בג"ץ נגד הכנסת: מקול העם ועד המסתננים
חוק עוקף בג"ץ שאישרה ועדת השרים הוא שלב נוסף במאבק בין הרשות המחוקקת לשופטת, שב-20 השנים האחרונות פסלה 12 חוקים
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
המאבק וכיפוף הידיים בין הרשות המחוקקת לשופטת בישראל איננו חדש אך הוא תפס תאוצה החל משנות ה-90. מתברר כי עד המהפכה החוקתית של נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרון ברק, בוטל רק חוק אחד של הכנסת ב-34 שנות קיומה של הדמוקרטיה הישראלית.
מציאות זו השתנתה בשנת 1992 אז חוקקה הכנסת שני חוקי יסוד מרכזיים שבעקבותיהם החל בית המשפט העליון לבטל בצורה רחבה יותר חוקים שחוקקה הכנסת. במילים אחרות, מאז שנת 1992 ועד היום ביטל בג"ץ 12 חוקים של הכנסת. מדובר בממוצע של ביטול חוק פעם בשנתיים.
בשנת 1969 פסל בג"ץ חוק של הכנסת משום שלדברי השופטים הוא נמצא כסותר הוראה של חוק יסוד. בעתירה זו התבקש בג"ץ לאסור על מימושו של סעיף 6 לחוק למימון המפלגות לקראת הבחירות לכנסת, בנימוק שהסעיף, שהעניק מימון רק למפלגות קיימות ומנע אותו ממפלגות חדשות, פוגע בעקרון השוויון של הבחירות שנקבע בסעיף 4 של חוק יסוד: הכנסת.
מקרה מעניין נוסף שאמנם לא קשור ישירות לפסילת חוק אולם מהווה התערבות ישירה של בג"ץ בדמוקרטיה הישראלית הוא המקרה של ההחלטה לסגור לעשרה ימים את העיתון הקומוניסטי קול העם.
בשנת 1953 פרסם עיתון "הארץ" ידיעה שלפיה מדינת ישראל עומדת להעמיד 200 אלף חיילים לרשותה של ארצות הברית להילחם במלחמת קוריאה. הידיעה הייתה משוללת יסוד, והממשלה הכחישה אותה, ואולם בינתיים שימשה הידיעה בסיס למאמר ביקורת חריף בעיתון "קול העם", שהיה ביטאונה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית ובעיתון אל-איתיחאד.
במאמר נכתב, בין היתר, שהממשלה מצטרפת ל"מחנה מציתי המלחמה" ו"מספסרת בדם הנוער הישראלי". שר הפנים, ישראל רוקח, החליט לסגור את "קול העם" לעשרה ימים ואת "אל-איתיחאד" ל-15 ימים, וזאת מתוך שימוש בסמכותו לפי פקודת העיתונות "להפסיק את פעולתו של עיתון אם התפרסם בו דבר העלול לסכן את שלום הציבור". העיתון עתר לבג"ץ בטענה שנפגע חופש הביטוי.
השופט שמעון אגרנט קיבל את עתירת העיתון בהתבססו על מגילת העצמאות, ובפסק דין מנומק ביסס את חופש הביטוי כזכות עילאית במשפט החוקתי בישראל, וקבע בזאת לממשיכי דרכו מאז את הדרך שבה ניתן להגן על זכויות האזרח וחופש הביטוי, כאשר הם מתנגשים עם אינטרסים אחרים, נוגדים. בפסק הדין נקבע "מבחן הוודאות הקרובה", לפיו כאשר חופש הביטוי מתנגש עם אינטרס מוגן אחר, ייסוג חופש הביטוי רק כאשר תתקיים ודאות קרובה לפגיעה ממשית ורצינית באינטרס האחר.
המציאות המשפטית שנהגה במדינה השתנתה בשנת 1992 אז קיבלה הכנסת שני חוקי יסוד חדשים, "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", ו"חוק יסוד: חופש העיסוק". חוקים אלו כללו "פיסקת הגבלה" לפיה אין לפגוע הזכויות המעוגנות בהם, אלא "בחוק, לתכלית ראויה, ומטעמים של טובת הכלל" (חוק יסוד: חופש העיסוק) או "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש" (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו).
חוק יסוד: חופש העיסוק אף כלל "הוראת שריון" לפיה אין לשנותו אלא ברוב מוחלט של חברי הכנסת. בעקבות החוקים האלו קבע נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק כי "אם עד עתה ניתן לשופטים 'נשק קונבנציונלי' לטיפול בחקיקה בדרך הפרשנות, וליצירת משפט מקובל ישראלי, הרי עתה ניתן לשופטים 'נשק לא קונבנציונלי' לביטול דבר חקיקה שאינו מקיים את דרישת חוקי היסוד", וכי "מעתה, בית המשפט יוכל לא רק לפרש חוק הנוגד את עקרונות היסוד, אלא גם להצהיר על בטלותו. ברק כינה התפתחות זו בשם "המהפכה החוקתית".
יש לציין עוד כי בעקבות החוקים החדשים התברר שאף על פי שפעמים רבות עתירה לביטולו של חוק מוגשת לבג"ץ, הרי הסמכות לבטל חוק נתונה לכל בית משפט. דוגמה לכך הייתה בפסק דין הנדלמן של בית משפט השלום בתל אביב, שבו בוטל סעיף בפקודת מס הכנסה, בנימוק שהוא נמצא בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק.
בעקבות המהפך החוקי בישראל מצא בית המשפט העליון, בעיקר בשבתו כבג"ץ, 12 מקרים שבהם חוק פגע פגיעה לא חוקתית בזכויות אדם, וביטל או תיקן את החוק. להלן רשימת החוקים שבוטלו:
1. הוראה בסעיף 48 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות שקבעה שמי שעסק בניהול השקעות פחות מ-7 שנים נדרש לעבור מבחן כדי להמשיך בכך.
2. הוראה בסעיף 237א לחוק השיפוט הצבאי שקבעה שניתן לעצור חיילים ל-96 שעות בלי לראות שופט.
3. סעיף 3(7) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) שנתן רישיון לערוץ 7 לשדר שידורי רדיו ללא מכרז שוויוני (פגיעה בתחרות החופשית כחלק מחופש העיסוק).
4. הוראות בסעיפים 134, 135, 37, 46, 1 בתוספת השנייה, ו-52 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות שהגבילו את זכות המפונים מגוש קטיף וצפון השומרון לפיצוי.
5. סעיף 5ג לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) שמנע מפלסטינים לתבוע את המדינה אם נפגעו על ידי כוחות הביטחון, גם במהלך פעולה שאינה מלחמתית.
6. תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר שאפשר הקמת בית סוהר בניהול פרטי במתכונת ניסיונית.
7. סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) שאפשר לדון בהארכת מעצר של עצור החשוד בעבירת ביטחון שלא בנוכחותו.
8. חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם שהתיר את דחיית גיוסם של בני הישיבות.
9. סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה ששלל זכאות לגמלת הבטחת הכנסה ממי שבבעלותו או בשימושו רכב.
10. הוראות בסעיף 11(ב) לפקודת מס הכנסה שהעניקו הטבות מס ליישובים על ידי ציונם בגוף החוק וללא קריטריונים שיוויוניים.
11. סעיף 30א כנוסחו בתיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) שאפשר להחזיק במשמורת במשך שלוש שנים מסתנן חסר מעמד בישראל.
12. תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) שאפשר להחזיק במשמורת במשך שנה מסתנן חדש שנכנס לישראל, וכן אפשר להחזיק מסתננים ב"מתקן שהייה פתוח".
מקרה מיוחד היה חוק האזרחות והכניסה לישראל, שהגביל את יכולתם של אזרחים ישראלים לחיות בישראל עם בני זוג, הורים או ילדים מיהודה ושומרון.
בפסק הדין הראשון בעניין החוק, משנת 2006, חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיא בדימוס דאז מישאל חשין סברו שהחוק חוקתי, וחמישה בראשות הנשיא דאז אהרן ברק סברו שלא. השופט אדמונד לוי, שהיה לשון המאזניים, עמד בפסק דינו על לבטיו הרבים ועל נטיית לבו להצטרף לעמדת ברק, אך נמנע מלבטל את החוק וקבע: "הצבתה של מסגרת על פיה יידרשו המשיבים להעמיד בתוך תשעה חודשים הסדר משופר, היא סבירה".
משום כך הצטרף לעניין הסעד לדעתו של השופט חשין בדבר דחיית העתירות וסיים את דבריו באומרו: "אם לא ישכילו המשיבים למלא אחר שהתבקשו, ספק בעיני אם יוכל החוק להתמיד ולצלוח את הביקורת השיפוטית גם בעתיד". לאחר עתירה נוספת נגד החוק, נפסק בשנת 2012, ברוב דעות של שישה שופטים כנגד חמישה, שהחוק הוא חוקתי ואין לבטלו (לדעת המיעוט הצטרף הפעם השופט לוי, בפסק דינו האחרון בבית המשפט העליון, שקבע שהחוק אינו חוקתי ומתח עליו ביקורת חריפה).
מקרה מיוחד נוסף היה סעיף שהופיע מדי שנה, מאז 1982, בחוקי התקציב השנתיים, והעניק קצבת הבטחת הכנסה לאברכים - בזמן שחוק הבטחת הכנסה שלל אותה מהם,
בית המשפט פסק שחוק יסודות התקציב קובע שתמיכה במוסדות צריכה להיות שוויונית, וחוק התקציב מתקצב למעשה ישיבות, וישיבות בלבד, באופן לא שוויוני. בית המשפט לא פסל את הסעיף, אך קבע שלא ייכלל בחוק התקציב הבא. בתגובה לפסק הדין החליטה הממשלה להעניק מלגות לימוד לאברכים, והחלטה זו נפסלה אף היא על ידי בית המשפט.
בנוסף לחוקים אלו, קבע בג"ץ בארבעה מקרים, שנפגע עקרון השוויון בבחירות שבסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, שלא ברוב הדרוש לכך, והורה לרשות המבצעת להימנע מלפעול לפי התיקונים כל עוד לא יתקבלו ברוב הדרוש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם