Israel Defense

החורף האיראני - הסכם או מלחמה

החורף הקרוב צפוי להיות חם, חם מאוד במזרח התיכון. הבחירות לסנאט שהסתיימו בניצחון לרפובליקאים מעלות את הלחץ לקראת הכרעה בנושא האיראני - הסכם או מלחמה. פרשנות

עמי רוחקס דומבה | 06/11/2014 14:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 מערכת IsraelDefense
כצפוי, בחירות חצי הקדנציה בסנאט האמריקאי העבירו את הכוח לרפובליקנים. המשמעות היא, שאובמה כנראה לא יוכל להעביר את ההסכם עם איראן ב-24 לחודש, עוד כשלושה שבועות.

מה המשמעות של בחירות אלו בהיבט ההסכם עם איראן? הסנקציות לא עבדו, ואי אפשר לעכב את המו"מ. אובמה יראה חלש בעיני העולם אם הוא ידרוש עיכוב, וארה"ב תאבד את ההשפעה החלקית שעוד יש לה כיום במדיניות חוץ. יתרה מכך, גם איראן לא תעמוד בעוד עיכוב. הסנקציות ומחירי הנפט שירדו מתחת ל-80 דולרים העמידו את טהרן עם הגב לקיר. כלומר, גם אובמה וגם איראן צריכים הסכם או מלחמה בסוף החוד.

אובמה מבין שהפתרון לעיכוב תכנית הגרעין הוא הסכם או מלחמה עם איראן. הסכם הסנאט לא ייתן לו, ולמלחמה הוא לא רוצה לצאת. הפתרון מבחינתו טמון בהסכם עוקף סנאט או לחילופין להסתמך על הצעת חוק בסנאט שתיתן גיבוי לתקיפה ישראלית.

הסכם או ניסוי גרעיני

נכון להיום, נראה כי ההסכם מתרחק. אובמה חייב לאשר אותו בסנאט רפובליקאי, וזה לא יקרה. לפחות לא במתווה הנוכחי שמשאיר את ידה של איראן על העליונה. הרפובליקאים לא חושבים שמעצמה כמו ארה"ב צריכה לוותר למדינה כמו איראן. וויתור כזה יזרז את התפוצה של הנשק הגרעיני בעולם ויצמצם את מרחב הפעולה במדיניות החוץ של ארה"ב.. אם לא יהיה הסכם, סביר להניח שאיראן תשאף לביצוע ניסוי גרעיני כמהלך אסטרטגי למנוע תקיפה עתידית עליה. כל מדינה שתרצה לתקוף את טהרן במקרה כזה, תצטרך לקחת בחשבון שהאייטולות ('המשוגעים') ישתמשו בפצצות הגרעין שברשותם נגד התוקפן או נגד מטרות שייצרו כאוס עולמי וימוטטו את הכלכלה העולמית.

כלומר, מהרגע שהסנאט מבטל את ההסכם של אובמה, שעון העצר מתחיל לתקתק לקראת ניסוי גרעיני איראני. במצב כזה, נפתח חלון הזמן למלחמת 'הגנה עצמית' מצד ישראל. האיראנים כנראה מבינים זאת, ולכן שלחו את חיזבאללה לחמם את הצפון. אם תפרוץ מלחמה עם איראן, חיזבאללה ייקח בה תפקיד מרכזי.

תמיכה בתקיפה ישראלית

אם ההסכם לא יאושר, אובמה יכול לשבת על הגדר. הוא יכול לצאת לציבור האמריקאי ולהטיל את האשמה לכישלון על הרפובליקאים, כולל כל מה שיקרה בעתיד מול איראן. במקרה כזה, אובמה 'יוצא נקי' ולמעשה מחכה לאחד משני מקרים - ניסוי גרעיני איראני או תקיפה ישראלית. בסתר, הוא מייחל לאשרור הקונגרס את הצעת החוק בשם Nuclear Weapon Free Iran Act of 2013 שהוצגה כבר בדצמבר 2013 וטרם עברה הצבעה. הצעה זו כוללת התנייה של תמיכה צבאית אמריקאית בתקיפה ישראלית.

גם אובמה מבין שלסיים קדנציה שניה עם פצצת גרעין איראנית אי אפשר. מצד שני ארה"ב לא יכולה להכריז מלחמה על איראן. אז עדיף לו להשתמש בישראל כזרוע ביצוע. אם התקיפה תצליח, הוא ייקח קרדיט. אם היא תיכשל, הוא יאשים את הרפובליקאים.

הסכם 'עוקף סנאט'

לצד זאת, אובמה עדיין לא ויתר על נתיב 'עוקף סנאט'. כלומר, להימנע מהצבעה על ההסכם בקונגרס ובסנאט. לצורך כך הוא יכול לסגור עם איראן הסכם לא רשמי יחד עם שאר המדינות השותפות למו"מ ואז הוא לא חייב את אישור הסנאט. גם אם הוא יעשה זאת, הוא עדיין יהיה בבעיה כי את הסנקציות על איראן יכול לוותר רק הקונגרס. במקרה כזה, אובמה יכול להוציא 'צו נשיאותי' כדי לבטל חלק מהסנקציות. כלי נוסף שאובמה מנסה לגבש כדי לעקוף את הקונגרס הוא ערוץ בנקאי ישיר בין ארה"ב לאיראן תחת המונח "blessed channel".

במקרה כזה, תתאפשר העברת כספים בין בנקים אמריקאים לאיראניים למטרות מסוימות כמו אוכל, תרופות, לימודים וכו'. ייתכן אפילו שתחת ההבנה הזו איראן תוכל לקבל גישה לחלק מה-100 מיליארדי דולרים מרווחי נפט שכרגע מוקפאים בחשבונות שונים בעולם. הסכם לא רשמי, צווים נשיאותיים וערוץ בנקאי, יאפשרו לאובמה להציג לציבור האמריקאי פתרון דיפלומטי מוצלח מול איראן. במקרה כזה, תקיפה ישראלית תיתפס כבגידה בארה"ב. כדי להרוויח מהנתיב הזה, אובמה צריך לסגור בחדרי חדרים עם האיראנים, הסינים והרוסים שאיראן תחכה עם ניסוי גרעיני עד אחרי 2016 ולמעשה הבעיה תתגלגל לנשיא הבא של ארה"ב. עד אז אולי הסנאט ישנה צדדים, הציבור האמריקאי יתעסק בדברים אחרים, והמציאות תאפשר הכלה של איראן גרעינית.

דיל: הסכם עם הפלסטינים במקום איראן

נקודה נוספת, היא הסכם הקבע עם הפלסטינים. מדובר על שני נושאים קשורים - איראן ופלסטין. מספיק לאובמה הסכם אחד כדי להיזכר כנשיא מוצלח. אובמה מוכן לוותר על איראן, אם הוא ישיג הסכם בין ישראל לפלסטינים. ביניים או קבע, לא משנה. העיקר שהציבור האמריקאי יראה אותו על מדשאות הבית הלבן עם נתניהו ואבו מאזן. מבחינתו, 'דיל' כזה עם הרפובליקאים יכול לעבור. כלומר, אתם תאשרו את הצעת החוק שתיתן לישראל תמיכה צבאית באיראן, אני אביא את ההסכם לסנאט כדי להכשיל אותו, וביד השנייה, אתם תתמכו בי בהסכם עם הפלסטינים. במצב כזה, לרפובליקאים יהיה קשה להגיד לא. גם הם יודעים שאי אפשר להשאיר את המזרח התיכון כמו שהוא, ועדיף הסכם ביניים עם אבו מאזן על פצצה איראנית בעשור הקרוב.

כנראה שגם נתניהו מבין זאת.

כדי להקטין את עוצמת התגובה של טהרן כלפי ישראל, אובמה בגיבוי הסנאט, יכול 'לסגור' עם האיראנים שההתקפה תהיה כירורגית רק על תשתיות הגרעין - מגורי האייטולות יישארו מחוץ לתחום, כך גם מתקנים אסטרטגיים של צבא איראן. בהסכם כזה, ישראל וארה"ב יתקפו את אתרי הגרעין הידועים לשירותי הביון של המדינות, איראן תירה מספר טילים קונבנציונליים שייורטו על ידי ה"חץ 3", וישראל תיכנס לעימות מוגבל עם חיזבאללה בצפון. החמאס, שהיה החזית הדרומית של איראן, יצא מהמשחק במבצע "צוק איתן" ובמסגרת שיתוף הפעולה ישראל-מצרים. זה מחיר שכולם מוכנים לשלם. איראן תשלם קצת, ישראל קצת, אובמה קצת והרפובליקאים קצת.

מציאות כזו יכולה להיות נקודת שווי משקל מקובלת על כולם. במצב כזה נתניהו יוכל לאזן את הסכם הביניים עם אבו מאזן בניצחון על איראן, האיראנים יישארו עם צבא ותכנית גרעין חלקית, אובמה ישיג הסכם שלום במזרח התיכון והרפובליקאים ייקחו קרדיט על התקיפה באיראן ועל תמיכתם בהסכם השלום בין ישראל לפלסטין.

אין ספק כי החודש הקרוב הוא קריטי לישראל. אם אובמה יצליח להגיע להסכם מול איראן, לא תהיה מלחמה, אבל המצב האסטרטגי של ישראל ישתנה לעד. אם לא יהיה הסכם, אנו כנראה צפויים למלחמה בחורף הקרוב.

לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
-->

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...