מחקר: כמה באמת גדול ארסנל הנשק הגרעיני הישראלי?
טילי יריחו, נשק טקטי, צוללות עם ראשי נפץ גרעיניים וטייסות F-16 חמושות: מכון מחקר אמריקאי טוען כי בניגוד להשערות עד כה, מאגר הנשק הישראלי קטן בהרבה משחשבנו. הפצצות של צה"ל נועדו בעיקר לייצר הרתעה, ולא ישמשו בקרב אלא רק כ"מכה שנייה"
עוד כותרות ב-nrg:
- בשל המצב: נתניהו מכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני
- תיעוד: טיל ברק 8 משוגר בהצלחה
- נעצר חשוד ברצח נועה אייל: בן 38, נשוי ואב לילדים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מחקר חדש של האנס כריסטנסן ורוברט נוריס, מומחים לביטחון גרעיני בפדרציית המדענים האמריקאים, שפורסם בביטאון של מדעני גרעין, טוען כי מרבית ההשערות שהועלו עד היום מוטעות. לדבריהם, ארסנל הנשק הישראלי קטן בהרבה ממה שמוערך כיום, וישראל מחזיקה רק בנשק להשמדה המונית ולא בטילים גרעיניים טקטיים.
בכתבה שפורסמה במגזין "ביזנס אינסיידר" על ידי ארמין רוזן, הוזכר כי ישראל לא חתומה על האמנה לפירוז גרעיני (NPT), אם כי ככל הנראה היא השיגה יכולות גרעיניות עוד לפני שהיא נכנסה לתוקף, לאחר שזכתה לסיוע בבניית מתקניה מצרפת, החתומה על האמנה ואשר זכתה לאישור להחזיק בארסנל גרעיני. ישראל גם לא פתחה את אתריה לפיקוח של סוכנות הגרעין הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
לפיכך, המחקר של השניים הוא ניתוח מבוסס יחסית של המידע המצוי בעולם לגבי יכולותיה הגרעיניות של ישראל, בהתבסס על צילומי לוויין והערכות מלומדות.
כך למשל, לטענת החוקרים מספר ראשי החץ הגרעיניים של ישראל קטן משנטען ברוב ההערכות שנשמעו עד כה, ושלפיהן הוא עומד על כמה מאות בודדות – בין 75 ל-400, לפי רוב הדיווחים. עם זאת, טוענים החוקרים, ההערכה הזו מבוססת על ההנחה שישראל מסבה את כל החומרים המיוצרים בכור בדימונה לייצור נשק גרעיני. לפי טענה זו, ישראל יכולה הייתה לייצר די פלוטוניום לצורך כ-250 פצצות גרעיניות. אך החוקרים טוענים כי כמות ייצור הפלוטוניום היא מדד מטעה, וכי יש להניח שישראל מחזיקה מאגר רזרבי קטן של פלוטוניום.
בנוסף, בהתבסס על הערכת תורת הלחימה הישראלית, שלדברי החוקרים מבוססת בעיקר על הרתעה, ניתן לשער כי ישראל מחזיקה בכמה פצצות עוצמתיות, לא טקטיות, שמספרן עומד על כ-80 ושניתן לשגר ממרחק של כמה מאות או אלפי קילומטרים מהמטרה.
יתרה מכך, מכיוון שישראל רוצה לשמור על כמות הנשק שלה בהתאם ליכולות השיגור שלה, המדענים מאמינים כי ברשותה כ-20-25 טילים בליסטיים בעלי יכולת נשיאת ראש חץ גרעיני מסוג "יריחו", שתי טייסות המסוגלות כל אחת לשאת כ-20 פצצות ואולי כמה טילי שיוט מצוללות שיכולים לשאת ראש חץ גרעיני.
נתונים אלו נשענים על טענת החוקרים, שלפיה בניגוד להשערה כי לישראל יש כמה מאות מטוסי F-16 שיכולים לשאת פצצות כאלה, בפועל יש לה אולי רק שתי טייסות המאומנות למשימה מעין זו, על הציוד, הצוות וכל הדרוש למשימת הפצצה גרעינית.
כמו כן, מבחינת יכולות שיגור טילים מעריכים החוקרים שלישראל אין כמאה טילי "יריחו" בליסטיים, על פי הטענה, אלא רק כשני תריסרים שחבויים בכ-23 מערות, בשני אזורים שונים, שאפשר לזהות בצילומי לוויין. בנוסף, ישראל גם מפתחת דור שלישי של טילי "יריחו".
לדבריהם, להימצאות של טילי שיוט מסוג "הרפון" המשוגרים מצוללות ואשר נושאים ראש חץ גרעיני אין אישור בפועל, אך גם אי אפשר לשלול טענה כזו – וככל הנראה מדובר בהשערה הגיונית.
נקודה נוספת שאליה מתייחסים החוקרים היא היכולת הטקטית הגרעינית של ישראל: לדעתם, לצה"ל אין ראשי נפץ גרעיניים טקטיים כלל או מגוון של סוגי נשק גרעיני אלא בעיקר נשק להשמדה גרעיני לצורכי הרתעה או "מכה שנייה".
את המסקנה לכך גוזרים החוקרים מהעובדה שלדבריהם ישראל מעולם לא ביצעה ניסויים גרעיניים מאושרים, וללא תשתית מתאימה של ניסויים יהיה קשה לה לפתח מגוון כלי נשק גרעיניים מכל הסוגים. לפיכך, ובצירוף תורת הלחימה הישראלית, סביר יותר להניח שהיא השקיעה רק בסוג של פצצות המסוגלות ליצור הרתעה כלפי הנהגת האויב.
לדבריהם, הם משוכנעים כי כלי הנשק הגרעיניים של ישראל אינם מיועדים ללוחמה בשטח, והם "לא מסוגלים להבין מדוע מדינה שאין לה אסטרטגיה מסודרת ללוחמה גרעינית תצטרך סוגים רבים של ראשי חץ גרעיניים".
בהכנת הידיעה השתתף יוסי הירש
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם