מבוכה לשב"ס: שכחו את גואל רצון בדרך לביהמ"ש
להקראת גזר הדין של גואל רצון שהורשע בעבירות מין במשפחה, אונס, מעשה סדום, וביצוע מעשים מגונים ב-21 נשותיו ובקטינות התייצבו קורבנותיו, נציגת התביעה והסנגוריות, אך רצון עצמו לא התייצב לדיון. גזר הדין נדחה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
להקראת גזר הדין של גואל רצון התייצבו קורבנותיו, נציגות התביעה והסניגוריות בשעה תשע בבוקר, הזמן בו נקבע הדיון. אך רצון עצמו לא התייצב. זאת בשל העובדה ששירות בתי הסוהר לא הביא איתן לדיון. מהשב"ס נמסר כי "בעקבות תקלה במערכת הזימון הממוחשבת האסיר יצא ברגעים אלה מבאר שבע". עוד הוסיפו כי "ממשק העבודה הממוחשב בין הארגונים יבדק למניעת מקרים דומים בעתיד".
לאחר הגעתו וגזר הדין של בית המשפט תבוא למעשה הפרשה החמורה לסיומה. גזר הדין של רצון שהורשע בשורה של עבירות מין בנשותיו ובקטינות. כמו יתר הדיונים במשפט, יינתן בדלתיים סגורות.
בחודש ספטמבר הרשיע הרכב השופטים מרים דיסקין ורענן בן יוסף בראשות השופטת נורית אחיטוב את רצון בביצוע עבירות מין בשש נשים שהתלוננו נגדו, חלקן בנותיו, אך זיכה אותו מאישום החזקה בתנאי עבדות.
כתב האישום שהוגש נגד רצון לפני ארבע שנים כלל עבירות של החזקה בתנאי עבדות, עבירות מין במשפחה, אונס, מעשה סדום, וביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות בשש מתוך 21 נשותיו ובקטינות, וכן קבלת דבר מה במרמה.
בדיון לטיעוני העונש שנערך בשבוע שעבר דרשה הפרקליטות עונש מאסר חמור של עשרות שנים. העונש המרבי על עבירת אינוס במשפחה עומד על 20 שנה, ורצון הורשע בביצוע עשרות עבירות שונות לאורך שנים.
זיכויו של רצון מסעיף העבדות עורר תחושות קשות בקרב קרבנותיו. "בית המשפט הכשיר חוקית את ריבוי הנשים בישראל. אני הייתי בעבדות טוטאלית, ואם מדינת ישראל לא הייתה משחררת אותי, אני הייתי במאסר עולם״ אמרה מעיין, אחת מנשותיו של רצון.
הרכב השופטים נימק את החלטתו בכך ששליטה נפשית אינה כלולה בעבירת ההחזקה בתנאי עבדות שניתן להרשיע בגללה. "במישור העובדתי, הנאשם ניצל את המתלוננות כלכלית והפעיל עליהן מערך יעיל של לחצים נפשיים ומניפולציות", כתבו השופטים, "עם זאת, כל המתלוננות העבירו את שנות ילדותן בחברה נורמטיבית והיו מודעות לשוני שבין החיים הרגילים לבין החיים לצד הנאשם".
השופטים הוסיפו כי "לא נשללה מהן גישה למידע לפיו, ניתן לנהל חיים תקינים שלא לצד הנאשם. לא הופעל נגדן באופן רציף אמצעי לחץ מלבד איומים בענישה באמצעים פנטסטיים, או בהעדפת אחרות על פניהן כשותפות מיניות ואימהות לילדיו. לא נעשתה כל פעולה המעמידה בפניהן מחסום שאינו נפשי מלעזוב. אנו סבורים, שלא למקרים מסוג זה נועדה עבירת ההחזקה בתנאי עבדות כפי שנחקקה, וככל שכוונת המחוקק הייתה לאסור גם את קיומן של קבוצות שוליים או 'כתות' כגון זו שבמרכזה עמד הנאשם, היה עליו לעשות כן בלשון מפורשת ולא בדרך של היקש מעבירה שנועדה למגר תופעה אחרת".
בכתב האישום שהוגש בחודש דצמבר 2010 נטען כי "הנאשם יצר לעצמו בקרב הנשים מעמד ודימוי של כל יכול, של מי שניחן בכוחות על וביכולות ריפוי, הרס וקללה ובאמצעות אלה רכש שליטה מוחלטת בחייהן, ברצונותיהן, במחשבותיהן, ברגשותיהן ובתפקודן".
כתב האישום תיאר את מסכת ההתעללות והשעבוד של רצון כלפי הנשים ומציג כיצד "בדרכי השפעה רבות ומגוונות שנקט הנאשם" הוא הביא אותן לכדי תלות מוחלטת בו. "בין היתר בכך שנטע אצלן במתכוון תפיסת מציאות מעוותת, לפיה האמינו והשתכנעו כי כל ישותן, מהותן, וחייהן הפיסיים והנפשיים שואבים את חיותן ממנו ומתקיימים בזכותו, וכי ניתוקן ממנו אל תוך העולם החיצון והסובב אותן יביא לחדלונו".
עוד נטען כי "הנאשם לכד את הנשים אל תוך מבנה קבוצתי אנושי שלבש אופי של 'פסאודו משפחה', הסובב סביב פולחן דמותו, ובתוכו הפך את הולדת ילדיו אל מטרה מרוממת ומכוננת שעל הנשים לשאוף לה, וכל זאת כדי להאדיר ולפאר אותו ובמקביל לשרתו ולספק תא כל צרכיו".
בנוסף נכתב כי רצון התעמר בנשותיו, ביזה אותן וגילה כלפיהן יחס המבטל את אישיותן ועצמאותן. "הנאשם רמס את דימויין וערכן העצמי של הנשים בעיניהן, בידל אותן מכל קשר חברתי לרבות ממשפחותיהן, ובכך פגע בשיקול דעתן וברצונן החופשי באופן ששיעבד אותן אליו ולרצונותיו".
כתב האישום תיאר כיצד בתה של אחת מנשותיו של גואל, שפיתחה בו תלות, ביקשה ממנו רשות ממנו לקעקע את גופה בדמותו, וכיצד כאשר אותה ילדה חשה כאב בחזה, ניצל רצון את המצב ובמסווה של טיפול רפואי נגע וצבט אותה כשהוא מתעלם מתחנוניה.
עוד נטען כי רצון נגע בגופה של הילדה במספר הזדמנויות נוספות, ובאחד המקרים אף אנס אותה. כעבור חודשיים הוא שב ואנס אותה, כשהוא מתעלם ממחאותיה. על פי כתב האישום, באותו מקרה מסר לה רצון כרית על מנת שתוכל לכסות בה את עיניה.
בסעיף אישום אחר נטען כי כאשר לבתו של רצון מלאו 13, הוא הורה לה להתגורר בדירה נפרדת מאמה ומאחותה. כשהגיעה לגיל 15, ובמשך שנתיים תמימות, קיים עמה יחסי מין וביצע בה מעשי סדום כמעט מדי יום. הפרקליטות טוענת כי בשל הסיטואציה המשפחתית בה גדלה הילדה היא לא התנגדה למעשיו של אביה. התובעת טוענת כי רצון ביצע מעשים מגונים גם באחותה של הילדה.
רצון מואשם גם כי אנס בת משפחה נוספת בת 18 בתדירות של אחת לחודשיים.
לרצון מיוחסות עבירות מין נוספות בנשותיו, בנותיו ובקרובות משפחתן .הפרקליטות טוענת כי הוא דרש מרוב נשותיו לקעקע את גופן בשמו, וכי קבע ששמות ילדיו יפארו את שמו, יצביעו על שייכות הילדים אליו ויכילו בתוכם את שמו. כמו כן ציווה רצון על הילדים בבית לנשק את רגליו בכל פעם שנכנס הביתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם