"האדם הגלובלי" - מ"שובו אחים" ועד "צוק איתן"
השינויים בחברה אנושית הובילו לתהליכי שינויי שהשפיעו על כלל הפעילות האנושית. כיצד שינויים אלו באו לידי ביטוי בלחימה בקיץ האחרון?
מערכת IsraelDefense
מהו האדם הגלובלי?
בקצרה, המציאות הטכנולוגית החדשה מחברת בין כאוס אנושי, קיומו של עולם קיברנטי חדש ומקביל וסערת רגשות. היא משנה את המין האנושי, והעלתה על במת ההיסטוריה בשנת 2011 בהתפרצות חברתית נרחבת את 'האדם הגלובלי'. במסגרת השינוי נדדו שלושה כוחות משמעותיים מהמנהיגים לציבור: ידע ביטחוני ומקצועי, השליטה בתקשורת ההמונים והכוח הכלכלי. במצב זו נוצר מצב בלתי יציב, בו הפרט יכול לפעול כמעצב דעת קהל ומחולל תהליכים ברמה הגלובלית - מעין אפקט פרפר אנושי. נוצרת מציאות אנושית חדשה של מערך חברתי הפועל כמערכת כאוטית.
המין האנושי פועל במאפיינים של גיל ההתבגרות (כפי שקורה לבני נוער כלפי הסמכות ההורית) הכוללים - רגישות גבוהה לתנאי הסביבה, חוסר אמון בהנהגה, תלות בחברה כמקור לתמיכה וסיוע בהגדרה העצמית, החברה כמקור הכוח לאינדיבידואל ופעולה מתוך תפיסה של אנטיתזה מבלי לבנות עדיין תזה. מצב זה מעמיד בפני החברה האנושית שאלות כבדות משקל לגבי דרך ההתמודדות. ברמת הפרט עולים שלושה אתגרים - תובנות : היכולת להבין את המצב; נהילות - קיומם של כלים להתמודד איתו; ומשמעות - הענקת משמעות להתמודדות הזו. החברה האנושית יוצאת מהתקופה הפוסטמודרנית של העצמת האינדיבידואל, שהיא, כשלעצמה, הייתה תגובת נגד לתקופה של אידיאולוגיות קולקטיביות, שהמיטו חורבן על העולם.
הקריאה הגלובלית לצדק חברתי ב-2011 הצביעה על חיבור בין צרכיי האינדיבידואל לערכי הקולקטיב לכדי יצירת קולקטיביזם אינדיבידואלי. חיבור זה מאפשר התפתחות אישית ואנושית בשלושה ממדים - "הטריו האנושי" - האדם אל מול עצמו, האדם כשותף חברתי והמהות הרוחנית של האדם. על מנת להוביל חברות אנושיות בתהליך השינוי הזה נדרשת עוצמה מנהיגותית מחודשת החותרת להתחדשות ולהתפתחות ולא להישרדות. זו מבוססת על אינטליגנציה בין אישית ועוצמה רגשית גבוהות, ומקנה שלושה דברים לאדם - יוצקת משמעות ערכית בפעילות החברתית ?משותפת, יוצרת אמון בהנהגה על-ידי שקיפות מנהיגותית ומקנה הכרה והוקרה למקומו, יכולותיו ודעותיו של הפרט השותף בתהליכים.
מ'שובו אחים' ל'צוק איתן' - מאפייני האדם הגלובלי בצד הישראלי
בהקשר הישראלי יש שתי אבחנות מרכזיות הקשורות באדם הגלובלי - מנהיגות אזרחית בלתי ממונה והשיח במרחב הציבורי החדש. מנהיגות אזרחית בלתי ממונה דוגמא למנהיגות אזרחית בלתי ממונה אך משמעותית ביותר ומשפיעה ניתן לראות בשלוש משפחות החטופים. הן יצרו קוד התנהגותי, שהעמיד רף ערכי לחברה כולה, שבא לביטוי בהמשך גם במהלך 'צוק איתן'. שלושת מוקדי העוצמה המנהיגותית בפעילותן של המשפחות היו:
א. ערכיות - שילוב של אמונה דתית עם הבנה עמוקה של משמעות החטיפה כחלק מהמאבק על קיומנו במדינת ישראל.
ב. שקיפות מנהיגותית - המשפחות שיתפו את הציבור ופתחו את בתיהן בפני כל מי שבא לחזק אותן.
ג. הכרה והוקרה - התנדבות נרחבת למסע הציבורי ולחיפושים. אחריות מנהיגותית זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בגינוי שביטאה רחל פרנקל, אמו של נפתלי, את רצח הנער מחמד אבו חדיר.
נדידת הכוחות מידי ההנהגה לציבור נדידת הכוחות מההנהגה לציבור באה לידי ביטוי בשיח במרחב הציבורי החדש - הרשתות החברתיות. כל אחד מאתנו מועצם בכוחות שהיו בעבר הלא רחוק בידי המנהיגים בלבד. ישראל היא בין המדינות המובילות את חדירת הסמארטפונים בעולם. הערכת שיעור המשתמשים בוואטסאפ נע בין 48% על ל-92%. פעילות רשתית זו יצרה בתקופת המבצעים 'שובו אחים' ו'צוק איתן'. מרחב ציבורי חדש. נקודות האור בתהליך זה הן: הרשת מאפשרת ותומכת - קבוצות וואטסאפ מזדמנות שקמו בשעת חרום, של בני משפחה, חברים וחיילים מאותה יחידת מילואים התומכים זה בזה; ומנהיגות חיובית מזדמנת - דוגמא לכך היא ההיענות לקריאה של אוהדי מכבי חיפה להגיע להלוויה של החייל הבודד שון כרמלי הי"ד.
לצד נקודות אור אלו אותן יש להעצים, יצרה המציאות החברתית החדשה אתגרים המחייבים התייחסות והתמודדות. מידע בטחוני עוקף צנזורה - 39% ממשתמשי הוואטסאפ דיווחו כי ידעו על אירועים ביטחוניים לפני פרסומם. 'הזנב הארוך' של הרשתות החברתיות - עמוד הפייסבוק 'עם ישראל דורש נקמ?' הספיק לצבור לפני שהוסר למעלה מ-40 אלף לייקים. עוצמת תמיכה זו מעידה על המציאות החברתית הבלתי יציבה של עידן האדם הגלובלי ? משמע, אובדן 'השוליים החברתיים'.
לשוליים בכביש ישנו תפקיד חשוב המאפשר את ההתקדמות התקינה של הנוסעים. מי שיש לו תקלה ברכב או צורך במנוחה יורד לשולים, ומאפשר לאחרים להמשיך בדרכם. עצם הגדרת השוליים מאפשרת לפעילות הנורמטיבית להימשך, ומגבילה את פעילות 'אנשי השוליים'. תופעת 'הזנב הארוך החברתי' באה לביטוי בקריאה לנקמה שהופיעה ברשתות, והעניקה עוצמה הרסנית ל'אנשי שוליים' הזויים.
מ'שובו אחים' ל'צוק איתן '- מאפייני האדם הגלובלי בצד הפלסטיני
אפשר לראות גם בצד הפלסטיני ובקרב תומכיו בצורה מובהקת את נדידת הכוחות לידי הציבור - הידע הביטחוני והמקצועי, השליטה בתקשורת ההמונים והכוח הכלכלי. הדוגמאות לכך רבות - הביקורת הציבורית הנרחבת על חטיפת הנערים בפתח הרמדאן; הלחץ ברשתות החברתיות על -BBC לאזן את "הסיקור הפרו ישראלי" במהלך 'צוק איתן'; ועוד. אירוע החטיפה עצמו היה ביטוי לאפקט הפרפר האנושי. שני פעילי חמאס מחברון וראש החוליה שלהם, גם אם פעלו מתוך הנחיה כללית או מקומית לחטוף ישראלים, הרי שבעיתוי ובדרך הביצוע התניעו שרשרת אירועים אסטרטגיים, שהגיעה עד כדי פגיעה קשה בתשתיות הארגון ברצועת עזה.
באשר לעזה, טענתנו היא שתופעת האדם הגלובלי מאפיינת גם את תושבי הרצועה. זו אוכלוסייה צעירה מאוד (53 אחוזים בקבוצת הגיל 15 - 29), יודעת קרוא וכתוב (למעלה מ-95 אחוזים), בעלת מודעות חברתית ופוליטית גבוהה יחסית למצבה בשל המאבק הלאומי ודווקא על רקע תנאי המחיה הקשים, ומעת לעת מוחה על מצבה. הקושי בהתפתחות האדם הגלובלי ברצועת עזה - כמו בחלקים אחרים של המזרח התיכון - נובע משליטתה של תנועה אסלאמית קיצונית. תנועת החמאס ומקביליה מהאחים המוסלמים (בשונה מהזרם הסלפי האלים על הסתעפויותיו השונות) מציעה לאדם הגלובלי העזתי מענה מלא לכאורה למצב האנושי הכאוטי.
כהורה המוביל את בן גיל ההתבגרות לתהפוכותיו הנפשיות, מלווה החמאס את האדם הגלובלי בתהיותיו, ומספקת לו פתרונות המפשטים את קשייו. לצד זאת היא מגבילה את פעולתו בכלי דיכוי דיקטטוריים לרבות הוצאות פומביות להורג . הנהגת החמאס בעזה נתפסת כבעלת ?וצמה להדריך ולהכווין את חיי הפרט, כמי שבאה מהעם, פועלת למענו, וסובלת אתו. זוהי לכאורה 'הנהגת הביניים'. הפתרון של החמאס לאוכלוסייה בעזה הנו כוזב. מבצע 'צוק איתן' הוכיח ש'מנהיגות הביניים' של חמאס מקריבה את חייו של האדם העזתי על מזבח ההגנה על חייה ושימור עוצמתה הפוליטית והצבאית, ועל כן אינה תורמת אלא פוגעת בהתפתחותו האנושית. תחושת האכזבה של תושבי עזה מהפתרון החמאסי באה לידי ביטוי קודם למבצע ובמהלכו. משמעויות והמלצות מהניתוח ניתן להפיק שורת משמעויות והמלצות להתמודדות של ישראל ואומות מערביות אחרות במצבים ביטחוניים ברוח השינוי של עידן האדם הגלובלי.
אירוע 'שובו אחים' והלחימה בעזה מבטאים את קו השבר האזורי במאבק בין פתרונות הישרדותיים ופתרונות התפתחותיים כמענה לאתגר האדם הגלובלי. ישראל חייבת לשלב מאמצים לקדם פתרונות התפתחותיים גלובליים עם ההתמודדות עם הקשיים האנושיים והביטחוניים התכופים. באשר לעזה, תוצאות הלחימה הנביטו תנאים לשינוי מצבו של האדם הגלובלי ברצועה. ההתנהלות הבעייתית של ההנהגה הנוכחית שלו בהתחבר לנתוני היסוד של ציבור צעיר, מתוסכל ובעל מודעות גבוהה יחסית מהווים תנאים ליצירה ולמימוש של התחדשות והתפתחות תחת עוצמה מנהיגותית אחרת. לתהליך זה ישראל והעולם יכולים לתרום רבות ביצירת תנאים כלכליים, ביטחוניים, פוליטיים ואנושיים. במישור הביטחוני והצבאי נשאלת השאלה האם הכלים שיש בידינו תואמים את מאפייני הפעולה בעידן האדם הגלובלי.
בראייתנו, מדינת ישראל חסרה בכלים, שמתמודדים עם אתגרי המערכת האנושית הכאוטית. חשוב לחזק את כלי "העוצמה הרכה". התקופה המבצעית לאחרונה חשפה את מאפייניו של האדם הגלובלי בחברה הישראלית. התגלו "פשעי שנאה" שיש לגנותם בכל פה ולפעול נגדם משפטית. עם זאת המבצע נתן ביטוי לפוטנציאל העצום של פתרונות התפתחותיים הטמון בחברה הישראלית. יש לחזק בכלים ממשלתיים וחברתיים את העוצמה החיובית של הקולקטיביזם האינדיבידואלי ומנהיגות מעצימה כרוח הרווחת בעיתות חרום, אך לא פחות חשוב מכך בעיתות שגרה. מתקיים חיבור עמוק בין האדם הגלובלי בקרב ציבור היריב לאדם הגלובלי הישראלי. נדרש לנהל את המערכה תוך שילוב בטיפול בין "שתי חזיתות" אלו להשגת תוצאה מיטבית.
***
ד"ר שלמה ישי - מומחה לאסטרטגיה דיגיטלית, ומחבר הספר "עידן האדם הגלובלי"
שי שבתאי ? איש מערכת הביטחון, מומחה לאסטרטגיה, לביטחון לאומי ולמזרח התיכון
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם