרתעה ולהוביל לשינוי מהותי של המצב", כתב ברקוביץ.

הפגיעות החוזרות ונשנות ברכבת הקלה הובילה להוצאת קרונות רבים מכלל שימוש וכתוצאה מכך- לפגיעה באיכות השירות. עד כה נפגעו כ-180 רכבות בשלושת החודשים האחרונים, והדבר בא לידי ביטוי בירידה בתדירות הרכבות ובצפיפות בקרונות. לדברי משה ברגר, תושב בית הכרם, הנסיעה ברכבת הקלה הפכה לבלתי נסבלת "זמן ההמתנה לרכבת בבוקר הכפיל את עצמו, ובערב אפשר לחכות לפחות רבע שעה לרכבת", מעיד ברגר, "אחרי פיגוע הדריסה חיכיתי 25 דקות לרכבת מהתחנה המרכזית. לתושבי פסגת זאב יש לפחות קווי אוטובוס אלטרנטיביים, אבל תושבי בית הכרם הם שבויים של הרכבת ואין לנו ברירה אלא לחכות". 

במשטרת ירושלים התגאו בשבוע שעבר בבלון התצפית החדש שמשקיף על שכונות בית חנינא ושועפאט, שאמור לספק למשטרה מידע בזמן אמת על מיידי האבנים. המצלמה בבלון התצפית יכולה לזהות אדם ברדיוס של חמישה קילומטרים בהשוואה לרדיוס של שני קילומטרים בבלוני תצפית רגילים.

אתמול דיווחה המשטרה כי בבית חנינא זיהה כח משטרה התארגנות של צעירים עם אבנים ועוד לפני שהם הספיקו ליידות אותם הם נעצרו על ידי כוחות משטרה ומג"ב. עוד התגאו בתגבור כמות השוטרים במחוז ירושלים בסוף השבוע, ובהוספת שתי פלוגות מג"ב. יש לציין כי בשבוע שעבר חלה ירידה בכמות ידויי האבנים על הרכבת הקלה, אך למרות זאת, המשטרה לא הצליחה למנוע את שני אירועי ידויי אבנים על תחבורה ציבורית ביממה האחרונה. אתמול בלילה כאמור הושלכו אבנים לעבר אוטובוס קו 25 ושמשות האוטובוס נופצו והבוקר יודו אבנים לעבר הרכבת הקלה בבית חנינא, ונגרם נזק לקרונות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...