ראשי » חדשות » בארץ

חברון: נחשפה עיר יהודית מתקופת בית שני

בחפירות בתל חברון התגלה יישוב יהודי מתוכנן היטב, ובו מקוואות, אזור תעשייה לייצור כלי חרס, יין ושמן. במקום נמצאו גם ממצאים נדירים מתקופת אברהם אבינו ודוד המלך, וחומת הביצורים הארוכה בישראל

חברון מאז ולתמיד - שלב ההוכחות: הוכחה היסטורית מרעישה לקיומו של יישוב עירוני יהודי בחברון בתקופת בית שני נחשפה לאחרונה בתל חברון, בנוסף לממצאים מרשימים מחברון של תקופת האבות – 1,700 שנה קודם לכן.

עוד כותרות ב-nrg:
• ריאיון מיוחד: החבר הבדואי של יהודה גליק
• טקס הוקרה למפקדי "צוק איתן": "לא הופתענו"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מדובר בחשיפה של עיר יהודית מהמאה הראשונה לספירה המתוכננת היטב, ובה מבני מגורים צפופים וגרם מדרגות. הממצא המרשים ביותר מיישוב קדום זה הוא שני מקוואות ציבוריים – עדות לאופייה היהודי של אוכלוסיית חברון ולמנהגי טהרה מיוחדים לאזור. כמו כן התגלו מערכת ניקוז עירונית ואזור תעשייה מפותח לייצור כלי חרס, יין ושמן זית.
 
הממצאים הנדירים נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במהלך השנה האחרונה בתל חברון המוכר בשם תל רומיידה. עבודות החפירה, שהתבצעו בשטח בן דונם לערך, הן מיזם של המכון ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, בשיתוף עם רשות העתיקות ובניהולם של ד"ר דוד בן-שלמה ועמנואל אייזנברג. המיזם הארכיאולוגי, שנדחה במשך שנים, יצא לפועל בעקבות מאבק עיקש של ח"כ אורית סטרוק מול שר הביטחון, ובסיועו של שר השיכון אורי אריאל.

הממצאים הקדומים יותר מתוארכים לתקופת חייו של אברהם אבינו, לפני 3,800 שנים, ולתקופת דוד המלך, לפני 3,000 שנה. מתקופת האבות נחשף ביצור ברוחב 3.5 מטרים, אשר חוזק אלף שנה מאוחר יותר בתקופת דוד המלך, שאף הוא חי בחברון.

ד"ר דוד בן-שלמה, עמית מחקר באוניברסיטת אריאל, מסר ל-nrg כי דבר קיומו של ביצור רחב היקף היה ידוע, משום שקטע קטן שלו נחשף בעבר. עם זאת, בחפירות הנוכחיות נחשף חלק גדול מתוואי החומה באזור הדרום-מזרחי של התל, והשטחים שנחפרו בעבר חוברו לכדי שישים מטרים רצופים של קו החומה. יש מקטעים שהחומה נשמרה בהם עד לגובה של ארבעה מטרים, שבמקור נישאה לגובה רם יותר. החומה מתוארכת לתקופה הכנענית התיכונה, בשנים 1750-1550 לפני הספירה. היא בנויה מאבני גוויל המונחות זו על זו, וביניהן מילוי של אבנים קטנות.

קיים דמיון רב בין חברון הקדומה לבין עיר דוד. שני האתרים ממוקמים במקום הנמוך ביותר בסביבה, ובסמוך למעיין. דמיון נוסף בין שתי הערים הוא בשיטת הביצור שלהן ובשימוש המחודש שנעשה בחומה הזו בתקופת המלוכה הישראלית.

ד"ר דוד בן-שלמה מסביר כי אלף שנה מאוחר יותר, ב-700-600 לפני הספירה, בסוף תקופת המלוכה, עמדה החומה עדיין על תלה אלא שהיא חוזקה בקיר תמך חיצוני נוסף, שאף הוא נבנה מאבני גוויל. רוחבו הוא 1.60 מטרים, והוא מתארך על פני כל 60 המטרים של החומה המקורית. "החומה שימשה את העיר בכל אותה תקופה – במשך כאלף שנים. אנחנו רואים גם את השלב האחרון לאחר תקופת בית שני, כשלא השתמשו בה עוד והיא החלה להתמוטט, ואבניה נגנבו לשימוש חוזר. למרות זאת, היא נשתמרה בחלקה הגדול".
 

למה חיזקו את חומת העיר הדרומית של חברון? אולי בעקבות מסע סנחריב, אולי בשל חשש ממתקפות מהדרום, מצד אדום או מצרים. לדברי בן-שלמה, אף שהארכיאולוגים ידעו שבתקופת המלוכה הישראלית חברון הייתה מבוצרת, לא הייתה הוכחה לכך. "עכשיו מצאנו הוכחה ברורה עם תִארוּך על ידי חרסים, צלמיות וטביעות חותם למלך, כך שברור לנו מי בנו אותה ומתי", אמר מנהל המיזם.

אחד הממצאים המרגשים הוא טביעת חותם למלך עם תבליט של דו-כנפית (ציפור - ד.מ.). על החותם מתנוסס כיתוב עברי עתיק שנמצא בתוך המפולת של החומה. האותיות שמופיעות בו הן "לשמ-יהו בן מכ-", והכוונה היא אולי לשמעיהו בן מכר.

ממצאים מרשימים נוספים שנחשפו לראשונה בחפירה זו קשורים לסוף תקופת בית שני במאה הראשונה לספירה. השכונה העירונית הצפופה שנחשפה כאמור בתל חברון היא חלק מעיר גדולה יותר – מהתקופה הרומית הקדומה – ששכנה על גבי התל המקראי. הממצא המרשים ביותר מאותה תקופה הוא שני מקוואות טהרה גדולי ממדים בתוך אותו רובע. גרם מדרגות רחב הוביל מפנים התל, שהיה מרכז היישוב, אל ברכת מקווה גדולה.

המקווה הראשון נחשף בסוף גרם המדרגות, 14 במספר, שחלקן כוסו על ידי המים. זוהי ברכה גדולה באורך שישה מטרים, ברוחב 4.5 מטרים ועומק 3.2 מטרים, החצובה בסלע. בשל גודלה, ברור כי מדובר במקווה ציבורי. הקירות בנויים מיציקה של אבנים ושכבות טיח לבן, בדומה למקוואות באזור הר הבית. המדרגות חולקו לשלושה נתיבים באמצעות שני מעקים – ייתכן כדי שתהיה הפרדה בין הכוהן הטמא היורד לבין הכוהן הטהור העולה. המקווה הדומה היחידי המחולק לשלושה נתיבים נתגלה באזור קומרן.

גם המקווה השני שנחשף בתל חברון, גדול ומרשים כקודמו, מחולק לשלושה נתיבים, וד"ר בן-שלמה מציין כי העובדה שיש שני מקווים דומים מצביעה על כך שמדובר במנהג מקומי. לצד המקווה השני התגלתה ברכה או מאגר מים הקשור אליו.

בחפירות נחשפו גם שני מבני מגורים ובהם שרידי שרפה: קנקנים עם חרצני זיתים שרופים, כלים נוספים ומפתח ארכובה מברזל, שנמצא בסמוך לפתח יחד עם מסמרי הברזל. סירי בישול הרודיאניים וכלי אבן –

ספלים וקדרות, שאינם סופגים טומאה – מצביעים גם הם על אופיו היהודי המובהק של היישוב.

בסמוך לעיר התגלה כאמור אזור תעשייה שהיה מופרד משטח המגורים, ובו כבשן תנור לכלי חמר, וכן מערכת ברכות רדודות, ריבועיות ומטויחות לניפוי וטיוב טין. מתקנים דומים מאותה תקופה נמצאו בירושלים. ממצא מרשים נוסף הוא מערכת ניקוז בתעלות לאורך היישוב. באזור התעשייה נמצאו גם משטחי דריכה – גתות ליין ובתי בד. תעשיית הקרמיקה, השמן והיין מצביעה על אופיו העירוני של היישוב.

החפירות הסתיימו החודש, ובהמשך מתוכננת עונת חפירות נוספת שמטרתה לסיים את חשיפת החומה בכל האזורים האפשריים, ולהשלים חפירה של כמה בריכות ומתקנים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...