פרופסור אומן: "מטרות האדם – אוכל וסקס"
בהרצאה באוניברסיטת אריאל אמר פרופ' אומן "מטרותיו של האדם בסופו של דבר הן אוכל וסקס, מניעים כמו כבוד עצמי, נקמה ותרומה לזולת כפופים להשגתם"
את הציטוט הזה אמר חתן פרס נובל פרופסור ישראל אומן בכנס באוניברסיטת אריאל. בכנס שיזם ד"ר ינון צוקרמן מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל, בחסות העמותה הישראלית לבינה מלאכותית, העניק פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה ב- 2005, הרצאת אורח, בה הציע גישה מגשרת היוצרת סינתזה בין הגישה הכלכלית הניאו-קלאסית ובין גישת הכלכלה ההתנהגותית.
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תורת המשחקים ועולם השידוכים
בתחילת הרצאתו בחר פרופסור אומן להדגים את השימוש בתורת המשחקים לחקר תחום השידוכים בין בני זוג ובין חברות בעולם. "כאשר ישנם 20 בנים ו- 20 בנות, ולכל בן ובת יש סדר עדיפויות לגבי בן המין השני. עולה השאלה בתחום חקר הכלכלה וההתנהגות האנושית, האם אפשר ליצור מערכת יציבה, כזו שבה לא ייווצר מצב ששני בני זוג שאינם נשואים זה לזה מעדיפים אחד את השני. אין בעיה אם יש אחד ש'פוזל' לכיוון משהי אחרת אך היא אינה מעוניינת בו, זה קורה הרבה בחיים, לא לי כמובן", אמר פרופ' אומן וכל האולם צוחק. עם זאת ציין אומן כי "השימוש בתורת המשחקים כדי לחקור באופן ממשי מציאות של שידוכים לא יעיל, שהרי אנשים לא משתדכים כך, אלא נפגשים, מכירים וכך זה קורה".
אלא שהוא סיפר כי בעיית שידוכים מסוג זה אכן התרחשה בפועל בארה"ב בשנות ה-40, כאשר נוצר מצב שבתי חולים הציעו לסטז'רים להתמחות אצלם, בכל פעם בשלב מוקדם יותר של הלימודים, עד למצב שבו הוגשה להם הצעה מיד עם ההרשמה ללימודים, בשל מסחור בסטאז'רים.
בשל כך נקבע חוקית, שאין להציע ללסטודנטים פני תום השנה האחרונה ללימודים ונקבע מועד. כתוצאה מכך, מיד בתום הלימודים קיבל הסטודנט חבילת מברקים בחצות והיה צריך לתת תשובה למברקן תוך מספר דקות. מצב זה, היה בלתי אפשרי וגרם לכאוס. איגוד בתי החולים, פיתח תוכנת מחשב שפתרה את הבעיה.
אומן אמר ש"בתי החולים הצליחו להתמודד עם המצב הבעייתי הזה עוד לפני שפותחה תיאוריה מתמטית המראה שיהיה סדר ההעדפות אשר יהיה, תמיד ישנה מערכת שידוכים יציבה. המציאות יצרה בפועל את הצורך באלגוריתם שפתר את הבעיה הקשה שהשפיעה על גיוס העובדים לבתי החולים".
האבולוציה של הרציונאליות והכבוד העצמי
בשלב שני של ההרצאה התמקד פרופסור אומן בהבנת חילוקי הדעות בין הגישות השונות בעולם חקר הכלכלה המודרני והציע הצעת גישור שמתווכת בין המחלוקות השונות בתחום. לדבריו "ב-2002, זכו בפרס נובל לכלכלה ורנון סמית ודניאל כהנמן. סמית הוכיח שבני אדם הם רציונליים, כלומר אדם יעשה את המקסימום כדי לקדם את מטרותיו. ואילו כהנמן הוכיח שבני אדם אינם רציונליים".
