סקר: רוב הציבור תומך בהשארת הסטטוס קוו בהר הבית
56 אחוז מהישראלים תומכים בהמשך המדיניות האוסרת על יהודים להתפלל בהר. מנגד כ-40 אחוז תומכים בשינויו של המצב הקיים
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- אבו מאזן: נפנה למועצת הביטחון של האו"ם עד סוף החודש
- באמצע דיון: יהודה גליק התקשר ליו"ר הכנסת
היחס לתפילת יהודים על הר הבית
בנוגע להר הבית ממצאי הסקר מלמדים כי מצד אחד רוב בציבור היהודי (56%) תומך כיום בהמשך המדיניות האוסרת על יהודים להתפלל בהר הבית, מנגד למעלה משליש (38.5%) סבורים שיש לבטל את האיסור של ישראלים להתפלל בהר גם אם השינוי יביא לשפיכות דמים. באותה רוח, קרוב למחצית (47%) תומכים בפסיקה של רוב הרבנים החרדים והדתיים-לאומיים לפיה תפילה של יהודים בהר הבית אסורה לפני בוא המשיח וחידוש המקדש, אבל כרבע (26%) תומכים בפסיקה של אותם הרבנים המתירים ליהודים להתפלל בהר הבית גם כיום.
פילוח לפי דתיות של המרואיינים העלה כי בקרב המסורתיים-הדתיים, הדתיים והמסורתיים הלא-דתיים נמצאו השיעורים הגבוהים ביותר התומכים בשינוי מדיניות הממשלה האוסרת על יהודים להתפלל על הר הבית (בהתאמה 49%, 46.5% ו-44%) ואילו בקרב החילונים והחרדים נמצאו השיעורים הנמוכים ביותר המצדדים בשינוי (34% ו-17%).
בהקשר לכך החוקרים מציינים כי " שאלנו גם לגבי הפסיקה הרבנית האוסרת תפילה של יהודים על ההר. רוב עצום בקרב החרדים (96%) מתנגדים לשינוי הפסיקה הזו, לעומת 60% בקרב הדתיים. יש לציין כי בקרב החילונים שיעור גבוה מאוד (למעלה משליש) לא ענו על השאלה".
לא יהיה הסדר בהר הבית
פחות משליש מהישראלים-היהודים (31%) מאמינים שיש כיום סיכוי להגיע להסדר שיאפשר לבני שתי הדתות להתפלל במקום, שעה שהרוב חושבים שאין לכך סיכוי בין אם בגלל הצד המוסלמי (30%), בגלל הצד היהודי (4%), או בגלל שני הצדדים גם יחד (29%). התחזית ביחס לסיכוי להגיע להסדר כזה היא אופטימית יותר כאשר ממקמים זאת במסגרת הסכם שלום כולל. במצב כזה, שיעור המאמינים כי ניתן להגיע להסדר (45%) נמוך רק במקצת משיעור מי שאינם מאמינים באפשרות כזאת (49%), בין אם בגלל הצד המוסלמי (26%), בגלל הצד היהודי (2%), או בגלל שני הצדדים (21%).
החוקרים מציינים כי "בקרב המשיבים הערבים יש גם כן רוב (64%) הסבורים כי אין כיום סיכוי להגיע להסדר בעניין תפילה של שני הצדדים על ההר. במצב של הסכם שלום כולל, עדיין רוב, אם כי קטן יותר (53%) סבורים שאין סיכוי להסדר. מעניין לראות כי שיעור המרואיינים הערבים התולים ביהודים את האשם לאי היכולת להגיע להסדר עולה על שיעורם של מי שתולים את האחריות במוסלמים (במצב כיום – בגלל היהודים – 21%, בגלל המוסלמים 9%) אבל כשמדובר במצב של הסכם שלום – האחריות מתהפכת (24% תולים את האחריות בצד המוסלמי ורק 10% בצד היהודי)".
הבנייה ביו"ש היא ממניעים פוליטיים
על השאלה מה הייתה הסיבה העיקרית שבגללה החליט נתניהו לחדש את הבנייה ביהודה ושומרון, השיבו כשני-שליש מהמרואיינים היהודים (64%) כי הוא עשה זאת כדי לחזק את מעמדו בקרב הימין וציבור המתנחלים. רק מיעוט קטן (22%) סבור שההחלטה נבעה מתוך אמונה אמיתית שחידוש הבנייה ישרת את האינטרסים הלאומיים של ישראל.
פילוח התשובות לשאלה זו עם ההצבעה בבחירות לכנסת ב-2013 מראה שמצביעי הליכוד נחלקים כמעט שווה בשווה בין החושבים שהוא החליט על כך מתוך אמונה אמיתית (42%) לבין המעריכים כי מהלכו זה נועד לחזק את מעמדו בימין (38%). בקרב מצביעי כל שאר המפלגות, מימין ומשמאל, הכף נוטה בבירור לזכות הדעה כי נתניהו החליט על חידוש הבנייה בשטחים כדי לחזק את מעמדו במחנה הימין ולא מתוך אמונה אמיתית כי בכך הוא משרת את האינטרסים הלאומיים של ישראל. הוא הדין לגבי התפלגות הדעות בקרב המרואיינים הערבים.
רוב הישראלים תומכים בהפרדת אוטובוסים ביו"ש
בקרב המשיבים היהודים יש רוב ברור (56%) לתומכים בהחלטה של שר הביטחון יעלון לאסור על נסיעת פלסטינים באוטובוסים המשמשים את תושבי ההתנחלויות. בעניין זה נמצא הבדל עצום בין המשיבים לפי המיקום העצמי שלהם על הרצף המדיני בטחוני בין ימין לשמאל. בעוד שבקרב הימין רוב גדול (70%) תומכים בהחלטת יעלון, הרי שבמרכז כמחצית תומכים בכך (51%) ובשמאל מצדד בהחלטה זו רק מיעוט קטן (11%).
הפתרון לטרור מו"מ מדיני
בוויכוח המתנהל סביב ההגדרה של צבר פיגועי הטרור האחרונים, רוב גדול בציבור היהודי (58%) מאמץ את ההערכה שמדובר בפעולות יחידניות שנעשו ביוזמה מקומית. עם זאת, כשליש (32%) מקבלים את הדעה הנגדית שמדובר בראשיתה של אינתיפאדה מאורגנת. אשר לדרך הנכונה למנוע פיגועי טרור כאלה, למעלה ממחצית (52.5%) סבורים שיש לחדש את המשא ומתן על הסכם שלום ואילו כשליש בדעה שיש להשעות כל מגע מדיני על הסכם. 5% תומכים בהמשך המצב הקיים. כמעט כמחצית המרואיינים הערבים לא השיבו לשאלה זו. מבין מי שכן השיבו עלה במעט שיעור הסבורים כי מדובר ביוזמות מקומיות על שיעור מי שהעריכו שמדובר בתחילתה של אינתיפאדה שלישית. רוב עצום (81%) מהמרואיינים הערבים סבורים כי הדרך לטפל באירועי הטרור האחרונים היא לחדש את המשא ומתן המדיני לשלום.
יחסי ישראל וארצות הברית
ביחס ליחסים בין המדינות אומרים החוקרים כי "בחודש האחרון היו כמה וכמה אינדיקציות להתדרדרות במערכת היחסים בין ישראל לארה"ב. שאלנו שתי שאלות בעניין זה. האחת ברמה הממשלתית והשנייה ברמת הציבור הרחב. הממצאים מורים כי רוב מכריע (69%) בציבור היהודי מעריך את היחסים בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקני בראשות הנשיא אובמה כגרועים מאד או די גרועים, ואילו 28% בלבד מגדירים יחסים אלה כטובים מאד או די טובים. לעומת זאת, כאשר מדובר ביחסים בין העם בישראל לעם האמריקאי, התפיסה הפוכה - 82% מגדירים את היחסים בין שני העמים טובים מאוד או די טובים ורק מיעוט קטן (11%) חושבים שהיחסים גרועים מאד או די גרועים".
לדעת החוקרים הערכה זו מסבירה,
הצלבה בין המיקום המדיני-בטחוני לבין חלוקת האשמה למשבר ביחסים מלמד שבקרב הימין רק 21% מאשימים את הצד הישראלי והרוב (68%) את הצד האמריקאי (8% מאשימים את שני הצדדים), שעה שבמרכז 35% מאשימים את ישראל, 27% את ארה"ב ו-31% את שני הצדדים, ובשמאל רוב גדול (67%) מאשים את ישראל, 11% את ארה"ב ו-16% את שני הצדדים.
הכרת ממשלת שוודיה במדינה הפלסטינית
נראה שהציבור היהודי מוטרד ברובו הגדול מההשלכות של הכרת ממשלת שוודיה במדינה הפלסטינית, למרות שאין הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. כך, 61% חושבים שאם מדינות נוספות ילכו בעקבות שוודיה, האינטרסים הלאומיים של ישראל ייפגעו. ניתוח הממצאים לפי המיקום המדיני-בטחוני של המרואיינים מראה שבכל שלושת המחנות – ימין, מרכז, ושמאל – יש רוב לדעה שהאינטרסים של ישראל ייפגעו, אם כי בשמאל הרוב מעט קטן יותר (53%) מאשר בימין (62%) ובמרכז (64%).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם