החוק של יעלון: כהונת הרמטכ"ל תימשך 4 שנים
ההכרזה על אייזנקוט כרמטכ"ל הבא של צה"ל יכולה להתבצע ממש בכל יום. בשבוע הבא יובא המינוי לאישור ועדת טירקל וזה יהיה סופי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לכאורה, מדובר בעניין טכני, שכן מרבית הרמטכ"לים, כולל הנוכחי, רא"ל בני גנץ, סגרו ממילא ארבע שנים בתפקיד. ואולם, למעשה, סוגיית השנה הרביעית בכהונתו של כל רמטכ"ל, הייתה השוט שבו השתמש שרי ביטחון כלפי הרמטכ"לים "שלהם" והגפרור שהצית את אבק השריפה שמרחף ממילא בתווך שבין לא מעט שרי ביטחון לרמטכ"לים.
תזכורת: יעלון עצמו יצא מצה"ל מתוסכל לאחר שלא קיבל שנה רביעית כרמטכ"ל משר הביטחון שאול מופז, שלמעשה הדיח אותו מהתפקיד בשליחותו של ראש הממשלה אריאל שרון, שרצה את דן חלוץ כרמטכ"ל יותר "נוח" לביצוע ההתנתקות. עכשיו, כשר ביטחון, הוא יוזם את החוק שיקצוב מראש את כהונת הרמטכ"ל, כמו שיש חוק לגבי הכהונה של ראשי השב"כ והמוסד (חמש שנים).
בלי קשר לחוק החדש, יעלון מנהל את הליך בחירת הרמטכ"ל הבא בשקיפות שלא הייתה כמותה: כל התייעצות שהוא מקיים עם גנרלים בדימוס מדווחת כמעט במקביל לתקשורת, וכמובן גם ה"ראיונות" שנערכו למועמדים ביום שלישי השבוע.
זה לא אומר שהמשחק לא סגור מראש - האלוף גדי אייזנקוט הוא המיועד לרמטכ"ל הבא. כל הגנרלים שעמם התייעץ יעלון תמכו במינויו, אבל יעלון לא היה צריך ראיונות או התייעצויות בשביל ההחלטה הזאת. זה גם לא אומר שלא יהיו ניסיונות למנוע את המינוי בבג"ץ. להפך, כנראה שיהיו עתירות. וכך זה יתנהל: ההכרזה על אייזנקוט כרמטכ"ל הבא של צה"ל יכולה להתבצע ממש בכל יום. בשבוע הבא, כנראה, יובא המינוי לאישור ועדת טירקל למינויים בכירים במגזר הביטחוני (שאישרה לפני ארבע שנים את מינוי של יואב גלנט לרמטכ"ל, לפני שבוטל מאוחר יותר).
שבוע או שבועיים אחרי כן יובא המינוי גם לאישור הממשלה. אם יהיו עתירות לבג"ץ, הן יהיו סביב מעורבותו של גדי אייזנקוט ב"פרשת הרפז" או לגבי תאונה שהתרחשה בעת שאייזנקוט היה אלוף פיקוד הצפון (עתירה של משפחה שכולה). לעומת זאת, שאלות לגבי מנהיגותו של אייזנקוט, האחריות שלו לכשל המנהרות ב'צוק איתן' ואפילו החזון שלו לצה"ל, כלל לא יעלו לדיון בפני ועדת טירקל או שרי הממשלה. גם התקשורת תמעט לעסוק בשאלות אלה, בפסטיבל שילווה את המינוי.
בינתיים, הדמות המקופחת במרוץ לרמטכ"לות היא האלוף יאיר נוה. הוא עשה קריירה ארוכה, חזר לשירות מהאזרחות אחרי מלחמת לבנון השנייה, והיה קבלן ביצוע מהמעלה הראשונה כסגן רמטכ"ל. נוה קיבל הבטחה מפורשת להיות מועמד ריאלי לרמטכ"לות (הבטחה שבגללה נשאר בצה"ל בשנתיים האחרונות) ללא תפקיד של ממש, ובכל זאת התקשורת אינה סופרת את מועמדותו. נראה שגם שר הביטחון לא.
אבל הליך מינוי הרמטכ"ל היה יכול להיות הרבה יותר גרוע: במהלך השבועות האחרונים הגיעו לצמרת הגבוהה ביותר של הצבא שמועות על כך שיש גורמים שמפשפשים בעברם של המועמדים המובילים לתפקיד, ואוספים עליהם חומר. חלק מהשמועות ייחסו את איסוף החומר, ללא בסיס מוכח כלשהו, למקורביו של האלוף במילואים יואב גלנט, תחת הספקולציה שיואב גלנט ינסה לפסול את מועמדותם של אייזנקוט ונוה, כדי לקבל את הרמטכ"לות שניתנה לו, אך נלקחה ממנו, בסבב הקודם.
ייתכן כי השמועות והרוחות הרעות שכבר החלו לנשב במטה הכללי, היו הסיבה לכך שיעלון נקט צעד יוצא דופן ערב ראש השנה, כשהרג את מועמדות גלנט לתפקיד עוד לפני שהתרוממה בפועל, בכך שהכריז כי המועמד לרמטכ"לות יגיע
ומה לגבי הרמטכ"ל המכהן בני גנץ? חוץ מהביקור בבנימין ביום שלישי, הוא היה עסוק השבוע עד מעל לראש בתחקירי 'צוק איתן' שמסוכמים יום אחרי יום, ויוצגו לסגל הפיקוד הבכיר כולו בעוד שבוע וחצי.
לאחר הצגת התחקירים צפויה סדנה מטכ"לית לגיבוש אסטרטגיה חדשה לצה"ל. וזהו מבחינת גנץ. בפברואר הוא שוב יעלה על אזרחי (בפעם הקודמת שבה יצא לאזרחות הוא נקרא לחזור לשירות, לאחר ביטול המינוי של גלנט). גנץ היה מועמד מספר שלוש לרמטכ"לות. גדי אייזנקוט קיבל מאהוד ברק הצעה לכהן כרמטכ"ל עוד לפניו, אך ענה שגנץ ראוי ובשל יותר. עכשיו עומד להגיע גם זמנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם