אינתיפאדת הזיקוקים: "מתייחסים לזה כמו לנשק"
רקטות האש הצבעוניות מופנות בתקופה האחרונה בכינון ישיר לעבר כוחות הביטחון. לאחר שנים של עצימת עיניים החלו במשטרה לפעול נגד כלי הנשק החדש. הבעיה המטרידה מאחורי התופעה המסוכנת: הספקים הם יהודים וסייענים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ירושלים בוערת כבר יותר מחודש והתושבים הערבים בעיר מספרים כי כוחות הביטחון הגבירו את הנוכחות ואת הפעילות המבצעית. "כוחות של משטרה ומג"ב נכנסים לשכונות ומבצעים מעצרים", מספר תושב בשכונת שועפאט. "ההתמקדות היא בזיקוקים. מתייחסים לזה כמו לנשק, ואפילו יותר גרוע מנשק. עצרו את כל מי שמוכר זיקוקים וכל מי שמצאו אצלו בבית נלקח לחקירה. מרגישים שכוחות הביטחון הישראליים העלו הילוך והם נכנסים הרבה יותר חזק לשטח".
הפעילות המואצת של כוחות הביטחון נגד חשודים בירי זיקוקים, והמעצרים שבאו בעקבותיה, הגבירו את הלחץ בקרב הצעירים בשכונות מזרח ירושלים. "אני לא אתפלא אם בימים הקרובים יהיה עוד צעירים כמו מועתז חיג'אזי שירה ביהודה גליק, או מבצע פיגוע הדריסה עבד א־רחמאן שלודי", אמר תושב סילוואן, שעה לפני פיגוע הדריסה שביצע איברהים אל־עכרי, שבו נהרג קצין מג"ב ג'דעאן אסעד.
הוא ממשיך: "אנחנו רואים את הכוחות שנכנסים לפעילות בהר הבית ובשכונות הערביות. הצעירים הערבים בירושלים מתארגנים ונכנסים גם הם לפעילות מואצת. העובדה שאין מנהיגות מובילה למציאות מסוכנת. הצעירים הללו מסתירים את הפעילות מההורים שלהם. אנחנו, המבוגרים, יודעים שבשטח מסתובבים צעירים שיכולים להיות המפגעים הבאים". מול הפעילות של המשטרה ושל מג"ב בשטח, מתארגנות קבוצות של צעירים, והן אוספות מודיעין נגד כוחות הביטחון. "הם יודעים בדיוק מתי ומאיפה הכוחות מגיעים, ומאיפה כדאי לתקוף אותם", מספר תושב שועפאט.
קשה למצוא אנשים שמוכנים לנדב מידע על דרכי הרכישה של הזיקוקים ועל השימוש בהם. אבל אף שהמכירה והקנייה נעשות במחתרת, מדובר בחלק בלתי נפרד מאמצעי הלחימה של ערבים ישראלים ופלסטינים שפועלים נגד כוחות הביטחון ונגד תושבים ביהודה ושומרון ובירושלים. במהלך מבצע 'צוק איתן' קראו פלסטינים מיו"ש ברשתות החברתיות לתמוך בתושבי עזה ולהצטרף לירי הרקטות מעזה באמצעות ירי זיקוקים. "עלינו להוכיח את נאמנותנו לאחינו בעזה", נכתב בפוסט בקבוצה של צעירים משכם.
"לוחם שחוטף זיקוק למקום לא מוגן, עשוי להיפגע באופן קשה. זיקוק לראש מטווח קצר יכול להסתיים גם במוות", אומר גורם במשמר הגבול ל-nrg. "חייבים לומר את האמת, נושא הזיקוקים והשימוש בהם נגד כוחות הביטחון לא חדש. מה שכן אפשר לומר זה שיש עלייה בהיקף השימוש, ובעובדה שהזיקוקים הפכו לחלק בלתי נפרד מכל הפגנה או הפרת סדר שמתפתחת בעקבותיה. זה לא היה ברמה הזו.
"זיקוקים הם נשק מסוכן. לשמחתנו אנחנו לא מכירים מקרים של פגיעה חמורה, בגלל הזהירות והיחס לזיקוקים כאל כלי נשק לכל דבר. היו כבר מקרים שלוחמים של מג"ב נפגעו באורח בינוני מירי של זיקוקים". בהפרות הסדר האחרונות בירושלים, צברו לוחמי משמר הגבול ניסיון בהתמודדות עם הנשק החדש. "בניגוד לאבן, שהפגיעה שלה היא בדרך כלל שטחית, או בקבוק תבערה, שרואים אותו עף והמהירות שלו נמוכה, לזיקוקים יש מהירות גדולה וגם יכולת חדירה מוחשית", אומר הגורם. "אם אני מעמיד לוחם ממוגן מול 'כוורת' זיקוקים ויורה אותה מטווח קצר, אי אפשר להבטיח שהלוחם יצא ללא פגע".
הגורם מציין כי בשביל למנוע פגיעה בכוחות, השאיפה היא להרחיק את היורים כמה שיותר. ככל שהמרחק מהירי גדול יותר - כך יכולת הפגיעה תפחת, ורמת הנזק תרד. "תחשוב שכדור בעובי 38 מילימטר עם יכולת תעופה של 40 מטר לגובה, נורה עליך ממרחק של עשרה מטרים. זה כוח עצום שיכול להעיף פרצוף של בן אדם", אומר אוהד ברט, מפעיל זיקוקים מורשה. "לפי מה שראיתי, השימוש הנפוץ של המתפרעים הוא מכוורות של 12 זיקוקים, בעובי של 38 מילימטר. אם מדברים על זיקוקים גדולים יותר, של 45 עד 100 מילימטר, הנזק הרבה יותר משמעותי".
ייבוא, מכירה והפעלה של זיקוקים די־נור נמצאים תחת פיקוח משרד הכלכלה. הקריטריונים נוקשים, ובעקבות האירועים האחרונים צפויים להיות חמורים עוד יותר. על פי נתונים שקיבלנו מהמשרד, בארץ ישנם כיום שמונה יבואנים מאושרים של זיקוקים וכ־800 מפעילים שצריכים לעבור קורס מיוחד ותקופת חניכה תחת מדריכים מוסמכים.
המפעילים נדרשים לעבור ריענון בכל שלוש שנים כדי לקבל אישור הפעלה. רק מפעילים מורשים יכולים לרכוש זיקוקים, ומפעיל שמוכר לצד שלישי מסתכן בשלילת הרישיון. בארץ אין מפעלים לייצור זיקוקים, ולכן מרבית החומרים מיובאים מסין. לארץ נכנסות בממוצע כ־13 מכולות של זיקוקים בשנה. במשרד הכלכלה הבהירו כי מי שעובר על 'חוק חומר נפץ' דינו שנתיים עד חמש שנות מאסר. בעקבות האירועים האחרונים ישנה כוונה של השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', להעלות את הענישה לעד עשר שנות מאסר בפועל.
"התקנות לשמירת זיקוקים בישראל מחמירות מאוד", מספר אוהד ברט. "אני בתור מפעיל מוסמך עם רישיון יכול להזמין זיקוקים לאירוע מיבואן זיקוקים מורשה. ליבואן הזיקוקים שאני עובד איתו יש בונקר מיוחד שנמצא בתמנע. אני מזמין יום לפני האירוע והוא משנע אותם ברכב להובלת חומרי נפץ, שלנהג שלו חייב להיות רישיון מיוחד. בגלל הרגישות של חומרי הנפץ בזיקוקים, מספיק אפר חם של סיגריה כדי להדליק כוורת שלמה".
השר לביטחון הפנים קיים בתחילת השבוע דיון בהשתתפות נציגי משטרת ישראל, השב"כ, משרד הכלכלה, משרד המשפטים והפרקליטות בנושא המאבק בירי הזיקוקים. "תופעת ירי הזיקוקים צריכה לעמוד בראש סדרי העדיפויות של המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, ויש לראות בה משימה לאומית המחייבת שילוב זרועות ושיתוף פעולה של כלל הגורמים המעורבים", אמר השר.
אהרונוביץ׳ ביקש לקדם הוראת שעה שתאסור ייבוא זיקוקים קטנים שבהם משתמשים בין היתר מפרי הסדר בירושלים נגד כוחות הביטחון. ברט לא בטוח שהחמרת התקנות תועיל בצמצום ירי הזיקוקים. "כל הזמן מקשים על מפעילי הזיקוקים במטרה להפחית את הירי הבלתי חוקי", הוא אומר, "אבל בפועל נוצרת מציאות הפוכה. אני מעריך ש־90 אחוזים מאלו שיורים זיקוקים עושים זאת באופן לא חוקי".
למרות הניסיונות להחמיר את מכירת הזיקוקים, הפלסטינים לא מתקשים למצוא ספקים. "תבוא לכאן בעוד שעה ואני מביא לך איזה זיקוק שאתה רוצה", אומר לי סולימאן בכניסה לפארק התעשייה בברקן. "יש פה מלא", הוא מסביר. "אתה יודע, עושים חאפלות, חתונות או חגים כמו הרמדאן. חייבים לירות זיקוקים. זה משמח".
כשאני שואל על מקור הזיקוקים, סולימאן מצביע לאחור וחושף מידע מעניין: "אנחנו קונים את כל הזיקוקים שלנו מהמתנחלים. יש פה מישהו בברקן שמוכר לכל האזור. לכפרים פה מסביב, לסלפית ולשכם". כשאני מנסה להבין במי מדובר, סולימאן משתתק. "זה עסק שיש בו הרבה כסף. לא אומרים מה שלא צריך להגיד", הוא אומר. על מוכר הזיקוקים מברקן מספרים עוד שמונה פלסטינים לפחות. כל אחד מאזור אחר. השומר בכניסה למתחם התעשייה בברקן הודה באוזניי שהרבה אנשים מגיעים לאזור התעשייה כדי לקנות זיקוקים, אבל לא ידע להפנות אותי לאדם שמוכר אותם.
ר', תושב הכפר כיפל־חארס שבשומרון, אומר שאין פיקוח אמיתי על זיקוקים בשומרון. "יש הרבה ספקים פלסטינים", הוא אומר. "יש כאלו שנתפסים, אבל לרוב הפיקוח על זה חלש מאוד. הצבא נמצא מסביב לכפר שלנו ורואה שיורים עשרות זיקוקים כמעט בכל לילה. אף אחד לא מגיע ולא שואל שאלות".
הרשות הפלסטינית מנסה להוכיח שהיא פועלת נגד תופעת הזיקוקים ברחוב הפלסטיני. המשטרה הפלסטינית דיווחה בעבר על מבצעים שבהם נלכדו מצבורי זיקוקים, ומשרד החינוך הפלסטיני יצא אפילו בקמפיין במטרה להסביר את הסיכונים הכרוכים בשימוש בהם. "בכפר שלנו הצבא לא נכנס כדי למנוע ירי או לטפל במכירה או הפצה", אומר ר'. "המשטרה הפלסטינית צריכה תיאום ביטחוני כדי להיכנס לכפר. זה לוקח כמה שעות ולכן אין סיכוי שהם ייכנסו".
תושב כפר־ברא שליד כפר־קאסם מספר גם הוא על אדישות לנוכח ירי הזיקוקים. "לא אכפת להם אם נפצע אצלנו במגזר מישהו", הוא אומר. "אצלנו מוכרים את זה בחנויות של אוכל. המשטרה לא מגיעה אלינו. ירו אצלנו זיקוקים ומישהו התלונן למשטרה. עד שהגיעה ניידת כולם הלכו הביתה. מרחק של שני קילומטר לקח להם לעשות 45 דקות. אין פיקוח רציני ולאף אחד לא אכפת".
תושבי ירושלים מספרים על תקופה ממושכת שבה העלימה המשטרה עין מתופעת הזיקוקים. "יש אצלנו ספקים של זיקוקים שהמשטרה לא נוגעת בהם כי הם סייענים", מספר ע', תושב אחת השכונות הערביות בירושלים. "יש פה סוג של הסכמה שבשתיקה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מתמודדת בחודשים האחרונים עם תופעה שבה נורים זיקוקים מסוגים שונים ובכינון ישיר לעבר השוטרים. מדובר בתופעה מסוכנת שיש בה חשש לפגיעה בחיי אדם. הנושא נמצא בחקירה נרחבת. בנושאי האכיפה ישנה בימים אלו עבודת חקיקה שמרחיבה את העונשים הקבועים בחוק למיידי אבנים, וכחלק מסעיפים אלו תהיה התייחסות גם לנושא. המשטרה תפעל בנחישות ותגלה אפס סובלנות נגד מפרי הסדר שמסכנים את שלום הציבור. כל אירוע יטופל במהירות וביעילות עד להשבת השקט לירושלים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם