אמוניה: ממלחמת העולם הראשונה עד לתעשייה
אירוע דליפת האמוניה בעמק חפר הוא תזכורת לסכנה שיש בגז ששימש להרג המוני של חיילים ונמצא היום בריכוזים גבוהים במרכזי אוכלוסייה
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
האמוניה נוצרת באופן נורמאלי בגוף חי בתהליך חילוף החומרים של חומצות אמינו. בריכוזים גבוהים האמוניה רעילה ולכן היא מפורקת על ידי הכבד בתהליך מורכב לשתנן, המסולק באמצעות הכליות אל השתן. הצטברות של אמוניה בדם בשל הפרעה לתהליך זה נקראת היפראמונמיה והיא תופעה מסוכנת שעשויה לגרום אף למוות. שאיפת אמוניה בכמויות קטנות הייתה בעבר שיטה מקובלת להעיר אנשים מעלפונם. שאיפת אמוניה בריכוזים העולים על 25–35 חלקים למיליון עשויה לגרום לנזק חמור לריאות ואף למוות.
מתקן האמוניה במפרץ חיפה
צילום ארכיון: ראובן קסטרו
השימושים העיקריים באמוניה הם כחומר גלם בתעשייה וחומר המיועד לתהליכי קירור במפעלים ומתקני אחסון. חומר זה נפלט לסביבה כגז חסר צבע אך בעל ריח חריף. מדובר בחומר שיכול לגרום לגירוי חריף בעיניים ובמערכת הנשימה. בחשיפה לריכוזים גבוהים גורמת לכוויות קשות שיכולות לגרום לעיוורון, פגיעות קשות בריאה ומוות. בישראל מרבית האמוניה נמצאת במיכל אחסון גדול במפרץ חיפה ומשם היא מועברת למפעלים שונים, בדרך כלל לתהליכי קירור במפעלי מזון.
מה יקרה לאנשים שייחשפו לגז הרעיל?
מי שייחשף אליו בריכוז גבוה מחצי אחוז באוויר, ימות מחנק בתוך פחות מחמש דקות. מי שיהיה בטווחים רחוקים יותר, יש לו סיכויים לשרוד אבל יסבול מפגיעות קשות ביותר בדרכי הנשימה. צריך לזכור כי גז האמוניה שימש כנשק קטלני בלוחמה הכימית של מלחמת העולם הראשונה. הוא הוכח כיעיל למדי בהרג המוני של חיילים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם