
עשרים שנה לשלום עם ירדן
בימים אלה מציינים עשרים שנה לשלום עם ירדן. זו הזדמנות להזכיר יוזמות קודמות להשגת הסדר עם הירדנים. אפרים לפיד משתף

(צילום: באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון) מערכת IsraelDefense
זו הזדמנות להזכיר כמה יוזמות של אנשי מודיעין ביחסים עם ירדן טרם הסכם השלום. בן-גוריון הטיל על ראובן שילוח להוביל במהלך מלחמת העצמאות משא ומתן סודי אשר הוביל להסכם הפסקת אש עם ירדן בירושלים. בהמשך קיימו ראובן שילוח וסא"ל משה דיין שיחות עם המלך עבדאללה אשר הביאו בסיום להסכם שביתת הנשק ברודוס ב-3 באפריל 1949. הם המשיכו גם אחר כך במשא ומתן עם המלך עד מאי 1951. בדיונים אלה רצה המלך, בין היתר, כי ישראל תוותר על רמלה ולוד לטובת ירדן, ולחליפין כי תאשר להחזיר את פליטי שתי הערים לבתיהם. חודשיים אחר כך נרצח המלך בעיר העתיקה בירושלים על כי קיים מגעים עם ישראל. משך שנים התנהלו יחסים חשאיים בין ירדן וישראל.
אחד הביטויים היום-יומיים לקשר יוצא דופן זה לעומת שאר מדינות ערב היה חילופי עיתונים ? נציגי ישראל (שוטרים מהמחלקה לתפקידים מיוחדים) היו מעבירים במעבר מנדלבאום ואחר כך בגשר אלנבי את העיתונים הישראליים (כולל ג'רוזלם פוסט שהמלך חוסיין רצה במיוחד) וקבלו תמורתם מנציגי ירדן עיתונים ירדניים ומארצות המפרץ. יוזמה של ראש אמ"ן אלוף מאיר עמית בשנות השישים נועדה ליצור קשר עם ירדן במטרה להביא לסיום הסכסוך. עמית ראה פעולה זו כיוצאת דופן מתוך שלל הפעולות שלו כראש אמ"ן.
בנובמבר 1962 דיווחו אנשי אמ"ן-מחקר על התערבות חתרנית מצרית כנגד המשטר הירדני במגמה לחסל את המלך חוסיין. עמית החליט לשגר מסר למלך באמצעות קצין הקישור הירדני בוועדת שביתת הנשק מייג'ור דאוד, בו הציע למלך, כי ישגר את ראש המודיעין הירדני גנרל יאסין להיפגש אתו. המלך שלח את נציגו האישי, ראש לשכת החצר אמיל ג'מיעאן והפגישה התקיימה ב- 14 בנובמבר 1962 בשטח ההפקר בלטרון. מהצד הישראלי השתתפו יוסי כלב ורפי ישראלי קציני מנגנון שביתת הנשק הישראלים וזאב בר לביא ( ביבר) ראש המדור הירדני באמ"ן-מחקר, שהיה מומחה מוביל לנושא הירדני בקהילת המודיעין.
בפגישה הציע אלוף עמית כי יוקם קו ?שר ישיר בין הישראלים לירדן. פגישה שנייה נערכה במעבר מנדלבאום ב-18 בנובמבר 1962 ובה נמסרה למייג'ור דאוד רשימת האנשים החשודים בחתרנות בירדן, אך לדאבון הלב לא היה המשך לקשר זה . ב-1987 נערכו דיונים בין שמעון פרס, אז שר החוץ, והמלך חוסיין בעניין יוזמה ישראלית-ירדנית לפתרון המצב שנודעה בשם "הסכם לונדון". שניהם הסכימו כי מסמך ההבנה שגובש ביניהם יועבר לאמריקאים במגמה שיוצג כיוזמה אמריקנית. פרס סירב להראות את המסמך לראש הממשלה שמיר, ובעקבות כך ראה שמיר עניין קנוניה, וביטל את הרעיון מכל וכל.
כתוצאה מכישלון יוזמה זו החליט המלך חוסיין למשוך את ידו מהגדה המערבית ב-1988 ולהניח את הפלסטינים לנפשם. ב- 1994 התקיימו מגעים אינטנסיביים בין ירדן וישראל לקראת הסכם שלום. איש מפתח, אשר ליווה את היחסים המיוחדים הללו משך שנים, היה אפרים הלוי בתפקידיו השונים במוסד (לימים היה ראש המוסד) ובראש המשלחת הישראלית לדיונים עמד השופט אליקים רובינשטיין.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg