חוק ישראל היום וחגיגת הצביעות של השמאל
כשרצו למנוע בחקיקה תרומות מחו"ל לארגוני שמאל המכון הישראלי לדמוקרטיה ודומיו זעקו על אובדן הדמוקרטיה. אבל לסתום את פיו של גורם ימני? זה מבחינתם משהו שכנראה ניתן לסבול
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- על קדושת השם: היסטוריה של פיגועים בבתי-כנסת
- פחד של אמא: "הלוואי שלא יהיו פה ערבים"
טענה זו, כמעט למותר לציין, היא הבל ורעות רוח. אין צורך להצביע על כך שרבים מהקוראים לחופש תפילה בהר הבית תומכים גם במאבקן המקביל של נשות הכותל להתפלל ברחבת הכותל; אולם גם אם לא היו כך פני הדברים, יש כאן חוסר הבנה מוחלט של משמעות "חופש הפולחן". איננו צריכים לתת חופש פולחן רק לאלו המבקשים חופש פולחן שווה לכולם; שהרי לפי העקרונות הליברליים המערביים, חופש פולחן צריך להינתן לכולם, גם לאלה שאינם ליברלים ואינם מערביים.
משל למה הדבר דומה? לאדם המבקש להשתחרר מכליאת שווא כדי לממש את חופש התנועה שלו; האם נפשפש בציציותיו ונבדוק האם הוא מעוניין גם לשחרר אסירים אחרים? יכול אדם להחזיק בדעות הנתעבות ביותר, ועדיין הכללים הליברליים מורים לתת לו את מלוא זכויותיו. אחרת, המשחק הליברלי הופך להיות משחק פנימי של ליברלים לטובת ליברלים, כת סגורה ככל הכתות, ולמעשה אִיּוּן מוחלט של עצם העיקרון הליברלי גופו.
כאשר מי שקורא לעצמו ליברל נופל בכשל כזה, אזי טענה של דו-פרצופיות כלפיו מוצדקת בהחלט. דוגמה נאה לכך ניתן לראות בכל הנוגע להתנהלות השמאל ביחס לחוק ישראל היום. אך לפני שנה ושנתיים יצאו ארגוני הקרן החדשה לישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה בקמפיין חריף ומקיף על הסכנה לדמוקרטיה הישראלית בשל כמה חוקים שקידמה הכנסת שביקשו להגביל תרומות זרות לארגונים ישראליים. החוקים הללו, טענו הארגונים (שנגד חלקם למעשה הופנו החוקים) פסולים חוקתית ומוליכים את ישראל לאבדון האנטי-דמוקרטי.
ומה קורה עכשיו עם חוק ישראל היום, סליחה - "החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל", שם שאורוול בעצמו לא היה יכול לחשוב על טוב ממנו? אני שומע בעיקר גמגומים. הקרן החדשה לישראל ממלאת פיה מים. המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם כמה טורים, שחלקם מסבירים למה אמנם ישראל היום הוא רע אבל החוק הוא פסול, וחלקם מסבירים למה החוק הוא לא משהו אבל בכל זאת צריך להעביר אותו. קמפיין מקיף? יום שחור לדמוקרטיה? מה פתאום.
הגדיל לעשות יובל יועז, שבמאמר מלומד באתר "העין השביעית" (של המכון לדמוקרטיה) פרט בטוב טעם ודעת מדוע מדובר ב"תועבה חקיקתית, עוד יצירה מאזור הדמדומים של הפוליטיקה הישראלית במירעה וקו התפר האפל שבינה לבין כסף ענק ועסקי תקשורת". ראשית, מסביר יועז, זהו חוק פרסונאלי וככזה הוא פסול מראש. אסור לחוק שיהיה תפור למידותיו של אדם או עסק מסוים; זוהי למעשה עריצות הרוב, או נציגי הרוב, כלפי אותו אדם או עסק, שלא היה יכול להתגונן ולחשב את צעדיו מראש אל מול מציאות חוקית ידועה ונתונה.
שנית, זה דבר המביא לשליטה פסולה של המערכת הפוליטית בשוק העיתונות; שלישית, "אין כמעט מילה בהצעת החוק שאיננה מגלמת הפרה של עיקרון חוקתי או דמוקרטי" - בפגיעה בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ועוד. רביעית, החוק נועד בבירור לסייע לטייקון התקשורתי נוני מוזס. חמישית, הצעת החוק תביא לצמצום מספר המשרות העיתונאיות, או אם להתנסח במילים שלי, אם יש הצעות חוק להצלת מפעלים, כאן נעשה בדיוק ההפך, תוך תקווה לשלוח עיתונאים מסוימים הביתה ולחפש עבודה חדשה.
ואחרי כל הרעות החולות שמייצג החוק, ובפרט ההפרות החוקתיות הברורות, מדוע יועז תומך בחוק? כאן היית מצפה שיישלף איזה שפן מאיים מן הכובע, משהו כל כך אסוני שמצדיק הפרה של כל כללי המשחק הדמוקרטיים. ובכן, יועז תומך בהפרה זו משום ש: א. זה עיתון מחוסר אג'נדה, והוא תומך תמיד בפטרון שלו; ב. הוא שובר את גבם הכלכלי של העיתונאים בכך שהוא מחלק תוכן בחינם (זה כשרק לפני כמה פסקאות הסביר יועז שהחוק מסוכן גם כי הוא יביא לצמצום מספר המשרות העיתונאיות!); ג. העיתון "מנצל
זהו. זה הכול. מספיק שיש עיתון בלי אג'נדה, עיתון ש"שובר את השוק" ועיתון שעוזר פוליטית למאן דהוא, כדי שכל העקרונות החוקתיים ייעלמו כלא-היו. ואתה עומד נדהם: אם גם במקרה כזה אפשר לדרוס עקרונות חוקתיים וליברליים בסיסיים, באיזה מובן הם עקרונות בדיוק? לפי זה תמיד עיקרון חוקתי יידחה מפני חוק שנראה בעינינו טוב, ויופעל במקרה של חוק שאנחנו לא אוהבים. או במילים אחרות, זה לא עיקרון אלא מכשיר דמגוגי בלבד.
כאשר ליברל מפעיל את עקרונותיו באופן מוטה, כלפי הדברים הרצויים לו בלבד, יהיו שיקראו לכך צביעות; אני אסתפק בלהצביע על הכשל ולטעון לחוסר מודעות עצמית חריף. ומי יודע, אולי ארגוני השמאל יתעוררו ויבינו שהגנה על חופש העיתונות וחופש העיסוק אינה רק הגנה על הצד החביב להם, והמבחן האמיתי הוא במקרה של דעה או אדם שהם לא אוהבים. חלק מהם אכן מבינים זאת. הרוב, למרבה הצער, מגמגמים במקרה הטוב, ומצטרפים לחגיגה האנטי דמוקרטית במקרה הפחות טוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם