קרבות המוודיעין, גל הטרור והמערכה הבאה שבפתח
עמיר רפפורט בטור על שבוע ביטחוני סוער: מי (לא) צודק בקרב בין אמ"ן לשב"כ? מה הערכת המודיעין (האחידה) לגבי גל הטרור? מה יתפתח בחזית הצפון? ומה המשמעות האמיתית של הניסוי המוצלח בטיל נגד טילים "ברק 8"?
מערכת IsraelDefense
נתחיל בטרור המשתולל: היקף האלימות השבוע, משני צידי הקו הירוק, לא עלה באופן דרמטי על אירועי שבועות האחרונים, אבל מה שהביא לירידה חדה בתחושת הביטחון של הציבור ולכינוס ישיבת חירום של הדרג המדיני והצבאי ביום שלישי היה רצף הנפגעים בפיגועים, בעיקר פיגוע הדקירה בתל אביב ופיגוע הדריסה באלון שבות, בהפרש של כמה שעות, ביום שני.
בשורה התחתונה, גם בשב"כ וגם בצה"ל מזהים את תחילת השינוי במצב באירועי "שובו אחים" בחודש יוני, ובעיקר ברצח הנער אבו חדיר בירושלים, ובהמשך באירועים אלימים (לא רבים), שהיו בתחומי הקו הירוק ובאיו"ש בתקופת "צוק איתן". שר הביטחון יעלון ביטל ביום שלישי ביקור באזור אילת, ובמקום זאת נסע למקום הפיגוע באיו"ש ולאחר מכן לישיבה המיוחדת בראשות רוה"מ.
במערכת הביטחון מתעקשים (בקצת פחות נחישות לעומת שבועות קודמים), שעדיין לא ניתן לקרוא לטרור המשתולל אינתיפאדה שלישית. אפילו לא אחרי אירועי השבוע.
אז מה יש לנו? לפי הניתוחים המודיעיניים, מדובר ברצף פיגועי אווירה שמושפעים מההילה של דאעש בתקשורת הערבית, מפריחת הרשתות החברתיות באינטרנט, שבהן מועברות עוד ועוד הודעות על "הפגנות" לאומיות פלסטיניות (המודיעין מתקשה לעקוב אחרי קצת ההתארגנויות של קבוצות חדשות בפייסבוק) ובעיקר מהסתה של החמאס והג'יהאד האיסלאמי, על המזימה של היהודים לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית.
במערכת הביטחון לא מוצאים יד מכוונת מאחורי הפיגועים. של שום ארגון. עדיין לא. כך למשל, הפיגוע בתחנת רכבת ההגנה בוצע על ידי נער משכם, ששהה בארץ באופן בלתי חוקי, ולא היה מוכר לזרועות הביטחון. הרצח באלון שבות - על ידי אסיר ביטחוני שלעבר שמזוהה עם הג'יהאד האיסלאמי. בצה"ל מדברים שוב ושוב על תופעה של "חקיינות": פיגוע מוצלח, בראיית המחבלים, של דקירה או דריסה, מביא בעקבותיו פ?גועים דומים. גלים כאלה היו גם בעבר, אבל מה שלא שמזין את "פיגועי היחידים" זו ההסתה הדתית וגל לאומי גואה.
מה אין, בינתיים? בשונה מהאינתיפאדה השנייה, שפרצה בספטמבר 2000 בהכוונה של יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית, הפעם הרשות הפלסטינית אינה בעסק. פולטיקאים ישראלים ממשיכים להשמיץ את אבו מאזן, אבל אנשי כוחות ביטחון אומרים כי שיתוף פעולה עם המנגנונים הפלסטינים טוב כתמיד ואולי אפילו טוב מאי פעם. לא מאהבת ישראל, אלא מחשש שהשתלטות החמאס על השטח תהיה הסוף של אנשי הפתח, כמו שהם מצאו את עצמם נזרקים מגגות של בניינים בעזה במהפיכה של 2007. גם לפי התפיסה הזאת אבו מאזן רחוק מלהיות שה תמים: התפיסה במערכת הביטחון היא שהוא מעודד אלימות בירושלים ובתחומי הקו הירוק, שמשרת בראייתו את העניין הפלסטיני, ובמקביל פועל לדחוק את ישראל לפינה בזירה המדינית (כדור השלג של ההכרה של מדינות אירופה במדינה הפלסטינית הרבה יותר מסוכן למעמדה הבינלאומי של ישראל מאשר מה שזה נתפס בארץ, אומר שגריר באחת הבירות האירופיות, שמנהל מלחמה גדולה כדי שהכר כזאת לא תהיה גם בארץ שליחותו).
בשטחי איו"ש, הרשות פועלת כדי לצמצם את הפיגועים וגם את ההפגנות ה"ספונטניות". אינתיפאדה שלישית או לא, בשטח כבר הולכת ומתקבעת מציאות חדשה של אלימות גואה שמצמיחה מפגעים שמשתמשים בינתיים רק בכלי רכב כבנשק ובנשק קר. עוד לא ברור האם יעשה גם שימוש בנשק חם על ידי גורמים פלסטיניים. סכנה של פיגועי התאבדות אינה נראית באופק, משום שהפיגועים אינם נתפסים כמשרתים את העניין הפלסטיני. אפילו לא על ידי החמאס והג'יהאד האיסלאמי.
שורת הצעדים שעליהם הוחלט בדיון החירום אצל רוה"מ ביום שלישי כוללת הריסת בתי מפגעים (בהתאם להמלצה קבועה של השב"כ), החמרת ענישה (גם נגד קטינים שמיידים אבנים במזרח ירושלים), תגבור כוחות מסיבי בצירים ובטרמפיאדות על ידי הצבא והמשטרה, וגם ניסיון להנמכת הלהבות. זו הסיבה שיעלון אמר שוב ושוב בקולו שלא יהיה שינוי בסטטוס קוו בהר הבית, וקרא לפוליטיקאים ישראליים שלא לעלות על הר הבית ברוב טקס ועם צבאות של תקשורת, כדי לא להזין את הסיפור הפלסטיני על ה"מזימה היהודית" שמתבשלת.
מלחמות מודיעין
אם בנושא האלימות באיו"ש ובתחומי הקו הירוק יש תמימות דעים בין השב"כ ובין צה"ל לגבי הסטטוס הנוכחי של האינתיפאדה/לא אינתיפאדה, הרי שהקרב בשאלה האם הייתה התראה מודיעינית לפני המלחמה מול החמאס בקיץ היא חסרת תקדים. וגם לגמרי מיותרת. המלחמה הזאת מתנהלת כבר כמה חודשים באש שעולה ויורדת, בין השב"כ לאגף המודיעין בצה"ל. השבוע היא הגיע לשיא מביך כאשר הרמטכ"ל שלח לראש הממשלה מכתב תלונה כנגד ראש השב"כ. מה שהוריד את בכירי שני הארגונים מהפסים זו הכתבה (המצוינת) של אילנה דיין על ארועי "צוק איתן" בתכנית עובדה בערוץ 2. דיין עשתה את עבודתה: היא לקחה עשרות שעות הקלטה של בכירים מהשב"כ ומצה"ל והוציאה את ה"צימוקים", משפטים שמהם עולה כי הייתה חוסר הסכמה בין השב"כ לצה"ל בנושא ההתרעה.
עמדת השב"כ בקיצור: הייתה התראה כללית על אפשרות לעימות בחודש יולי, כבר מינואר 2014, שהפכה להתראה קונקרטית מחודש אפריל. עמדת אמ"ן: השב"כ לא נתן שום התראה ממשית. לא בינואר ולא באפריל. בעקבות השידור מיהר שר הביטחון לאמץ את עמדת אמ"ן בוויכוח, ובכך לובתה עוד האש. עדיף הייתה להרגיע.
כוונת המתראיינים מן השב"כ לא הייתה לעסוק בוויכוח עם אמ"ן, וממילא בבדיקה מעמיקה תעלה כי הוויכוח המקצועי בין השב"כ לאמ"ן לגבי הערכות המודיעין טרום פרוץ "צוק איתן" היא בעיקר עניין של פרשנויות לעובדות. וניואנסים. נראה שאולי הזימון והפגישה בין הרמטכ"ל לראש השב"כ במשרדו של ראש הממשלה נתניהו ברביעי בערב, ינמיכו את הלהבות.
אייזנקוט
אפרופו בנימין נתניהו, משה (בוגי) יעלון קיבל די בקלות את תרגיל המנהיגות שעשה לו ראש הממשלה, כשאר בצעד יוצא דופן זימן לראיונות את המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל הבא, האלופים יאיר נוה וגדי אייזנקוט. יעלון ממילא החליט כבר מזמן להגיש את מועמדותו של אייזנקוט ואם לא תהיה התפתחות ששום מודיעין בעולם אינו יכול לחזות אותה, המועמדות של אייזנקוט תובא בשבוע הבא לאישור ועדת טירקל ולאחר מכן גם לאישור הממשלה (אולי בדרך היא תעלה לדיון גם בבג"צ).
נתניהו זימן לראיון השבוע גם את אלוף פיקוד הצפון, יאיר גולן, המיועד לתפקד סגן הרמטכ"ל הבא, במקום אייזנקוט. איך שהדברים נראים עכשיו, גולן ייאלץ להגיע לתפקיד הזה כמי שכפאו שד. ניסיון העבר מלמד כי הסגן הראשון בכהונתו של כל רמטכ"ל אינו זוכה בבוא היום להחליף או?ו. הדברים מתחילים להסתדר כך שאלוף פיקוד הצפון הטרי, וראש אמ"ן לשעבר שנמצא במלחמת העולם מול השב"כ, אלוף אביב כוכבי, יהיה הסגן השני של אייזנקוט, כך שיוכל "החליק" ממשרת הסגן לכס הרמטכ"ל שייבחר בשנת 2019 (כפי שנחשף בטור זה בשבוע שעבר, משרד הביטחון יעביר חוק שכהונת כל רמטכ"ל תהיה לארבע שנים, וארוכה לא יהיה תלוי בגחמותיו של שר ביטחון כלשהו).
אבל, 2019 כל כך רחוקה, שמלחמות ושינויים אזוריים יכולים לשנות אתה מצב מן הקצה אל הקצה. גם בצמרת צה"ל.
מצפון תיפתח
אפרופו עימותים עתידיים, בלי סיקור תקשורתי משמעותי, גזרת הגבולות הצפוניים הולכת ומסתמנת כחזית הבעייתית, שבה יכולה לפרוץ מלחמה ב-2015. תרחיש לא דמיוני הוא שכבר בתוך חודשים יפתחו ארגוני דאעש בדרום רמת הגולן באש לעבר ישראל. חיזבאללה, שעבר למוד של לחימה מילולית מול ישראל, מלווה בפיגועים (מאז חיסול כמה מבכיריו והפגיעה בשיירת נשק על אדמת לבנון) נראה מתכונן יותר ויותר (לפחות מילולית) ל"סיבוב" הבא מול ישראל.
הטענה של בכירים בחיזבאללה, שישראל עמדה מאחורי התנקשות בחמישה מדענים איראניים וסוריים בדמשק ביום ראשון, לא נראית בלתי סבירה בעליל, וגם היא תורמת למתיחות בצפון.
הודו לישראל כי טוב
דברים גורליים למעמדה האסטרטגי של ישראל קשורים לדיונים של מעצמות המערב עם איראן על הסכם גרעין ארוך טווח, שייחתם או לא ייחתם עד חודש נובמבר. במערכת הביטחון (וגם ראש הממשלה) שומרים על פרופורציה: איראן עדיין נחשבת כאיום הגדול ביותר על קיומה של ישראל. עם כל הכבוד לשאר האויבים של ישראל (ויש כבוד).
בהקשר של איומים אסטרטגיים נערכו בשבוע האחרון בקבינט הביטחוני שורה של דיונים מרתקים בשאלה האם לאשר את עמדת חיל האוויר ושר הביטחון לרכוש טייסת שנייה של מטוסי קרב עתידיים F-35, מעבר לטייסת ראשונה שכבר סוכמה. שר המודיעין, יובל שטייניץ, שר החקלאות, יאיר שמיר, ושר האוצר, יאיר לפיד, התגלו כמתנגדים לעסקה, או לפחות מפקפקים בה, אבל לא היה להם סיכוי לעצור אותה, מול עמדת המערכת הביטחונית והשלכות מרחיקות לכת שיכולות להיות לביטול רכישת הטייסת השנייה על יחסי ישראל וארה"ב ועל הזמנות שמגיעות מאמריקה לתעשיות הביטחוניות הישראליות.
אפרופו תעשיות ביטחוניות ומהלכים בעלי חשיבות לאומית, לניסוי שנערך השבוע לטיל נגד טילים "ברק 8", ושהוכתר בהצלחה רבה על ידי התעשייה האווירית ומשרד הביטחון, יש חשיבות עצומה. הצלחת הניסוי לא היה מובטחת לאחר קשיים לא מעטים בפרויקט היומרני מבחינה טכנולוגית. ההצלחה עשויה לאפשר לישראל מענה אפקטיבי כנגד הטיל הרוסי נגד ספינות, "יאחונט", שנמצא בידי סוריה וכנראה גם חיזבאללה, שיכול לשתק מחופי לבנון את כל התעבורה הימית לישראל.
לא פחות חשוב מכך: ההצלחה תזרים סכומי עתק של כסף לתעשיות הביטחוניות שמעורבות בפרויקט, ובראשן התעשייה האווירית, שיאפשרו גם את סיומו ואת ההצטיידות של צה"ל. מעטים יודעים כי אחר הניסוי עקבו, חוץ מאנשי מערכת הביטחון הישראלית, גם לא פחות 70 בכירים מהודו, ששותפה במימון הפיתוח והצטיידות במערכת המתקדמת. בהודו ישמשו טילי ה"ברק 8" להגנה על החופים האינסופיים מפני מפגעים מן הים, בדומה לפיגוע שהיה במומביי לפני כמה שנים.
ברק והים
ומהים למצולות הים: חידה ענקית שהעסיק הרבים במערכת הביטחון בשבוע האחרון היא מאיזה פרויקטים יכול היה שר הביטחון לשעבר "לגזור קופון", אם יש אמת כלשהי בדברים שייחסו לברק בשיחה מוקלטת עם שולה זקן ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. כמובן שאין שום הוכחה כי יש אמת בדברים שאמר אולמרט, אבל בשיטת האלימינציה נפסלו על ידי "ביטחוניסטים" כל עסקאות הענק עם האמריקאים, כולל עסקת הטייסת הראשונה של ה-F-35 - מאז פרשת רמי דותן כל עסקת נשק עם האמריקאים מלווה בכל כך הרבה בירוקרטיה ופיקוח, עד שלא נשאר מקום לדמיין כיצד עובר שוחד.
הניחושים הבאים עסקו בעסקת מטוסי האימון של חיל האוויר "הלביא החדש", עם איטליה. איטליה ידועה כמדינה שבה שוחד הוא לא עניין בלתי אפשרי, אבל בקידום העסקה הזאת היו מעורבים גם משרד החוץ וראש הממשלה נתניהו, אחרי עידן אולמרט, כך שגם האפשרות הזאת כנראה לא רלוונטית.
רוב הניחושים היו על עסקת הצוללת השישית עם גרמניה, שברק דחף אליה בניגוד מוחלט לעמדה המקצועית של חיל הים. נראה כי תיערך בדיקה משטרתית לגבי הטעות של אולמרט כולן, אבל כאמור בשלב זה אין שום הוכחה שברק לקח שוחד. והוא גם מכחיש את זה ב?וקף.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם