יפן: "סטארבקס" מאיימת על תעשיית הקפה המקומית
בתי בעלי בתי הקפה הוותיקים לא מוותרים: "הקפה שלהם לא טעים", אומר אצ'ירו סקיגוצ'י בן המאה, "אופן ההכנה שלו שגוי"
עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- ה-20G ננעלה: המערב בהתקפה חריפה על פוטין
- הנשק נגד טרור דאעש: ארגון נשים כורדיות חדש
- דאעש: הוצאנו להורג שבוי אמריקאי נוסף
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עם זאת, לא כולם אוהדים את המשקאות המותאמים אישית ואת האינטרנט האלחוטי בחינם שמציעים יותר מאלף סניפים יפניים של הרשת העולמית, אשר בקרוב ניתן יהיה למצוא אותה בכל מחוז, כולל באזור טוטורי ההררי והנידח. "האופן שבו הם מכינים קפה שגוי לחלוטין, הוא לא טעים", מתמרמר אצ'ירו סקיגוצ'י, בעליה בן המאה של "ל'אמבר", חנות הקפה העצמאית והוותיקה בטוקיו.

חלל החנות שלו, המצופה בעץ ומוארת באור עמום ואשר קפה הוא הדבר היחיד שנמכר בה, עמוס בלקוחות הלוגמים את משקאותיהם, שעולים 700 ין – שישה דולרים וחצי – אשר לטענת סקיגוצ'י הם הטובים ביפן. הקפה חזק ועשיר, ויש לו טעם עמוק שהלקוחות סבורים כי הוא שווה את המחיר – אשר הינו כפול לפחות ממחיר הקפה של "סטארבקס".
בדומה לבתי קפה עצמאיים רבים, "ל'אמבר" משגשג בזכות לקוחות קבועים, ומונה את אנטוניו אינוקי, הפוליטיקאי היפני שבעברו היה מתאבק, בין פוקדי המקום הרגילים. לצדו, בית הקפה "פאוליסטה" מתרברב שבעבר היו מגיעים למקום בקביעות ג'ון לנון ויוקו אונו. אינוקי, אחד הלקוחות הקבועים והנאמנים של "ל'אמבר" שתה כוס קפה שעשויה מפולים שנקלו ביד ובדייקנות על ידי סקיגוצ'י וצוותו בכל יום במשך חמישים שנה, טוען האיש בן המאה.
סקיגוצ'י פתח את "ל'אמבר" ב-1948, בזמן שהחיילים הכובשים האמריקנים הפכו את הקפה לפופולרי במדינה שבה התה הירוק שלט ברמה במשך זמן רב. יפן היא כעת צרכנית הקפה הרביעית בגדולה בעולם לאחר ארה"ב, ברזיל וגרמניה, ו-446,392 טונות של קפה נצרכו בה ב-2013.
לעתים הקפה מופיע בפחיות, או מוגש כשהוא חם או קר על ידי מכונות ממכר אוטומטיות. חברה אחת אומצה על ידי כוכב הוליווד טומי לי ג'ונס במשך יותר משמונה שנים. חלק גדול מהשוק הזה נמכר בחנויות הפינתיות השופעות במדינה, בזמן שרשתות גדולות כמו "7-11" ו"לוסונ'ס" גונבות את הלקוחות שלהן, כשהן מציעות כוסות קפה טחון טרי במאה ין.
"ישנם אנשים רבים ששותים קפה ביפן, אבל הם שותים קפה גרוע", אומר סקיגוצ'י, אשר מעריך כי יש "בערך חמש" חנויות קפה טובות באמת ביפן. באופן טבעי, הוא כולל את שלו בתוכן.
בעוד שהעישון אסור ב"סטארבקס", הקבלה של ענני עשן סיגריות רעיל הינו אולי המרכיב שמותיר את בתי קפה מהדור הישן כמו "ל'אמבר" בחיים. "יפן הרחק מאחור במונחי המדיניות נגד עישון, בייחוד בכל הקשור לאמצעים נגד עישון סביל", אומר הירושי ימטו, רופא ומומחה לעישון מהאוניברסיטה לבריאות סביבתית ותעסוקתית בקיטקיושו שבמערב יפן. "ניתן עדיין לעשן במקומות ציבוריים רבים ביפן, כגון בנייני משרדים, בתי קפה, מסעדות וברים", הוא מציין.
סקיגוצ'י, שמעשן מקטרת, אומר כי הוא סבור שבתי הקפה החדשים אשר אוסרים על עישון פשוט טועים, מכיוון ש"לאחר שאתה שותה קפה טעים, אתה רוצה לעשן טבק".

ערפל מעושן מתאבך גם באוויר של "ארומה", בית קפה שחבוי בקומה השנייה של בניין ישן ליד שוק הדגים צוקיג'י שבטוקיו. "ארומה" נפתח לפני שלושים שנים בימי הזוהר של תקופת הבום הכלכלי ביפן, ובדומה לרבים מבתי הקפה המקומיים במדינה, לא השתנה כמעט מאז – בקבוקי זכוכית סודה עגולים עומדים מאחורי הדלפק של המסבאה, הצבועה בבז' ומראות מוצבים בה בכל מקום. על הקירות תלויים העתקים של ציורים ישנים, ועציצים משמשים בה כקישוט. מאפרה וחבילות של מלבין קפה מוערמות במושב זכוכית על כל שולחן, בזמן שהשיר "סטנד ביי מי| מושמע במערכת הסטריאו.
אישה מבוגרת לוגמת מכוס הקפה הקר שלה דרך קש ומנשנשת צלחת של לחם מטוגן ליד זוג אחיות צעירות המעשנות בשרשרת, שבחרו להעביר את ההפסקה שלהן במה שמהווה אנטיתזה לחנויות הזהות שמנהלות הרשתות הגדולות.
"הסגנון שלהן כל כך לא אישי, בעוד שאם אתה נמצא כאן לבדך, אתה יכול לנהל שיחה", אומרת יונקו קושיבה בת ה-63, אשר מנהלת את בית הקפה עם בתה. "יש פה תחושה חמה", היא מוסיפה, ומחלקת בחינם בננות ללקוחות בית הקפה.
בעוד שתערובת הקפה ב"ארומה" אינה מתחרה בחליטה החלקה של "ל'אמבר", קושיבה מתעקשת שהפופולריות של "סטארבקס" ורשתות מקומיות כמו "דוטור" ו"קפה ולוסה" אינן סוף הדרך של בתי קפה מיושנים כמו שלה. "כאן אתה יכול להירגע, לקחת את הזמן שלך", היא אומרת, "הצעירים אשר הולכים ל'סטארבקס' ודומיה לא יכולים לעשות זאת, מכיוון שהם שקועים במחשבים ובטלפונים הסלולריים שלהם".