ביחס לכך ציין אומן את ההסבר של החוקר טברסקי (שעבד עם כהנמן ונפטר לפני קבלת הפרס), שהסביר את ההבדל בין הגישות בכך שסמית התייחס למציאות השכיחה, למה שקורה בדרך כלל, ואילו כהנמן התייחס למצבים יוצאים דופן ל"לפעמים". כך ששניהם צודקים.
אומן הזכיר דוגמא מישראל בה פרסם פרופ' משה ארנס בעיתון "הארץ" בו טען כלפי אומן, מה קורה עם השחקנים אינם רציונאליים? כמו האיראנים למשל. אומן הסביר שהאיראנים מאד רציונאליים "רק שהמטרה שלהם שונה משלנו".
הרציונלויות דחפה אותנו לפעול כדי לחזק את הכבוד העצמי שלנו. הוא גורם לנו לשאפתנות לאט לוותר, וכלן בחשבון הכללי גם כבוד הוא כלכלי ורציונאלי.
מושגים אבולוציונים שיש להם רציונאליות מהחיים. יש כלל אבוצלומיוני אחר שאתה לא יכול שכבוד אנושי יותר חשוב מ-2- דולר.
הוא אף הוסיף כי "בסופו של עניין ע"פ הפילוסוף הגרמני היגל, יש תזה (קלאסית) יש אנטי תזה (התנהגותית) ויש סינתזה ביניהן. התזה הקלאסית בה האדם פועל לקידום מטרותיו, אנטי תזה שהיא הכלכלה ההתנהגותית שבה האדם עלול לפעול באופן לא רציונאלי. הסינתזה בין שתי הגישות קשורה לכללים - רציונאליות של כללים, במצב בו צריך להחליט על פעולה, האדם יבחר את הכלל הטוב ביותר למילוי מטרותיו. אלא ש"רציונאליות של כללים" פועלת ברוב המקרים אך לא תמיד, מדובר בתהליך אבולוציוני, נלמד ומדובר בתפקוד לא מודע. למשל אחד הכללים הוא למצוא אוכל במקום בו ניתן למצוא אוכל, לפי ניסיון נרכש".
כדוגמא לטענה זו סיפר פרופסור
מחקר אקדמי - היגיון למידה. הדבורים ימותו ולא יבינו שהמציאות השתנתה. אין מצבים כאלה בחיים. להמשיך את הפער בין מחקר. אבולוציה. למה מחקר באוניברסיטה על כלכלה לא יכול להכיל את כל המסקנות.
בהקשר לכך הביא פרופסור אומן דוגמא למציאות בה סטודנט יסרב לרווח בגלל מעשה שבעיון הראשון נראה מנוגד לרציונאליות שלו אלא שמה שמוביל את הסירוב הוא התניה אבולוציונית שפועלת בדרך כלל למען האינטרס של האדם. "סטודנט שמנהלים אתו מו"מ יסרב לקבל 20$ כשהצד השני מרוויח 80$. הכלל של "נותנים לך קח" לא פועל פה. לטענת החוקרים הסטודנטים לכאורה פעלו באי רציונאליות תוך התייחסות לנושאי כבוד עצמי. אלא שניהול מו"מ ושלא ייצא לך שם של "פראייר"– הם חשובים אבולוציונית כדי לשרוד ולכן זו פעולה רציונאלית לסרב לקבל 20$. בניסוי זה הטענה היא מציעים לך 20$, רציונאלית הסטודנט היה אמור לקחת אבל הכלל שעובד כאן הוא לא לאפשר לאנשים לבעוט לך בבטן, יש פה גאווה, כבוד עצמי, עלבון ונקמה" קבע אומן.
יש שני כללים יסודיים לא תבין קבלת החלטות אצל בן אדם. הרצון לשרוד ולהעביר את הקיום שלי הלאה. אני מצעי לבן אדם משכורת של 30 אלף דולר בהנחה שהוא רווק, תגיד הוא לא רציונאלי. לא מבין כלום בחיים. הרצון שלנו. זה קורה שחברות עושות - מציעות כסף גדול. מודלים כלכלים צריכים לקחת בחשבון את היצרים העמוקים של האדם. לא מוכנים להיות סטסטיים. ה-20 אלף איש לא יעמדו בציפיות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם