35 שנות תעלומה: מי רצח את גאורגי מרקוב?

הרשויות בבולגריה סגרו השבוע את תיק החקירה על מותו המסתורי של מתנגד המשטר הקומוניסטי בשנת 78', אך משפחתו משוכנעת: אנו יודעים מי הרוצח והיכן הוא מתגורר

מקור ראשון
דיאנה סימאונובה, AFP | 14/11/2014 11:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הרצח של מתנגד המשטר הבולגרי גאורגי מרקוב באמצעות קצה מטרייה מורעל בגשר בלונדון ב-1978 דמה לפרק של רומן ריגול מזמן המלחמה הקרה - אלא שלא היה מדובר בסיפור בדיוני.

• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כעת, 35 שנים מאוחר יותר, החוקרים הבולגרים סוגרים את תיק החקירה, וזאת למרות שבן דודו של מרקוב אומר כי הוא יודע מי היה הרוצח והיכן הוא מתגורר. "אנו בטוחים כי מדובר היה ברצח, אבל כשלנו בניסיון למצוא את הרוצח", אמרה דוברת התביעה, רומיאנה ארנאודבה, ביום שני. תקופת ההתיישנות, לדבריה, פגה ב-11 בספטמבר, ביום השנה ה-35 למותו של מרקוב.
 
צילום: איי.אף.פי
''בטוחים שמדובר ברצח''. גאורגי מרקוב צילום: איי.אף.פי

העיתונאי והמחזאי הבולט ברח מבולגריה הקומוניסטית ב-1969, אבל תקף את המשטר בכתבות שפורסמו ברשת 'בי-בי-סי' ובתחנת הרדיו 'אירופה החופשית'. ב-7 בספטמבר 1978, בגשר ווטרלו שבלונדון, הוא נדחף ברגלו על ידי עובר אורח, ומאוחר יותר סיפר למשפחתו כי ראה את האחרון מפיל את המטרייה שאחז. מידת החום של מרקוב בן ה-49 עלתה, והוא מת בבית החולים ארבעה ימים מאוחר יותר. נתיחה שלאחר המוות גילתה כדורית מתכת זעירה בירכו שעשויה הייתה להכיל ריצין או רעל עוצמתי אחר.

הדקירה, ביום ההולדת ה-67 של הרודן הקומוניסטי של בולגריה, טודור ז'יבקוב, התבצעה חודש בלבד לאחר שמתנגד משטר בולגרי אחר, ולדימיר קוסטוב, שרד התקפה דומה במטרו של פריז. הרופאים מצאו כדורית זהה בגבו של קוסטוב, אולם הסיקו שהיא לא יכולה הייתה להכיל די רעל כדי להרוג אדם.

הטבע יוצא הדופן ובעל התעוזה של הפשעים הולידו השערות שלפיהן מי שהורה עליהם היה המשטרה החשאית של בולגריה, וכי הם בוצעו בסיוע הקג"ב הסובייטי. טענה זו נתמכה על ידי דבריו ב-1992 של אולג קלוגין, סוכן כפול וראש מחלקת הריגול הנגדי לשעבר בקג"ב, שאמר כי ז'יבקוב עצמו הורה על ההתנקשות במרקוב.

סוכן כפול רוסי-בריטי נוסף, אולג גורדיבסקי, כתב גם הוא ב-1990 שהקג"ב סיפק את הרעל ואת הידע הנחוץ לביצוע הפעולה, וכי היא בוצעה על ידי שירותי הביון הבולגריים. הן מחקר בריטי, שעדיין מתנהל, והן חקירה בולגרית שנפתחה זמן קצר לאחר נפילת הקומוניזם במדינה ב-1989 לא הצליחו להשיג ראיות מכריעות דיין בשביל לתמוך בקצה החוט הזה.


הראיות הושמדו

מבחינת משפחתו של מרקוב, בכל מקרה, התשובה ברורה: "התוקף הוא פרנצ'סקו גויינו, אשר נשכר על ידי המשטרה החשאית הבולגרית, 'דרז'בנה סיגורנוסט' – הזרוע הביצועית של המפלגה הקומוניסטית", אמר לסוכנות הידיעות 'אי-אף-פי' יובן מרקוב בן ה-70, בן דודו של מתנגד השלטון, שדיבר מבית משפחתו שבסופיה. "החוקרים הגיעו למסקנה זו ב-1993", הוא הוסיף.

כל 16 התיקיות של עבודת המשטרה החשאית על מרקוב, אשר שם הקוד שלו היה 'הלך', הושמדו מיד לאחר תום שלטון הקומוניזם, ובכך נמנעה מרשויות החקירה עדות מרכזית. קצה חוט אפשרי הופיע בתיקייה אחרת שנמצאה בשנות התשעים ואשר עסקה באזרח דני ממוצא איטלקי בשם פרנצ'סקו גויינו, שעבד במשטרה החשאית הבולגרית תחת שם הקוד 'פיקדלי'.

המסמכים, שפורסמו מאוחר יותר בספר שכתב העיתונאי חריסטו חריסטוב, גילו כי הוא עבר אימון מיוחד בבולגריה בתחילת 1978 ונסע ללונדון לפחות ארבע פעמים באותה שנה. שני מזכרים שראו החוקרים באותו זמן אך נעלמו מאוחר יותר מהתיקייה רמזו כי על 'פיקדילי' הוטלה המשימה לעבוד על "מה שתוכנן על 'הלך'", וכי הוא התבקש להשלים את המשימה.

מהתיקייה עולה גם כי הסוכן קיבל פרס מיוחד - ימי חופשה בבולגריה ו-30 אלף דולר במזומן - זמן קצר לאחר מותו של מרקוב, וכי מעולם לא הציב את רגלו בבירה הבריטית פעם נוספת. השירות החשאי אפילו המשיך

 לשלם לו באורח קבע עד שעזב אותו ב-1990, אם כי אין רישומים על עבודות כלשהן שביצע.

גויינו נחקר בדנמרק ב-1993 אבל מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום, וליובן מרקוב טוען כי הסיבה לכך היא שבולגריה סירבה לספק לרשויות הדניות את המסמכים הנחוצים. "גויינו הוא הרוצח ב-100 אחוזים, או שהוא האדם ששכר את הרוצח, אבל הם עשו את מה שעשו ב-1993 ואז כלום. הוא עדיין חי, ולא אכפת לו", הוא אומר בזעם.

סרט תיעודי שפורסם לאחרונה על ידי הבמאי הגרמני קלאוס דקסל הצליח לאתר את גויינו בביתו הנוכחי בעיירה האוסטרית ולס. "אני מצטער", אמר גווינו, "הלוואי ויכולתי לענות לך תשובה ישירה, אבל חשוב לרגע: אפילו הייתי הרוצח, אתה חושב שפשוט הייתי אומר זאת?"

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...