ליברמן במפעל בערד: "אדאג שימשיך לעבוד"
בפגישת שהתקיימה בין ישראל ביתנו לנציגים ממפוטרי מפעל המגבות בעיר הדרומית הסבירו העובדים לשר על הדחיפות שבהצלתו. ח"כ אבקסיס תקפה: "איפה שר התעשייה בנט? הוא צריך למצוא פתרון"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"מגבות ערד זה מותג שמוכר בכל בית בישראל, ולמדינה יש אחריות. אי אפשר להתעלם מכך. אנחנו נחושים לעשות הכל כדי שהמפעל ימשיך לעבוד", הבטיח ליברמן לנציגי העובדים המפוטרים במהלך הישיבה.


הרצל בן-זקרי, מנהל התפעול של מפעל המגבות בעיר, הסביר לשר ליברמן על הקשיים שמערימה המדינה על המפעל. "אנחנו מחויבים ב-60 אחוז מס על הדלק לתעשייה. תאגידי המים גם העלו את התעריפים ב-350 אחוזים. על הארנונה אנחנו משלמים שני מיליון וחצי שקלים בשנה. אנחנו רק מבקשים עזרה של המדינה, שתפחית מעט מההוצאות עד שנסתדר בעצמנו. לא יותר מזה".
נעמי ביטון, מנהלת משאבי האנוש במפעל, אמרה כי "הממשלה צריכה לראות גם את הפחחים והעובדים מלמטה, לא רק את ההיטקיסטים. מישהו יודע מה זה אורג? אלו אנשים מקצוענים ברמה עולמית, שצריכים עכשיו ללכת לחפש עבודה".
ח"כ אורלי לוי אבקסיס שהייתה נוכחת בישיבה עקצה בדבריה את השר נפתלי בנט: "חסר פה מסביב לשולחן שחקן אחד מרכזי - שר התעשייה. מה התשובה שלו? הוא לא יכול לסגור תעשיות בלי לתת חלופות. לתת כל היום דוגמאות על אקזיטים זה יפה בין החבר'ה, אבל אילו פתרונות מספק שר הכלכלה לערד ולפריפריה בכלל?"
זוהיר אבו-עגאג, אחראי משמרת מהפזורה הבדואית, העובד במפעל יחד עם חמישים עובדים נוספים מהמגזר סיפר לשר ליברמן שלחם בצה"ל וב"צוק איתן". "אנחנו לא רוצים לאבד את האימפריה של 'מגבות ערד'. במקום בהתנחלויות תשקיעו בתעשיות. בלי תעסוקה לאן נלך - לפשע?"
ראשת העיר טלי פולסקוב אמרה כי "אנחנו בנקודת זמן שבה אי אפשר להמשיך. אין זמן לחכות. אם העובדים ילכו הביתה, הם לא יישארו וימתינו כאן. זו מלחמה על הבית ועל הפרנסה שלהם. זה המומנטום להציל את העיר, שהיא אגב העיר היהודית היחידה בכביש 31. אם המפעל ייסגר תיכנס לכאן אוכלוסייה חלשה, וכולם יודעים על מה אני מדברת".
מוקדם יותר ערכה סיעת ישראל ביתנו ויושב ראש ליברמן סיור במפעל "מגבות ערד" שעתיד להיסגר, בליווי ראשת העיר טלי פולסקוב. "דווקא היום, ביום פתיחת מושב החורף, חשוב מאוד שסיעת ישראל ביתנו מתכנסת כאן במפעל בערד", אמר ליברמן לפני שנכנס למפעל כדי להיפגש עם עשרות המפוטרים שהתגודדו בחוץ כשהם אוחזים בידיהם במכתבי הפיטורים.
"לא באנו עם הבטחות או הצהרות, באנו להקשיב ולשמוע ואנחנו נבחן מה ניתן לעשות. בכל אופן, מהמצב כאן בערד אי אפשר להתעלם. אנחנו יכולים להתחייב רק דבר אחד לעשות את המקסימום", הבטיח השר בכניסה למפעל.
העובדים המאוכזבים ותושבי ערד נוספים שהצטרפו לתמוך בחבריהם המפוטרים תקפו בתגובה לדברים את המבקרים מישראל ביתנו ואמרו כי "זה מאוד יפה לבוא לבקר עם כל הפמליה הזו. אתמול ראשת העיר עלתה לישיבת ממשלה בירושלים, אבל אף אחד בכלל לא הסתכל עליהם והתייחס אליהם״, זעק עזריאל שטרנליכט, תושב ערד. ״אם ליברמן בא לפה, שיבוא עם הצהרות. כנראה ככה מתנהלת המדינה - לספר למאתיים מפוטרים שאין לו הצהרות אבל נדבר עליכם? זו בדיחה גרועה מאד".
מרינה קוגן, שהיא, בעלה ושני בניה פוטרו מהמפעל, פרצה בבכי ואמרה ל-nrg: "אני בת 52. לאן אלך עכשיו?
עובדת אחרת טענה כי עוד ניתן להציל את המפעל. "אפשר לתת מענקים ודחיפות, להזרים גז טבעי. אפשר עוד להציל את המפעל ולמנוע מכל כך הרבה אנשים להפוך למובטלים", היא הסבירה. "אנחנו לא נתמכי סעד. לא רוצים טובות מאנשים אחרים. רק רוצים לעבוד, לחם לילדים שלנו וכבוד. אנחנו לא מבקשים כלום מעבר לזה. במשך השנים אף אחד לא עשה כלום כדי למנוע את המצב שהגענו אליו. איפה הייתם עד היום? ברגע שהוא יעזוב את ערד - בזה זה נגמר", אמרה אניטה רוזנבאום, תושבת ערד.